"אני נרגש", אומר גיא גודס. בכל זאת, לא כל יום מקבלים הצעה להיות עוזר מאמן נבחרת בריטניה, ועוד של ג'ו פרונטי האמריקאי. אז אחרי עונה לא פשוטה בצהוב, גיא גודס מתכונן לאתגר הבא שלו. ולא, הוא ממש לא מתכוון לעשות הנחות לכחולים-לבנים של אריק שיבק.
-- איתמר יצחקי -- גיא קודם כל ברכות. אין ספק שזה אתגר מעניין מאוד. מה תהיה ההרגשה כשתפגוש את נבחרת ישראל, שחלק לא מבוטל ממנה הם בכלל שחקנים שלך?
"האמת זו תחושה לא פשוטה בכלל. יש הרבה רגשות מעורבים. זו לא סיטואציה נוחה, אפילו קשה. כאחד ששיחק בנבחרות ישראל, אימן וגם מאמן חלק לא מבוטל מהשחקנים יהיה לא קל, אבל ברגע שהמשחקים יתחילו אני אהיה נחוש לקראת המשימה. אתן לנבחרת ישראל את כל הכבוד ואני מקווה שהחבר'ה יצליחו לנצח, אבל לא אותנו. אני כרגע חלק מנבחרת בריטניה ואעשה הכול כדי שנבחרת בריטניה תצליח.""
כשתתמודדו מול הנבחרת במשחק הראשון - איך תמליץ למאמן פרונטי לשחק?
"אני אמליץ לו כמה שאני יודע. אני מכיר את כל השחקנים בנבחרת, את כל השחקנים. למרות שזה קשה לי מבחינה רגשית אני אנסה לעזור למאמן כמה שאני יכול, גם מבחינת סקאוטינג."
לאן אתה חושב שאתם יכולים להגיע באליפות הזו ?
"מלבד נבחרת ספרד, שכפי שזה נראה כרגע היא מעל כל הנבחרות, המטרה היא לנצח כמה שיותר משחקים בבית, לסיים באחד משלוש המקומות הראשונים ואז לנסות להמשיך הלאה. זו המטרה כרגע. ברגע שעוברים לשלב הבא אנחנו נמצאים בין 12 הנבחרות האחרונות ואז המאבק הוא על מיקומים."
בן גורדון ולואל דנג ישחקו עם הנבחרת?
"לא"
אתה יוצא לבריטניה ב- 1 באוגוסט. יש עבודה שאתה עושה בינתיים לקראת האליפות?
"כן. אני מתחיל ללמוד את הסגלים, צריך לקבוע סגל מורחב של הנבחרת שלנו וללמוד את השחקנים שם. את רוב השחקנים שם אני מכיר, יש הרבה שמשחקים בקולג'ים ובאנגליה, מקומות שהנגישות שלי היא פחות גבוהה. בגלל זה יש גם את ג'ו פרונטי, שהוא עוזר לאמן ב NBA הרבה שנים ואין לי ספק שמבחינת הקולג'ים הוא יכול ולקבל מידע על שחקנים."
אתה חושב שההצעה הזו יכולה לשדרג לך את הקריירה ובאמת להביא אותך למקומות שאתה רוצה להגיע אליהם?
"קשה עכשיו להגיד לאן העתיד מוביל אותך. אתה צריך בתור בן-אדם או מאמן לעשות את הדברים בהווה ולהתקדם צעד צעד. ברור שההצעה הזו תורמת מאוד לתהליך הלמידה שלך, להתפתחות שלך ולשיפור שלך כמאמן וכרגע זו המטרה הראשונה. קשה לי וקשה לכל אחד להגיד לאן ההצעה הזו תוביל אותי, לכן כרגע אני עסוק בעשייה של כאן ועכשיו בשביל להשיג את המטרות של הטווח הקצר, בשביל ליהנות וכמו שאמרתי גם בשביל ללמוד."
בוא נחזור רגע לתקופה שהיית מאמן ראשי ואני רוצה לחזור לתקופה שהיית מאמן ירושלים. עשית שם שתי עונות באמת יפות, באחת הגעת מרחק נגיעה מפיינל פור היורוקאפ. הרבה ציפו שעכשיו תבוא קפיצת המדרגה שלך ואז חזרת לעמדת עוזר המאמן. זה לא היה מוזר בשבילך להגיע מעמדה של מאמן ראשי ולחזור להיות עוזר מאמן?
"לא. ברגע שהסיפור עם הפועל ירושלים נגמר הייתי צריך לחפש את עצמי מחדש. בישראל אין הרבה אופציות להתקדם אחרי הפועל ירושלים. עמדת עוזר המאמן במכבי תל-אביב היא עמדה מאוד בכירה, במיוחד לעבוד לצד דיוויד בלאט. זה מאוד קרץ לי – גם לעבוד עם מאמן כזה וגם ללמוד ממנו. היום, גם אם הייתי צריך לעשות את הבחירה הזו הייתי עושה אותה כי אני מאושר במקום שלי. אין לי ספק שההחלטה הזו הייתה החלטה נכונה, החלטה שבזכותה למדתי המון, השתפרתי, ובסופו של דבר אני גם אהיה מאמן הרבה יותר טוב. בכלל, התחרות על המקומות גם בישראל וגם באירופה היא מאוד קשה, ככה שזכיתי להשתקע במכבי, מקום שאני אעשה הכול בשביל ההצלחה שלו."
מהם יחסי העבודה בינך ובין דיוויד בלאט? מהי חלוקת העבודה ביניכם?
"יחסי העבודה בינינו מצוינים. אנחנו מסתדרים מצוין אחד עם השני, גם מבחינה אישית – החברות שלנו מחוץ למגרש, יש כימיה מאוד טובה, וגם מבחינה מקצועית – ראיית המשחק שלנו והסגנון מאוד דומים. זה משהו שלא מובן מאליו בצוותים. העבודה שלי היא לעזור לדיוויד להצליח, בעבודה מסביב, ולהביא את מכבי ת"א להישגים.
אתה חושב שאתה בשל לקחת את המושכות במכבי כמאמן ראשי?
"אני חושב שכרגע זה בכלל מיותר לדבר על זה. אני חושב שלמכבי יש מאמן מהשורה העליונה, מאמן שמאוד מתאים למכבי תל-אביב ולארגון שלה. מאמן שהביא את מכבי תל-אביב להישגים לא מבוטלים בשלוש השנים האחרונים. כרגע זה מיותר להסתכל הלאה. יכול להיות שמסתכלים עליי הלאה אחרי דיוויד, אבל כרגע דיוויד הוא המאמן ויש לו אפשרות לאמן במכבי עוד הרבה שנים."
בוא נדבר על העונה האחרונה במכבי ואני רוצה דווקא להתחיל מהשינוי שעשיתם בין הסיבוב הראשון לסיבוב השני בטופ 16. מה שיניתם ?זה היה שינוי מקצועי, מנטאלי או שילוב?
"לדעתי עשינו את אחד הקאמבקים הכי גדולים באירופה. יכול להיות שאנשים שכחו את זה, אבל זה קאמבק אדיר – היינו עמוק למטה, כולם הספידו אותנו ואז ניצחנו שישה משחקים, הצלחנו לעלות ולעשות את הבלתי יאומן. צריך לזכור שבתקופה הזו אנחנו שיחקנו בלי ליאור אליהו שהיה פצוע והיינו צריכים לשחק עם הרכבים חדשים ולא שגרתיים. בסוף הצלחנו להתאים את עצמנו עם מה שיש, לעשות את השינויים שהיינו צריכים ובסוף גם הצלחנו להעפיל להצלבה. ברור שיש חלק מנטאלי לשינוי, אבל אני חושב שפשוט היינו בכושר טוב שהוביל למומנטום אדיר, הכול הלך לנו, שחקנים היו בכושר מצוין וזה התחבר."
למרות הקאמבק, אין דרך להתכחש, במונחים של מכבי זו הייתה עונה לא מוצלחת. איפה הייתה הבעיה? בבחירת הזרים, בירידה ביכולת של שחקנים מסוימים, ביחסים של המאמן עם ההנהלה?
"אין ספק שזו הייתה עונה פחות טובה מהעונה שעברה. נפלנו בבחירות עם כמה זרים וסחבנו את זה לאורך כל העונה. לא הצלחנו לקבל מפלאניניץ' את מה שרצינו וזה גרם לשון ג'יימס להיות שחקן מאוד מרכזי ובעצם גבוה יחידי במערכה, כמעט עונה שלמה וזה בלתי נתפס. היו לנו הרבה סיטואציות קשות שלא הלך לנו. בד בבד כשאתה מגיע למשחק אחרון נגד קבוצה מצוינת, בבית שלה, קבוצה עם פוטנציאל גדול אתה תלוי ביום מסוים. באותו יום מסוים לא היינו במיטבנו ולכן גם הפסדנו"
מה התובנות שהסקתם לקראת השנה הבאה?
"בסופו של דבר זה בחירה של שחקנים, לפגוע בזרים. שיחקנו אולי עם שלושה זרים לאורך כל העונה, כשפלאניניץ' וקיינר-מדלי בקושי שיחקו. הייתה לנו בעיה בעמדות האלה, ולקראת העונה הבאה אנחנו צריכים פשוט להביא את השחקנים הנכונים ולקוות שכולם יהיו בכושר טוב."
כולם רואים שהתחלתם לבנות את התלכיד לשנה הבאה. דווין סמית', יוגב אוחיון, גיא פניני, שון ג'יימס וריקי היקמן ממשיכים, סופו, אלכס טיוס ג'ייק כהן וטייריס רייס מצטרפים. מה הלאה?
"אנחנו צריכים להתחמש עוד. אנחנו רוצים לבנות קבוצה טובה ואטרקטיבית, קבוצה שתיצור חיבור וחוויה טובה לקהל, ושהקהל יתחבר אליה בחזרה. אנחנו מחפשים קבוצה עם אופי, למרות שגם שנה שעברה היו לנו חבר'ה על הכיפאק, חבר'ה רציניים שבאו לעבוד. פשוט יש סיטואציות שהדברים לא הולכים כמו שצריך וכמו שתכננת. אין אשם אחד או אחר, יש גם שנים כאלה והחוכמה היא משנים כאלה ללמוד לקראת השנים הבאות. שנתיים קודם לכן היו לנו שנתיים מדהימות כולל גמר יורוליג ועוד השתתפות בסדרת ההצלבה הכי גדולה שהייתה אי פעם ביורוליג."
האמת שבולט בהיעדרו שם אחד – ליאור אליהו. אחד מהישראלים הכי טובים שיש היום. מה קרה שם?
"הבעיה היא מבחינה כלכלית, חוזית. מכבי שילמה כסף מאוד גדול בשנים האחרונות והתקבלה החלטה לחזור לסכומים יותר רציונליים. הייתה אופציה בחוזה לצאת ממנו ולנסות להשיג חוזה חדש."
הנושא האחרון הוא המצב של הכדורסל הישראלי. באמת הייתה תקופה לא קלה שכללה בתוכה גם שביתה לא קצרה. איפה נמצאות הבעיות של הכדורסל הישראלי, בעיה שמשפיעה כבר כמה שנים על הנבחרות? שחקנים, מאמנים?
"הבעיה לדעתי נמצאת בגיל הצעיר, אני הולך בבי"ס לכדורסל. אנשים כל הזמן מסתכלים על הגילאים הגדולים – 20-18, עם טקטיקה ורק הניצחון. אני הולך אחורה לילדים הקטנים, לכיתות א'-ב', לכיתות ששם ההשפעה שלנו כאנשי מקצוע היא הכי גדולה, הילדים האלה מקבלים את הבסיס של המשחק. הגיל הזה הוא הכי חשוב ושם אנחנו נופלים בגדול. האגודות לוקחות מאמנים צעירים שלא מצליחים לעבוד עם הילדים האלה ולשפר אותם. בסה"כ יש הרבה יותר פוטנציאל, הילדים הרבה יותר אתלטיים מהדור שלנו. אני חושב שזה מכלול. תמיד מנסים למצוא מי האשם – השחקנים או המאמן. לדעתי זה המכלול – גם השחקנים, גם המאמנים וגם האגודות לא יוצאות נקי מהסיפור הזה. בגילאים האלה צריך לשים את המאמנים הכי בכירים והכי מנוסים בגילאים האלה, כי זה הגיל הכי חשוב.
כשאני קיבלתי את נבחרת העתודה, בגיל 20, היה לי קשה לראות את מה שראיתי – אחד לא יכול להקפיץ בשמאל, אחד לא שולט בכדור מספיק טוב, עוד כמה שהקליעה שלהם לא נכונה ואני חושב לעצמי שזה אבסורד כי אלו בעיות של יסודות שהיו צריכים לפתור בגילאים הצעירים. מצד שני, זה לא אבסורד כי כל השיטה כאן לא נכונה – מסתכלים על ניצחונות ולא על דרך."
אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים חוזר לבסיס ומנהל פרויקט של בי"ס לכדורסל או מחלקת נוער?
"יש מצב טוב. כמו שהייתי בעתודה לפני שנתיים אחרי שנה אינטנסיבית עם הליגה האדריאטית ובאתי לאמן את נבחרת העתודה מתוך שליחות. עבדנו מאוד קשה ואינטנסיבי כי הייתה שם המון עבודה. המטרה הייתה לקדם שחקנים כמו בר טימור, גיא לביא ועוז בלייזר שקיבלו הרבה במה באליפות. רוב השחקנים שלקחתי באותה שנה היו צעירים כדי שיוכלו להתאמן ביחד שנתיים רצוף. יש לנו חבר'ה שמאוד רוצים להתקדם ולהצליח, ואנחנו כבעלי מקצוע צריכים פשוט לפתח אותם ולתת להם את הכלים."
מה דעתך בנוגע לחוק הרוסי ולשיטת המשחקים?
"כבר שנים אני טוען שמה שנכון זה סדרות פלייאוף. זה הכי מעניין, הכי איכותי ודוגמה לכך קיבלנו העונה עם סדרות מצוינות ומשחקים שהקהל היה מחובר אליהם. לגבי החוק הרוסי – אני חושב שהוא טוב לשחקנים הישראליים כי הם מקבלים יותר במה, מצד שני זה גורם לסכומי כסף לעלות באופן משמעותי וזה פוגע באגודות. לאגודות היום אין כסף, בכלל המצב הכלכלי באירופה הוא לא טוב וכאן בארץ המצב יותר טוב ממקומות אחרים וצריכים להיכנס לפרופורציות, אחרת אנחנו נכרות את הענף עליו אנחנו יושבים וממנו אנחנו חיים.
איך אתה מסביר לדוגמה את מה שקורה ביוון? אולימפיאקוס ופנאתנייקוס מצמצמות תקציב, הולכות לשחקני הבית ועדיין מצליחות?
"קודם כל כשמדובר שם בקיצוץ תקציב זה מ40 מיליון יורו ל30 מיליון יורו ואלו סכומים שייקח לכולנו הרבה זמן כדי להגיע אליהם. לגבי השחקנים – פאפאניקולאו וספאנוליס הם זרים לכל דבר, מה שכרגע אי אפשר להגיד על השחקנים הישראלים. נבחרת ישראל היא עדיין לא נבחרת יוון ולא נבחרת ספרד. זה מאוד יפה להסתכל על מה שקורה שם וזה טוב מאוד לשאוף קדימה, אבל אנחנו עדיין לא שם. אנחנו לא יכולים להתחרות עם הפרויקטים הספורטיביים שנמצאים בספרד, שהיא מעצמת ספורט ששולטת בכל ענף ספורט. אבל זה תהליך, נקווה שהגורמים הרלוונטיים ישימו את הכדורסל הישראלי במקום יותר טוב."
איפה נראה את גיא גודס בעוד חמש שנים?
"קשה מאוד להסתכל על העתיד, אין לי מושג. אני כרגע רואה את המטרות שיש לי עכשיו – ליהנות ממה שאני עושה, להשתפר, ללמוד ולעזור למכבי תל-אביב ונבחרת בריטניה להגיע לכמה שיותר הישגים."
עם דיוויד בלאט במכבי ת"א (צילום: לילך וייס)