דרבי, כדורסל נשים ומכבי ראשון לציון. הכול מבחינתי מתגמד מבחינתי יחסית לרגע קטן שכזה ששחקן כמו נייט רובינסון, שלוש פעמים אלוף תחרות ההטבעות של הall star , והאיש שחסם את יאו מינג על כל ה1.75 שלו נוחת כאן. אנשים שדיברתי איתם תופסים את הראש ולא מצליחים לעכל. נכון, היו כאן את פרוויס שורט, תרדקיל, סבאלוס ואחרים. אבל קליבר כזה מזמן לא נחת כאן, גם אם לא ידוע מצב כושרו הנוכחי.

אז מה קרה כאן בעצם? למעשה זה מסוג הסיפורים המשעשעים שהתחילו בשיחה ללא קשר לזה, והסתיימו בחתימה שלו על החוזה בחמישי האחרון. הכול התחיל בשיחה של אנשי הקבוצה עם טרי סימונס, שהלך להתאמן בחדר כוח של המועדון, כי הוא עדיין מחלים מפציעה ולא יכול היה להתאמן עם שאר הקבוצה. תוך כדי השיחה סימונס מדבר על נייט רובינסון. מסתבר שהם חברים עוד מילדות מסיאטל, שומרים על קשר, ושרובינסון מחפש קבוצה לשחק בה. החבר'ה שמה בדרייב אין לא ידעו איך לאכול את זה, וחשבו ששחקן בסדר גודל כזה לא יגיע לכאן, כאשר אחת הסיבות הינה הכסף שצריך לשלם לו. אבל סימונס התעקש, הפועל תל אביב נכנסה למו"מ, והשאר כאן לפנינו. "אחד הסיפורים הגדולים של הפועל תל אביב" אמר לי מישהו אתמול.

השאלות כאמור שנשאלות הם באיזה כושר הוא מגיע אחרי חמישה חודשים ללא משחק, האם נגלה פתאום איזו פציעה כזו או אחרת, ואיך זה יתחבר. אני מניח שאת הכול נראה בימים הקרובים. מה שכן, ועל זה אין ספק, הבאז על שחקן שכזה והעניין בו הוא אדיר ומבורך. אני מכיר לפחות אוהד אחד שאמור לקנות כרטיס רק בשביל לראות אותו. יצליח או לא, זה מסוג הדברים שעושים כאן עניין. אגב האוהד הזה זה אני...

אתה הבנת את זה פרנקו?

ביציאה מיד אליהו נתקלתי בחגיגות ספונטניות של מאות אוהדים שהחליטו להישאר בחוץ לאחר העימות עם המשטרה. שמחה אדירה, יען כי הקבוצה של שרון אברהמי זכו עכשיו בגביע המדינה ולא ניצחו את אחת הקבוצות הכי פתטיות שמכבי תל אביב העמידה לדורותיו. אשרי המבין מה הלך שם בחוץ, אשרי המבין מה הם חגיגות הניצחון בדרבי.

נכון, מדובר בניצחון חשוב, גם כי זה דרבי וגם לטובת ההישרדות בליגה (בינתיים הם הצליחו לקלקל את זה עם תבוסה להרצליה), אבל צריך לחזור לפרופורציה. מדובר באחת הקבוצות החלשות שמכבי תל אביב העמידה, ובסך הכול הפועל תל אביב עשתה את מה שכל קבוצה שניצחה את הצהובים עשתה עד היום, שיחקה על החולשות שלהם.

בראש ובראשונה הקבוצה של שרון אברהמי הלכה פנימה. וויליאמסון, רוטבארט ואלן חגגו לא מעט פעמים בצבע מול ה"גבוהים" של מכבי, ונתנו תפוקת נקודות וריבאונדים חשובה מאין כמוה. תוסיפו לזה את העובדה שהאדומים שלטו בריבאונד (גם בריבאונד ההתקפה), קיבלו עזרה וגיבוי משחקני הספסל (בעיקר מבלאט ונאור), ושחקנים כמו לימונד וקונגר היו שם בדקות ההכרעה, גם עם בעיית העבירות שלהם (איך לא תקפו את לימונד על ארבעת העבירות שלו מהשנייה שהוא חזר לשחק. תסבירו לי). עוד עניין שחוזר על עצמו במשחקים שקבוצות מנצחות את מכבי זאת העובדה שהשנה לא מעט קבוצות מראות חוסן מנטאלי, ולא מאבדות את הראש כשהצהובים חוזרים למשחק.

ומן הצד השני, שוב נתקלנו בתהליך הפטתיזצייה של מכבי תל אביב. בלי קו קדמי לאורך חלקים ארוכים של העונה (זה לא נחשב מה שהיה עד עכשיו), בלי שחקנים שמתעלים מעל כולם (לא רק ברגעי המאני טיים אלא גם במשחק עצמו), גארדים שדורכים אחד על השני, ולא יכולים לשחק ביחד, כי בסגנון המשחק שלהם הם רוצים את הכדור. אז מגיעה קבוצה שרוצה את הניצחון הזה, וגם מבינה איך עושים את זה, וקיבלנו עוד דרבני לפנתיאון. ונכון, יש להקל בהתחשב בעובדה שמכבי לא משחקת תקופה עם סמית', רנדל ואחרים. אבל יש גם דרך להפסיד, יש דרך להגיע לדרבי. וזה לא קרה שם.

ובמעבר חד לשני הקרוב. אם הפועל ירושלים רוצה לעשות סוויפ 3:0 על מכבי תל אביב יש לה את כל הכלים לכך. היא מגיעה עם לא פחות מחמישה שחקני פנים, שלושה שיודעים לשחק עם הגב לסל, ותוספת כוח בדמות הילמן. היעדרו של דווין סמית' יכול לאפשר לה לשחק עם החמישיות שלה, ולעלות עם אחת כזאת שיכולה להתמודד עם רנדל והנדריקס (נניח הילמן ודנקן בחמישייה, סמית או אליהו בחוץ), ובעיקר כי שגב או פניני יהיו שם.

ומכבי? העובדה שרנדל והנדריקס כנראה ישחקו נותנת לה סוף סוף סוג של קו קדמי יעיל, אבל גם את האופציה לשחק עם קבוצה שרצה. אם זה לא עובד במשחק העומד, יתכן שבמשחק מהיר עם פוורודים וגארדים זה יעבוד. היתרון שלה על המגרש זה הקו האחורי שלה, עם שחקנים אידווידואלים איכותיים, שעדיין לא מצאו את הדרך הנכונה להשתלב. אל מספיק ששניים מהם מגיעים למשחק, וכל מה שכתבתי כאן זה שטויות.

והשאלה הכי מתבקשת: האם מכבי תל אביב מגיעה למשחק הזה כאנדרדוג ?

ליגת העל הסיבוב השני: מצטיינים

הסיבוב השני של ליגת העל הביא איתו מילה אחת: בלגאן. כולן מנצחות את כולן, כולן מפרקות את כולן. הפועל תל אביב מנצחת בדרבי, מכבי חיפה קובעת שיא ניצחון בליגה על מכבי תל אביב, ירושלים מודחת מהגביע ומובסת על ידי חיפה בארינה, חולון נס ציונה והפועל תל אביב במאבקי הישרדות, ושאתה חושב שקריית גת כבר גמורה היא פתאום גונבת ניצחון על הפועל ירושלים ופותחת את מאבק הירידה מחדש. המרחק בין המקום התשיעי לקו האדום הוא רק שני משחקים, וכך גם בין מקום שמיני למקום רביעי. הלוואי שימשיך ככה גם בסיבוב הבא.

והמצטיינים:

הקבוצה: מכבי חיפה. פירקה את מכבי תל אביב, ניצחה פעמיים את הפועל ירושלים, התמקמה במקום השלישי בליגה, והציגה לאורך כל הסיבוב כדורסל של קבוצה מחוברת, מאומנת, עם הגנה נהדרת, משחק מאוד קבוצתי ומאוד יעיל, עם שורה של שחקנים באים לעבוד ולשחק ביחד

מאמן: רמי הדר. זכה למשאל כתבי ועורכי ספסל כמעט באופן מוחלט. הוביל את מכבי חיפה להישג מדהים ולתצוגות משחקים נהדרת, משני צדי המגרש לאורך כל הסיבוב. שאפו.

הזר: גרגורי ורגאס. הברומטר של הירוקים. השחקן הכי יעיל של מכבי חיפה על המגרש, והסיבה מספר אחת להצלחה שלהם. קולע, מוסר, חוטף, שומר מצוין, מנהיג על המגרש. ועוד סיבוב אחד כזה ובשנה הבאה הוא לא יהיה בחיפה.

הישראלי: אבירם זליקוביץ. השנה הטובה בקריירה שלו מבחינת מספרים, ולאט לאט הופך להיות אחד הישראלים המובילים והיעילים בליגה (2 בליגה עם אחוזים לשלוש נקודות), ואחת הסיבות לכך עם סוף הסיבוב השני ותחילת השלישי, בני הרצלייה נמצאת במקום הרביעי בליגה.

המשחק: מכבי חיפה נגד מכבי תל אביב. 56:91 ניצחו הירוקים בבית שלהם את הקבוצה של ז'אן טבק, וקבעו את שיא הליגה להפרש בניצחון של כל הקבוצות על מכבי תל אביב. מצד אחד, משחק עלוב, עצוב, ובעיקר מביך של מכבי תל אביב. מן הצד השני זה היה קונצרט של דיברתולומאו, ורגאס והחבורה בירוק, שספק גם עם בעונה כזאת נזכה לראות שוב.

הערות לסדר היום

• המזל של מכבי ראשון לציון שמדובר בסדרה ולא במשחק בית חוץ. אמרתי ואומר זאת שוב: המשחק של רביעי הראה שוב כמה הקבוצות בלגה הגרמנית, וכמה הליגה הגרמנית עצמה, למרות שהיא לא מאריות אירופה, פשוט ליגה איכותית וטובה, גם אם אתה לא מהטריו באמברג-אלבה-באיירן.

• שמחתי לשמוע על סיום סאגת הכסף של כדורסל הנשים. מעל הכול, ובלי להתייחס לטענה על קשר בין כסף לספורט לכמות הצופים שלו, אותי חינכו שהסכמים מקיימים. דעתי כמובן שכסף ציבורי צריך ללכת בראש ובראשונה לטובת הציבור, קרי מתקנים ומחלקות נוער. אבל אם חתמנו על הסכם יש לקיימו.

• אם ניתן כסף רק על פי קריטריון של כמות צופים נישאר עם הכדורגל הנחות הבזוי והעלוב שלנו (שהכסף שהוא לוקח תוקע את ענפי הספורט האחרים ולא נותן לכך שום הצדק מלבד העובדה שרוב המדינה אוהבת כדורגל). דבר אחד כן צריך לבדוק: איך מביאים קהל לענפי ספורט אחרים. לי זכור בתור ילד שהיו יותר צופים וצופות בענף הכדורסל.

• לא אהבתי את העונש הכספי לשחקני מכבי תל אביב. לדעתי גם זה לא חוקי (הלנת שכר לא? עו"ד שקוראים אותי, תתייצבו ותגיבו על זה). אבל הצביעות שחגגה בנושא הזה חרגה מכל ביקורת, בהתחשב בעובדה שזה קרה, קורה ויקרה בקבוצות ספורט בארץ יום יום, שעה שעה. פשוט תעשו גוגל וקנסות + שחקנים ותבינו על מה אני מדבר. תופעה בזויה שחייבים לטפל בה.

• בימים אלו מתחיל בארה"ב הטורניר הארצי של ליגת המכללות, ובין הקבוצות שיתחרו שם אפשר למצוא גם אורגון של רומן סורקין מיודעינו. גם מי שלא אוהב את סגנון המשחק הזה, או לא עוקב יותר מדי, חייב ללכת לראות. השואו מהיציעים, הדרמות, המשחקים שמסתיימים בשנייה האחרונה, והאווירה שמסביב הופכות את הטורניר הזה לחוויית צפייה משגעת. אגב למי ששואל, המועמדת מספר אחת לקחת את הטורניר היא קנזס, והבחור שצפוי להיבחר ראשון בדראפט, בן סימונס, בכלל לא צפוי לשחק שם. עולם משוגע...

• כמו במערכון של הפרלמנט עם ג'ורג' והטפיר, להישאר בדרבי היה האובייסט. לצאת החוצה ולראות אותו עם אוהדי הפועל תל אביב, זה כבר דבר אחר. מוקדש לאורי שקדי מוואלה

ציטוט השבוע

"ג'ף רוזן הוא כמו אלי טביב... רק שהוא לא אלי טביב" (טליה סלנט ודניאל זילברשטיין חייבים לי חצי דקה מהחיים)

לתגובות: t5550@walla.com