אלפי ילדים שחולמים להיות כוכבי ליגת העל הבאים עומדים בפיתחה של שנה מעצבת נוספת שבמהלכה ינצחו, יובסו, יתאכזבו, יחסמו, יחטיאו, יקבלו ביקורת בונה ולעיתים הורסת מהמאמן / הורה / חברים לקבוצה, יקלעו 20 נקודות במשחק אחד ובזה שאחריו הכדור יסרב להיכנס לטבעת, יפתחו בחמישיה / רביעיה הפותחת משחק אחד ובזה שאחריו יכנסו לדקה ברבע / שישית האחרון/ה,יעודדו מהספסל, ילחמו על הפרקט, ישחקו הוגן וגם לעיתים מלוכלך, יפריעו ליריבה בזריקות עונשין, ידחפו שחקן מאחור בצעד וחצי, יקשיבו למאמן שצועק עליהם בפסק זמן: "יאללה תיכנסו בהם!" כשבקבוצה היריבה ברוב המקרים חברים לספסל הלימודים, יעצרו התקפה מתפרצת בתפיסת חולצה כי ככה ראו בליגת העל ולאחר מכן גם לא יתנו יד לעזור לו לקום מהפרקט, אותם ילדים יביטו בהורים שצועקים מהיציע על המאמן שלהם, על המאמן של היריבה, על הילדים שלהם, על הילדים של היריבה, על הורים אחרים שהילד שלהם לא מסר לבנם או החטיא ברשלנות, על הורים מקבוצה אחרת שהפריעו לילד שלהם לזרוק עונשין ויורדים לפרקט כדי שהילד ישמע את הצעקות שלהם ולא של המאמן וירוץ סוף סוף לסל במקום למסור כל הזמן לשחקן יותר פנוי.

נשמע לכם תסריט שאינו מציאותי וכולו פרי דימיונו של כותב שורות אלה? עשרות הורים שקוראים כעת ויש להם ילד שמשחק כדורסל נעים בחוסר נעימות קל בכורסא. את השאלות איך ומה צריך לעשות כבר כל אחד יעשה חושבים עם עצמו,אני אתחיל עם המלצה אחת קטנה לשנה החדשה שמתחילה בדרום מזרח אירופה, מה שהיה בעבר יוגוסלביה: מקום שהוציא שחקנים כדראז'ן פטרוביץ', טוני קוקוץ', דיבאץ, דנילוביץ', ג'ורג'ביץ', ראדג'ה, קרסטיץ' ועוד רבים וטובים, ביוגוסלביה לשעבר ובמזרח אירופה ילדים עד כיתות ו'-ז' אינם משחקים במסגרת תחרותית. שם לומדים קודם כל יסודות, הגנה, מסירה נכונה, זריקה נכונה, משחק קבוצתי לא אינדיבידואלי כשהדגש המרכזי הוא הקבוצה במרכז, בישראל לעומת זאת הניצחון מעל הכל, המטרה מקדשת את האמצעים, תן כדור וזוז הצידה כשכל כדור הולך ישירות לכוכב כששאר השחקנים בקבוצה על תקן נוכחים-נפקדים שמנסים בעיקר לברוח הצידה ולא להפריע חס וחלילה ללברון בדרך לסל. ואני שואל מה השגנו פה? תסכול וייאוש אצל רוב השחקנים בקבוצה, בעיה חמורה בקבלת יסודות בסיסיים והבנה לקויה של משחק הכדורסל שהוא משחק קבוצתי.

מכיוון שבתוך עמי אני חי ובהוד השרון אני גר ובה מחנך את ילדיי אשתדל לשמור על נימה אופטימית ולאחל בהצלחה לאנשים העוסקים במלאכה:לאורן מנסקי שמעבר להיותו קפטן קבוצת הכדורסל של מכבי הוד השרון גם יאמן השנה את קבוצת ילדים ב' של המועדון. לאורי פאר המאמן הצעיר שפותח עונה עם שתי קבוצות קט סל ועוד קבוצה בליגת דרבי.לתמיר וולך, יואב רותם ועמית פאר שעלו לכיתת ספורט בחטיבת עתידים ופותחים עונה חדשה תחת אורן מנסקי. לעמית לב,גיא ברעם ורשף דיאמנט שישחקו העונה תחת הדרכתו של נבו בנערים ארצית של עמק יזרעאל.ולאיל המי מנהל בית הספר לכדורסל בהוד השרון שעסוק גם בחינוך (הילדים וההורים) מעבר לתפקידיו המקצועיים.

בואו נשתה לחיי השנה החדשה ולחיי הזדמנות נוספת לעשות את זה כמו שצריך.