|
הפינה לשיפוט איטי
ספסל
,11/04/2010
"אזרח שומר חוק", בהופעת בכורה באתר, ינסה לעשות לכם סדר בענייני חוקת הכדורסל השונים. היום, בטורו הראשון, הוא ינסה להזכיר לכל מי ששכח שחוק ההדבקה לקרש במהלך חסימה כבר מזמן לא קיים במגרשינו.
שלום לקוראים הנכבדים. פתאום אני מרגיש חשוב. נשלפתי מאחד הפורומים העוסקים בכדורסל במרחב האינטרנטי העברי, ונתבקשתי לכתוב כאן על נושא שאני מרבה לעסוק בו שם-חוקת הכדורסל, על נדבכיה, פינותיה, אוצרותיה הנסתרים, ומצבי הקיצון שהיא צריכה לטפל בהם לפעמים.
אני אשתדל, במידת האפשר, לעשות סדר בדברים ואולי לשבור כמה מיתוסים עליהם חונכנו ע"י המשחק בשכונה, או ע"י הצפייה בשכינה – כלומר, פרשני הטלויזיה הכל-יודעים.
לפני שאתחיל, חשוב להבהיר – אני לא שופט כדורסל, סתם אוהד שמצא נישה שמעניינת לפחות חלק מהאנשים. אני אוהד כדורסל מגיל 7, ועד היום כשאני בתחילת העשור החמישי לחיי. וכן, מאז ועד היום אני אוהד של התמנון, המפלצת, המחלה, איך שלא תקראו לה. זה סתם לצורך הגילוי הנאות, וכדי שתוכלו לומר "היה ברור שזה מה שהוא יגיד המכביסט הזה".
ואחרי שאמרנו זה אוסיף ואומר: למי שרוצה להתעמק, אני ממליץ על שני מסמכים של פיב"א – קודם כל החוקה עצמה, והשני הוא מסמך הפירושים הרשמי שלה (Official Interpretations). שניהם ניתנים להורדה מאתר פיב"א (www.fiba.com). תרגום של החוקה לעברית נמצא באתר איגוד השופטים) www.shoftim.co.il ,(אבל אחרי שמצאתי בו פעם שגיאת תרגום גסה, אני מעדיף את המקור.
שופטים מקבלים לפעמים הנחיות מפיב"א במסמכים אחרים, אליהם אין לי גישה. לכן בכל מה שאכתוב אני מתייחס לשני המסמכים הרשמיים של פיב"א, ולפעמים אצטט מהם ישירות. אלה מסמכי היסוד של חוקי הכדורסל בכל העולם (כמעט), ולא סביר שיש לשופטים הנחיה כלשהי שסותרת אותם. אז אחרי ההקדמה, יאללה לעבודה.
כמה פעמים ראינו את זה? שחקן עולה לקליעה לסל, ויריב קפיצי במיוחד עולה וחוסם אותו, כאשר הכדור נלכד בין ידו לבין הקרש. משרוקית השופט נדמה וכמאמר הגשש, אפילו מנגינה של מארש לא יוצאת ממנה. הקהל צועק. המצלמות מטרטרות, מכונת ההילוך החוזר מראה שוב ושוב, מאטה, משנה זוויות, ופרשן מזדעק בקול ניחר "זה סל! הוא הדביק את הכדור לקרש! ה-ד-ב-י-ק את הכדור לקרש!" ומכאן ועד גלגול השופטים בזפת ונוצות המרחק קצר. שלושה שופטים, שש עיניים, ואף אחד לא ראה שהוא הדביק את הכדור לקרש? אז מה, הדביק או לא הדביק?
זהו, שזה לא ממש חשוב. זה אחד המיתוסים שגדלנו עליהם כילדים, העושים את צעדינו הראשונים על הסל בבית הספר או כאוהדי כורסא מול הטלויזיה. הדבקת כדור לקרש זה סל.
וזה (כבר) לא. בחוקת פיב"א, שתקפה בכדורסל הבינלאומי, אין שום אזכור להדבקת כדור לקרש. פשוט אין. הדבקת כדור לקרש, כשלעצמה, זה לא סל. פשוט לא. לא לפעמים, לא לעתים. פשוט לא סל.
אבל רגע, זועק הקורא הנבון. במו עיני ראיתי שופטים שורקים ומאשרים סלים בכגון אלה. והפחות נבון מוסיף: באמא שלי! אלא שטעו שני הקוראים, החכם והתם. השופטים שרקו למעשה על דבר שונה לגמרי.
אם אתה חוסם כדור מעל גובה הטבעת כשהוא בירידה והשופטים סבורים שהיה לו סיכוי, ולו קל שבקלים, להיכנס לסל – זה סל. את זה כולם יודעים.
מה קורה אם הכדור נגע כבר בקרש? במקרה הזה, כל עוד השופטים סוברים שיש סיכוי כלשהו שהכדור ייכנס, אסור לחוסם לגעת בכדור מעל גובה הטבעת גם אם הוא עדיין בעליה. וזה הדבר שעליו שורקים, או לא שורקים, השופטים. אם הכדור עדיין היה בעלייה בזמן שנחסם, השופטים חייבים להחליט במהירות: במה נגע הכדור קודם – ביד של החוסם, או בקרש?
אם הקדים הקרש את היד, ולו בשבריר שנייה, זה סל. אם הקדימה היד את הקרש במרוץ אל הכדור – החסימה חוקית, ואין סל. גם אם מרח החוסם סופר-גלו בין הכדור לבין הקרש. זהו החוק, ואין אחר. הדבקת כדור לקרש אינה הפרה של החוקה, והיא לא עילה להחשיב את הסל.
לסיום, כאן המקום לציין שבליגה שמעבר לים, זו שמלחכת את שולי גלימתו של עמרי כספי אם להאמין לדיווחים, המצב שונה. בחוקת האן.בי.אי דווקא יש התייחסות לנושא ההדבקה לקרש, ושם זה אכן לא חוקי והסל ייחשב. אך אנו, אללי, לא משחקים את הכדורסל שלנו במרכז המהדקים, אלא באולם הפחים.
עד כאן הקפה ראשונה. מקווה שנהניתם, אולי אף החכמתם. ואני אשתדל לקפוץ לבקר מדי פעם, עם עוד פינה של חוקה שתסביר לנו מה ולמה עושים האנשים האלה עם המשרוקית.
כתבות אחרונות באתר
|
|