נבחרת העתודה סיימה את הקמפיין האירופי שלה ב24 ליולי, עם טעם מר בפה, אחרי הפסד מביש ב28 הפרש לסרביה, וסיום במקום ה12.

בואו נודה באמת, ייעדנו לנבחרת העתודה את המטרה להשאר בדרג א', כלומר, זו הייתה המטרה הראשונית. אבל רצינו יותר, ציפינו ליותר. גם המאמן של נבחרת העתודה, שנחשב לבין המאמנים הישראלים הטובים שיש, יסכים איתנו שחשבנו שהנבחרת הזו מסוגלת לקצת יותר ("הכל יכול לקרות, אפשר לנצח גם את הגדולות" אמר דן שמיר). וזה לגיטימי, זה חיובי, כי מי שלא חולם על המקום הגבוה ביותר, לעולם לא יגיע לשם.

ובכן, הנבחרת עמדה במטרה הראשונית, הישארות בדרג א'. אבל בסופו של דבר, הנצחונות בתחילת הקמפיין על פינלנד וצרפת, רק הוסיפו לגודל האכזבה. ניתן היה לראות נבחרת שכיף לה על המגרש, מגובשת, שלאט לאט בונה לעצמה ביטחון, ואולי לפעמים קצת יותר מידי. אף על פי כן, אני לא כותב את הטור כדי לזרות מלח על הפצעים, ממש לא. אלא לעודד את הנבחרת, ובעיקר אותנו, כי מהקמפיין הזה ניתן לקחת המון דברים חיוביים. אז על המקום הריאלי כבר דיברנו, אבל אני רוצה לשבח את הנקודה החזקה של ישראל, ההתקפה. ישראל דורגה שישית בטורניר מבחינה התקפית עם 76.1 נקודות בממוצע למשחק. ללא ספק נתון מעודד מבחינתנו. הנבחרת צלפה מחוץ לקשת בכ-36% , ו-9.6 שלשות בממוצע למשחק! לא זכור לנו דבר כזה מנבחרות עתודה עברו.

כעת, ברצוני להבהיר כמה נקודות חיוביות גם על היכולת האישית של כמה משחקני הנבחרת:
אור לאומי – מקום 22 בנקודות ומקום תשיעי בנקודות. בנוסף מקום שלישי באחוזים מהעונשין.
דניאל קופרברג – מקום שני באחוזים מהשדה (2+3), מקום שמיני בנקודות, 15 בריבאונדים.
תמיר בלאט – סגן מלך האסיסטים, מקום 16 בנקודות.
צוף בן משה – מקום שישי באחוזים לשלוש, עם 46%.

העובדה שלא פחות מ-6 משחקני הסגל הנוכחי יוכלו להשתתף גם באליפות של השנה הבאה (תמיר בלאט, רועי הובר, צוף בן משה, נתנאל ארצי, דניאל קופרברג ועידו פליישר) בהחלט מאירה פנים. אל אלו יחברו בוגרי נבחרת הנוער שלא משחקת הקיץ, בהם מייקל בריסקר, יובל זוסמן, גיל בני ואחרים, כך שתקווה לעתיד טוב לא פחות יש.

אז עתיד יש, ובנימה אופטימית זו אני מקווה שהצלחתי לתת לכם תקווה למחזור הנוכחי (וגם למחזורים הבאים של הנבחרת), מה שנותר, והוא החשוב ביותר, זה לשתף את הישראלים בליגה. תמיר בלאט מקבל כמעט 15 נקודות בממוצע בהפועל ת"א. אין שום סיבה שהאחרים לא ישחקו גם.

תנו לילדים לשחק. אל אל – ישראל!