היציאה לשחק באירופה יכולה לשנות שחקן, תשאלו את טל קרפלס ודניאל תמיר. על המשכיות אצל המאמנים בליגת העל, לא להתרגש מהביצועים של נבחרת ישראל וזה שגם לדתיים מגיע ספורט. אוהד גרייבסקי בטור השבועי.
-- אוהד גרייבסקי --נתחיל בהוצאת עצבים כללית. בשבוע האחרון נושא הספורט והדת עלה לכותרות, כאשר בית הדין לענייני עבודה קבע שלשחק בשבת זאת עבירה. הדיון בין שני הצדדים הוא לגיטימי לחלוטין בעיניי. צד אחד מדבר על כפייה דתית, ועל נושא המעבר הבעייתי (לדעתו) לימי חול. מאידך, ציבור של שחקנים ואוהדים שרוצים לראות כדורגל ביום חול. הכול לגיטימי בדיון הזה. מה שלא לגיטימי זה הטון, זאת הגישה, זה בלבולי שכל בסגנון של "אנחנו לא נכנסים לדתיים לבית הכנסת שלא יכנסו לנו לכדורגל". אני מבין שציבור שלם מספיק טוב לשלם מיסים, להתגייס לצבא, ללכת למילואים ולעשות את חובותיו למען המדינה, ועל הדרך גם לממן אירועי ספורט בשבת, אבל הוא לא מספיק טוב לקבל חלק מתרבות הספורט של ישראל. זה ממש מביך שזה מגיע מאנשי כדורגל, במיוחד בשבוע בו האתלטיקה והג'ודו מביאים תוצאות באפס כסף ואצלם נשפך כסף כמו יין ואפס תוצאות (ולא, העלייה של מכבי תל אביב לליגת האלופות זה לא הישג של הכדורגל. זה הישג למועדון של מכבי וטו לא. מכבי החלה להראות כמו קבוצה רק ביום שבו בעלים קנדי הביא מנג'ר זר ומאמנים זרים). עדיף שיהיו בשקט. פשוט שיהיו בשקט. יודעים מה, אולי עדיף שכך, שמאות אלפי אוהדים פוטנציאלים לא יחשפו לרמת הכדורגל, המגרשים המזוויעים, האלימות והגזענות. שייקחו לעצמם את הכדורגל. אבל שיהיו בשקט.
יציאה לאירופה
נחזור לדברים מקצועיים. בהמשך לשבוע שעבר, ביקשתי להביא פתרונות או הצעות לשיפור מצבו של הכדורסלן הישראלי. אחרי שבשבוע שעבר הצגתי את רעיון הליגה הייעודית, פתרון נוסף לדעתי זה היציאה לחו"ל. רצוי בגיל מוקדם ככל האפשר. על מנת להציג את הרעיון, ביקשתי משני שחקנים אשר חזרו עכשיו מאירופה, טל קרפלס ודניאל תמיר, להסביר את ההשפעה של משחק באירופה.
"אצלי קודם כל הבחירה הייתה די קלה בגלל שאני תמיד חלמתי לשחק באירופה והעובדה שגם יש לי דרכון הונגרי מאוד עזרה" מסביר דניאל תמיר, שחוזר לארץ אחרי שנה בzte kk ההונגרית "אני חושב שכשאתה יוצא לשחק בחו"ל זה כמו בפוקר כשאתה נכנס אול אין, אתה מקריב הכל בשביל משהו שאתה מאמין בו והולך אך ורק להיות שחקן כדורסל מקצועני. לי זה הצריך הקפאה של תואר, להפסיק לאמן ולהגיד שלום לחברים ומשפחה. בהונגריה כבר ברגע הראשון הרמה של המתקנים ושל המקצוענות הייתה משהו שקשה למצוא בארץ. אם זה מעסה צמוד, 2 פיזיותרפיסטים שמנסים באמת לנתח את המבנה גוף שלך ולפי זה להתאים עומסים ודגשים לחיזוק במהלך השנה, מאמן כושר, עוזר מאמן וכמובן מאמן. אחרי זה זה הזמן שאתה מבלה ביום בלהתעסק בכדורסל. נדירים הימים שלא היו לנו אימון בוקר וערב, כל החיים הופכים להיות סביב הכדור הכתום. גם העיר עצמה הייתה מאוד מחוברת לכדורסל ככה שכולם גם מצפים שתתנהג במקצוענות וזה משהו שעוזר לעצב משמעת. אותי באופן אישי השנה הזאת שיפרה מאוד! אם זה בהתנהלות לפני משחק, עברתי תהליך של ניסוי וטעייה ומצאתי לעצמי סדר יום והכנה טובה לפני משחק שהביא אותי למוכנות אופטימלית. דקות משחק שהורידו לי המון חלודה והחזירו לי הרבה חדות למשחק. אני התחלתי את התהליך כבר שנה לפני שהגעתי להונגריה אבל ניסיתי למתג את עצמי כ"גיא פניני" לגבוהים, נהייתי הרבה יותר אגרסיבי ולפעמים גם קצת מלוכלך אבל זה משהו שאני חושב שהיה חסר גם שם וגם בארץ וזה משבצת שקיבלתי באהבה ואני אנסה להמשיך באותה דרך. עברנו המון שינויים בקבוצה ואני הצלחתי לקנות מקום בחמישייה ולשמור עליו בין כל השינויים האלה עם המון עבודה קשה. נכנסנו למאבקי תחתית ומשחקי הישרדות ואני חושב שהסדרה הזו הביאה לי המון ניסיון תחת לחץ והצלחתי לעזור לנו לנצח סדרה קריטית. למדתי שם דברים שלא הייתי לומד ב3 שנים בארץ!"
את טל קרפלס ראיינתי במהלך השנה לא פעם על נושא היציאה לחו"ל. קרפלס, אשר חוזר אחריי שתי עונות מוצלחות ברובינארי הרומנית, בה זכה בגביע המדינה ובמקום השלישי של גביע היורוצ'אלנג' דיבר בעיקר על השינוי חיים מקצה לקצה
" כל העניין עם לצאת לחול לפי דעתי הופך את הגישה שלך, הוא לא משאיר לך ברירה אלה להיות מקצוען" אומר קרפלס "זה שינוי מקצה לקצה של כל מה שהכרתי. אתה מעביר את כל החיים בשביל הכדורסל, הכדורסל הופך להיות מקום ראשון בסדרי העדיפויות אם תרצה או לא תרצה. זה פשוט משנה הכול. כמובן שעם השינוי בתפיסה אני מרגיש שהשיפור ורמת המקצוענות הופכת להיות ברמה אחרת ממה שהייתי רגיל אליה."
העובדות: עודד ברנדווין חזר מפולין וספרד לליגת העל, והפך לשחקן דומיננטי בשנה שעברה בגלבוע גליל. תמיר חתם בעירוני נהריה, וקרפלס ישחק בנס ציונה. שחקן נוסף שעשה סיבוב באירופה ושיפר את מצבו זה גיא אוד. עוד אחד שחזר מאירופה, רק כדי להפוך לשחקן רוטציה בנבחרת ושחקן מפתח בקבוצתו בליגת העל זה אפיק ניסים, שאחריי צ'כיה, איטליה, צרפת ואוקרינה חזר לכאן בשביל להיות אחד הישראלים הטובים בשנה שעברה, כל הדרך לגמר הפלייאוף.
בשורה התחתונה: אם יהיו לנו 20 שחקנים שמשחקים באירופה ובארה"ב כל שנה, כולל NBA, אם יהיו לנו שחקנים שנשלחים לאקדמיות המובילות בספרד, צרפת ואפילו במדינות האקס יוגוסלביות, יווצר קאדר של שחקנים שלא רק ישפר את האיכות של הנבחרות והכדורסל כאן, אלא גם ייתן דחיפה נוספת בתוך הכדורסל לתת לישראלים לשחק יותר, על חשבון תוצרת חוץ.
המשכיות בעמדת המאמן
נכון לכתיבת שורות אלו, 11 מתוך 12 המאמנים בליגת העל ממשיכים לעונה נוספת בקבוצה שלהם (אלעד חסין ממשיך לעונה שלישית בהפועל חולון כמאמן ראשי), כאשר רק אריק אלפסי מקבל קבוצה חדשה, את עירוני נהריה, על חשבונו של רועי חגאי שעזב את המועדון לאחר שהשאיר את הקבוצה בליגה. אני לא זוכר שנה כזאת, שכמעט כל המאמנים ממשיכים לעונה נוספת במועדון שלהם, בטח שכמעט כל המאמנים סיימו בעונה שעברה עונה מלאה (9 מתוך 12 התחילו את עונת 2015 באותה עמדה שהם סיימו אותה). מעבר לכך שהמשכיות זה דבר מבורך (עם כי לא תמיד היא נחוצה), יש משהו מאוד יפה בעובדה שרוב המאמנים ממשיכים לעוד עונה.
בלי פאניקה. בנתיים
עם כתיבת שורות אלו, הנבחרת משחקת את טורניר ההכנה האחרון שלה לקראת אליפות אירופה. אני מסרב להתרגש יותר מדי מחמשת משחקי ההכנה שהיו לשחקנים של אדלשטיין מסיבה אחת עיקרית: לא ראיתי עדיין את הסגל והחמישייה של הנבחרת משחקת ביחד פעם אחת. מכת פציעות, מחלות וכו' מנעו מהסגל להיות פעם אחת ביחד, שלא לדבר על אורך זמן. מה גם, שהיסטורית, הנבחרת הראתה לא פעם חולשה במשחקי הכנה, ובאליפות עצמה הייתה טובה (ע"ע 2003). אני מאמין שבטורניר הזה, בו נשחק מול נבחרות ברמה שנידרש אליה בטורניר בצרפת, נראה בפעם הראשונה את היכולת של הנבחרת, הסגנון, איך פותרים את בעיית הריבאונד שלנו, החלודה של השחקנים המרכזיים בראשות כספי ומקל, ואת היכולת להתמודד עם נבחרות דוגמת קרואטיה ובוסניה, שמולם אנחנו הולכים לשחק בשלב הראשון של הטורניר. לא מגן על הנבחרת, חושב שכרגע לתת הערכה על המצב שלה זה קצת מיותר. אני לא רואה סיבה לפאניקה, ובעיקר מבטיח לתת הערכה קצת יותר ריאלית. כרגע, לא רואה סיבה להיכנס לפאניקה. עדיין לא...
לתגובות t5550@walla.com