אי אפשר להסבר במילים את מה שהלך במוצ"ש האחרון, ולא בטוח גם את מה שהיה בהמשך. העונה המדהימה של מכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל ירושלים על הגריל, ראשון לציון התקווה האחרונה באירופה, וניב רסקין מנסה להתמודד עם לירן חולצה אפורה. גרייבסקי לשישי
-- אוהד גרייבסקי --זה היה אמור להיות שבוע לסיכום על שלושת הישראליות באירופה, על בני הרצליה (וזה באמת יהיה קצת), קצת NBA. אבל אז באה מכבי חיפה ושינתה הכול, והתחילה שבוע שלא מעט מאיתנו לא ירצו לזכור (חלקם גם לא ירצו לשכוח).
מכבי חיפה
וואו. זה היה פשוט מדהים. לא ספרתי את מכבי חיפה לאורך כל העונה, התמקדתי בהרצליה ונהריה, התמוגגתי מראשון לציון. בכלל לא שמתי לב למה שרמי הדר עשה עד עכשיו. אבל אז הגיעו ההדחה של הפועל ירושלים, הניצחון בארינה, לא מעט משחקים עם רמה מאוד גבוהה, ומוצ"ש האחרון עם סטירת הלחי (מזה סטירה, נוק אאוט של מייק טייסון כולל הנשיכה באוזן).
יש לקבוצה של רמי הדר כמה אלמנטים מעניינים שהופכים אותה לקטלנית. ראשית, קבוצת הגנה טובה. נכון, הם פשוט טרפו את הצהובים בסוף השבוע, אבל הם שומרים טוב, מאוד אגרסיבים, ובעיקר מאוד רוצים. שנית, זאת קבוצה מאוד מאומנת, משחק קבוצתי ברמה גבוהה, המון מסירות ופירגון, ולא קבוצה של one man show. בתקופה האחרונה אגב, כמה שחקנים אצלם מעלים את היכולת, כמו דיברתולומאו וקולמן, ובכך מחפים על משחקים רעים של כמה שחקנים, כמו רוז'ו ובלייזר שלא במיטבם. וכשכל זה מתחבר, עם קצת ריכוז ויריבה רכה שלא באה לשחק, 35 הפרש בראש של מכבי תל אביב.
ומילה או שתיים על השחקן הכי חשוב של הירוקים לדעתי. ונכון, לחיפה יש המון כישרון. יש את רוז'ו וגרייבס, את בלייזר ובאקנר, וגם צ'ורבצי'ץ וקולמן נותנים עבודה. אבל מעל כולם נמצא גרורי ורגאס, הרכז של חיפה. בלא מעט משחקים שראיתי, ליכולת שלו על המגרש הייתה השפעה מכרעת על תוצאות המשחקים של חיפה. רק תשימו לב לסטטיסטיקה: 12.8 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 6.5 אסיסטים (שני בליגה) ו2.3 חטיפות, ראשון בדירוג כל השחקנים (אגב הוא מאבד קטסטרופלי. 3.7 איבודים בממוצע למשחק). הוא קלע פחות מעשר נקודות רק בשבעה מתוך 19 משחקים, מסר פחות מחמישה אסיסטים רק שלוש פעמים, וחטף פחות משני כדורים רק בשישה משחקים. כל אירופה שמעה על המשחק הזה. כל אירופה ראתה את התקציר. מישהו חושב שהשם שלו לא רשום באדום בוהק ברשימות של הסקאוטרים?
מכבי תל אביב
אין משפט יותר מתאים מאותו ציטוט אלמותי מאנשי הארון, של כוורת "תתעודד בננו המצב היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. אז הוא התעודד והמצב נהיה באמת הרבה יותר גרוע".
כי עונה שלמה התנקזה למשחק אחד. אחרי שנבנתה קבוצה לא מאוזנת, הוחלף מאמן, הובאו שחקנים חדשים, והיו שניים שלוש משחקים שבהם נראה כאילו משהו זז, הגיעו לובליאנה, חיפה ונובוגרוד והעירו את כולם מהחלום ישר לתוך חלום בלהות. חלום בלהות של הדחה מאירופה, אוהדים זועמים, דיויד פדרמן, 35 הפרש, וקבוצה מהנוראות שנראו במכבי תל אביב.
דיברתי מספיק על איך הגענו עד לכאן. עכשיו קצת למה שצריך לעשות. וזה פשוט להרגיע את העסק. למכבי תל אביב יש מספיק כישרון להגיע לגמר הפלייאוף ולקחת אליפות. צריך לחתוך כמה שחקנים, לחפש חיזוק לעמדות הפנים, ולתת לסגל הזה לרוץ עד סוף העונה. הגדולה עד היום של הצהובים הייתה לצאת ממשברים. מיום רביעי האחרון היא מתחילה מאפס. לא צריך שפוגי יצרח על כולם בשביל להרגיש אשמה. גם ככה כולם אשמים.
הפועל ירושלים
זהו, זה נגמר, ובסטייל. חתיכת סטייל. חיכיתי המון זמן אחרי שכולם צלבו את הקבוצה של דני פרנקו. עכשיו גם לי מגיע.
צריך לתת גם לירושלים קרדיט. הם העיפו את ברייסי רייט (שעשה מעשה נבלה לקבוצה), אולי השחקן הכי משמעותי שלה בשנתיים האחרונות, והביאו במקומו את מאט ג'נינג, שלא מגיע לקרסוליים של רייט בשום אספקט במשחק. בנוסף לכך, ירושלים סבלה מיותר מידי פציעות של יותר מידי שחקנים. לא מעט משחקים שאני זוכר הם לא שיחקו עם סגל מלא, ועדיין הצליחו בחסדי שמיים (ושל ה"אחות" החדשה נובוגרוד, שהפכה רשמית לסוס השחור החדש של הישראליות באירופה) לעלות סיבוב. עם סגל מלא וקצת יותר לויאליות מברייסי רייט, הפועל ירושלים הייתה מגיעה לשלב הבא מעמדה טובה יותר, ואולי מעבר לזה.
אבל אי אפשר להתעלם מכל כך הרבה דברים, ומבניה של קבוצה שאולי טובה לליגה, אבל פשוט לא ליורוקאפ. קודם כל, הבניה של הקו הקדמי של ירושלים היא פשוט בגדר דרישה לוועדת חקירה. הסנטר הראשון שלך לא משחק עם הגב לסל, היחידים שכן לא עוברים את ה205, וכשכבר החתמת אחד כזה שחררת אותו. בעיות קשות בתחום הריבאונד (כולל ריבאונד הגנה). אבל מעל הכול, זאת ההגנה. יותר נכון, חוסר הגנה. אם תרצו גם אנמיות ונאיביות. יותר מדי משחקים של ירושלים הוכרעו בגלל קליעות חופשיות או מחדירות קלילות של השחקנים היריבים. כי מילא ההתקפה שלך בינונית, זה דבר אחד. כשאתה לא מראה יכולת הגנתית בסיסית, זה מתפוצץ לך בפנים. ואתמול זה התפוצץ בדמות של יריבה שענקית עליך בכמה רמות, ולא באמת משנה כמה שחקנים לא היו רשומים בסגל.
ועכשיו שזה נגמר אני יכול להתחיל לדבר על מה צריך לעשות, על מנהל מקצועי זר שחייב להגיע, על החובה להרגיע את המערכת, שיש את הליגה וכו'. אבל אחרי אתמול, אין על מה. משהו חייב לקרות ולהשתנות, ואין לי מושג מזה אמור להיות. אני כן יודע שבראשון הקרוב עשרות אוהדים נוסעים לאילת ושבוע לאחר מכן אלפים יגיעו למשחק מול הפועל תל אביב ומה שייזכר להם מתחיל שנה שדיברו על יורוליג זאת אחת התבוסות המחפירות שאני ראיתי בעשרים שנותיי כאוהד ספורט.
מכבי ראשון לציון
הנציגה האחרונה שנשארה לנו במפעלים האירופאים, שתשחק נגד וונטספליס הלטבית, שסיימה את הבית שלה במקום הראשון וממוקמת בליגה הלטבית במקום הראשון. המון קרדיט צריך לתת לשרון דרוקר ושמוליק ברנר על זה שבנו קבוצה שהתעלתה באירופה (ומתעלה גם בליגה בלא מעט משחקים) על קבוצות לא רעות בכלל מצרפת ומרוסיה. וכל זה עם תקציב נמוך, לא מעט שחקנים זרים שמוכרים ברמת הליגה שלנו, מציאות כמו דריל מונרו, וישראלים שלא תמיד מתבטאים בכמות נקודות, אבל באים לתת עבודה. רק שימשיכו ככה.
הערות לסדר
*לא יודע אם זאת שנה של הפתעות באירופה, אבל כרגע זאת לא שנה קונבנציונאלית. ולנסיה מובילה את הליגה הספרדית, קוצ'ה לבוראל מנצחת ביורוליג את ברסה וריאל, פרנבחצ'ה אולקר של אוברדוביץ עושה שמות באירופה, וכרגע מוליכת הטבלה האיטלקית היא לא אחרת מאשר: רג'יו אמיליה. מקום ראשון בליגה האיטלקית, מרחק משחק אחד מלעלות לשלב הבא ביורוקאפ (בית משוגע, עם שתי איטלקיות ושתי טורקיות, כאשר שלוש קבוצות נלחמות על העלייה במחזור האחרון), ללא אמריקאים, עם שלושה איטלקים צעירים שקולעים בדאבל פיגרס אך עם דריוש לברינוביץ מיודעינו וולדימיר ורמנקו הגרמני, רג'יו אמיליה היא כרגע המרענן הרשמי של הסרייה איי. עד לאן זה יגיע? לא באמת אכפת לי. רק שימשיך.
* מגיע להם, ולמרות ההפסד להפועל תל אביב. בתחילת העונה כל מה שדיברו עליו זאת מסיבת העיתונאים של אקוניס. ואז אקוניס הזכיר לכולנו שגם קבוצות הוא יודע לבנות. הרצליה הנחיתו חמישה זרים טובים, אליהם מצטרפים אבירם זליקוביץ עם עונה אישית מצויינת (11.5 נקודות), ולגיבוי בזירת הישראלים דני רובין וכרם משעור (ולאחרונה גם יפתח זיו, שהיה סביר בהפסד במוצ"ש). ולמרות שתום מעיין סיים את העונה, ולמרות שמורן רוט פצוע תקופה ארוכה, ולמרות זה שיש לא מעט קבוצות עם תקציבים גדולים יותר, בני הרצליה רואה צמרת. שאפו.
*אני מברך את איגוד הכדורסל על הניסיון להביא לפה בשנה הבאה טורניר בין לאומי נוסף. רק תחשבו מה זה יכול לעשות לא רק לכדורסל בארץ, אלא גם לספורט הישראלי, אם הקיץ יתחיל בטורניר נוער בין לאומי ולאחריו אירוח בית באליפות אירופה. אשרי המאמין.
משפט השבוע
הקרדיט לטל שורר שפרסם את זה בפייסבוק שלו
"הוא שוכב בשביל להיכנס לפריים. הנה לירן רואים אותך רואים אותך, אפשר לסיים להיום? אתה בשידור חי"
(ניב רסקין מנסה להסביר ללירן חולצה אפורה שהמסך יורד על רוממה, אחרי שרוממה ירדה על מכבי תל אביב)
לתגובות: t5550@walla.com