"מועדון הדמים"-בניה הנופלים של עפולה
ספסל ,14/04/2013

לא פחות מ10 בנים איבד המועדון מבירת העמק במלחמות ישראל ובמהלך שירותם הצבאי. המועדון שהוקם ב1972 נאלץ לפקוד מידי שנה קברים רבים של יקיריו, ועורך לזיכרם משחק ראווה אחת לשנה. חגי פלק, יליד עפולה, שגם שיחק ואימן את חלקם, כותב לזכרם

-- חגי פלק --

יום הזיכרון הוא היום שבו אנחנו מתייחדים עם האנשים הקרובים אלינו, וגם עם אלו שגדלנו על סיפוריהם. כאחד שנולד וחי שנים רבות בבירת העמק, וגם כמו רבים אחרים התחיל את דרכו כילד במגרש הכדורסל העתיק של הפועל עפולה ליד מועצת הפועלים. וגם אני גדלתי על סיפוריהם של אנשים שלא זכיתי להכיר שנפלו במלחמות, ולצערי גם יצא לי לשחק עם כאלו שלאחר מכן נהרגו בתאונות דרכים, תאונות אימונים או בעת מילוי תפקידם. לזכרם של כל אותם שחקני האגודה עורכת הפועל עפולה כבר למעלה מ-20 שנה ערב זיכרון שנתי בו משתתפות הקבוצות הבכירות בליגת העל. בעבר גם נערך הטורניר לקבוצות נוער ובשנים האחרונות נהפך התוכן למשחק בין הקבוצה המקומית לקבוצה מליגת העל, בעיקר זו שמאמן ארז אדלשטיין (ששיחק עם חלק מהנופלים וכמובן גם אימן אותם).

ב-1972 נוסד מועדון הפועל עפולה על המגרש הפתוח ליד מועצת הפועלים. בין השמות ששיחקו במחלקת הנוער ובקבוצה הבוגרת היו מספר שחקנים שלאחר מכן שירתו במלחמת יום כיפור. לאחר מותם הוקם בית עוג"ר, שהיה בעצם המשרד וחדר הנצחה לזכרם למען שחקני ביה"ס לכדורסל. ואלו השחקנים שנפלו במלחמת יום כיפור:

רב"ט רענן ולד- בן 19. שירת בחטיבת הצנחנים. עוד בהיותו תלמיד בבית-הספר היסודי ניכר כמנהיג חברתי. הוא לא השקיע מרץ רב ושעות אין-ספור בלימודים, ואף-על-פי-כן השיג ציונים טובים. את עיקר מרצו וזמנו הקדיש לפעילות ספורטיבית וחברתית. הוא היה פעיל באגודת הספורט של "הפועל" עפולה, שיחק כשוער בנבחרת הנוער והדריך קבוצת נערים חובבי ספורט. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון השתלם בקורס למאמני כדורסל וסיים אותו בהצטיינות. רענן גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1972 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס צניחה והיה רשאי לענוד כנפי-צנחן. כעבור זמן השתלם בקורס מ"כים, וסיים כשבידו זימון ישיר לקורס קצינים. הקשיים הפיזיים והנפשיים לא מוטטו את רוחו, וכשהיה בא הביתה לחופשות קצרות לא התלונן ולא נתן ביטוי לחששותיו מן הצפוי לו במהלך שירותו בחיל הצנחנים. נפתולי נפשו ומחשבותיו מתגלים בשירים שכתב באותה תקופה. בשיר "אמרתי" הוא מתוודה: "אמרתי / אתנדב לצנחנים / אחבוש את הכומתה / שיידעו האחרים / כי איש אידיאלים אני / איש ערכים / פטריוט /ושאר פגעים טובים. / הם הבינו / ואני לא / ובכל זאת עודני פה." בשיר אחר הוא חושף את אכזריותם של כלי המלחמה: ..."הייתה הפלדה לחוד / שקקה חיים, / רק אני ואתה ידענו, / כי הברזל בוגדני, / כי עתיד / לדבוק הברזל בבשר / ויהיו לאחד קר". במלחמת יום-הכיפורים הייתה יחידתו של רענן באזור המתלה בחזית סיני. עשרה ימים נלחם רענן בחירוף נפש ודאג לעודד את רוחם של רעיו. גם במכתבים ששיגר אל הוריו ואל ידידיו ביקש להרגיע ולעודד. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), נפגע רענן מאש שנורתה לעברו, בעת ניסיון לחלץ חיילים שנפגעו באזור ביר-אל-מרה, בגזרה הדרומית של המתלה. רענן מת מפצעיו והשאיר אחריו אב, אם ואח.


רב"ט עופר רותם- בן 19. שירת בחטיבת הצנחנים. נולד בשיקגו בארה"ב ועלה לארץ בגיל שנה. הוא התגורר גם בר"ג, גם בדימונה ובגיל 10 עבר לעפולה שם סיים את לימודיו בתיכון. הוא עסק הרבה בספורט והצטיין בענפים רבים: כדורגל, כדורסל, שחייה, הרמת משקולות, ריצה וטניס-שולחן. הוא היה שחקן פעיל בקבוצת הכדורגל והכדורסל של הפועל עפולה. עופר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והתנדב לחיל הצנחנים. הוא היה חייל מצטיין בטירונות ובתקופת האימונים שלאחריה, הסתגל במהירות למשמעת הצבאית, אם כי לא קיבל כל פקודה ללא עוררין. הוא היה בעל כושר גופני מעולה ועזר תמיד לחלשים ממנו, גם כאשר התקשה בעצמו. תמיד היה ראשון המתנדבים לכל משימה ומפקדיו ושאר החיילים אהבוהו מאוד. במלחמת יום-הכיפורים שירת עופר בסיני. הוא נפגע ונהרג מהפצצה אווירית על רפידים ביום י"ב בתשרי תשל"ד- 8.10.73. השאיר אחריו זוג הורים.


סרן אריה דובנוב - בן 25. שירת כטייס בחיל האוויר. בבית-הספר התיכון שילב בלימודיו פעילות חברתית וספורט. הוא השתתף בפעולות הגדנ"ע, יצא לקורסים ושימש כמדריך אשר שמו יצא לפניו, בזכות היותו בוגר ואחראי ובעל סמכות וכושר טבעי לפקד ולהדריך. בתחום הספורט הצטיין בעיקר בענף הכדורסל ופעל רבות בענף זה במסגרת הפועל עפולה. בזכות חוסנו הגופני, קומתו הגבוהה וכושרו הגופני, השתלב היטב במשחקים ואף השלים קורס למדריכי כדורסל במכון וינגייט וקורס למצילים חובבים בעפולה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים יצא אריה למשימות מבצעיות רבות בחזיתות השונות. כטייס מטוס-קרב נדרש ממנו להיות מוכן תמיד לכל משימה. ביום כ"ז בניסן תשל"ד(19.4.1974) יצא לגיחה קרבית על המקום שכונה "העיניים של המדינה", הר החרמון. בגיחה זו נפגע מטוסו בטילים נגד מטוסים והוא נפל. השאיר אחריו אישה וילד, זוג הורים ושני אחים.


סג"ם גרשון בלאו- בן 21. שירת בחטיבת הצנחנים. בעת לימודיו בבית-הספר התיכון התעניין בתחומים רבים, וסדר-יומו היה עמוס למדי: טיולים עם חברים, צעדות ומרוצים, משחקי כדורסל וכדורגל, ג'ודו, קליעה למטרה והשתתפות בחוגים שונים אחרים. גרשון גויס לצה"ל באוגוסט 1972 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס- צניחה וכן בקורס-מ"כים של חיל-הרגלים. כשבועיים לאחר סיום הקורס פרצה מלחמת יום-הכיפורים, וגרשון לחם במזרח מפרץ-סואץ. בקרבות אלה נפל חברו הטוב – רענן ולד, שגרשון עשה עמו את כל שלבי-האימונים בצה"ל. גרשון הצליח להתגבר על ההלם הכבד, ועם סיום המלחמה נשלח לקורס-קצינים. בחודש מרס 1974 סיים בהצלחה את הקורס והוחזר לגדודו. ביום ט' באייר תשל"ד (1.5.1974) נפל גרשון בקרב ברמת-הגולן מפגיעת פגז סורי במוצב. השאיר אחריו הורים ושני אחים.


את השחקנים הבאים הכרתי באופן אישי, צפיתי בהם כשחקני קבוצת הנוער ועם חלקם שיחקתי אף אני ואת האחרון שבהם גם יצא לי לאמן. שחקנים אלו נהרגו בהיותם מאד צעירים בתאונות דרכים, תאונות אימונים ובעת שירותם הצבאי והשאירו כאב גדול מאד גם בקרב משפחותיהם אבל גם בקרב המועדון שבו שיחקו שהתקשה לעכל את האובדן במשך שנים רבות:


טוראי חן שחל- בן 18. חיל התותחנים. מגיל צעיר נמשך לכדורסל ואת רוב זמנו הפנוי הקדיש לאימונים ולמשחקים. חן עבר את כל השלבים, מקבוצת הקט-סל ועד לקבוצת הבוגרים, עם תוכניות להמשיך בליגת הבוגרים לאחר השירות הצבאי אצל המאמן ארז אדלשטיין. את חלומו זה לא זכה להגשים. תמיד האמין בעצמו וביכולתו להצליח. בחודש מאי 1988 גויס חן לשירות חובה בצה"ל ונשלח לטירונות. לחופשה האחרונה בתום הטירונות הגיע במצב-רוח מרומם. סיפר על טקס ההשבעה המרשים והצטער שההורים לא הוזמנו. כשלושה שבועות לאחר גיוסו ביום י"א בסיוון תשמ"ח (27.5.1988), בהיותו בחופשה מאושרת, נהרג חן בתאונת-דרכים בין הכפר דבוריה לכפר תבור. השאיר אחריו זוג הורים – דני ולאה, אחות טלי ואח אבי. לאחר מותו נקראה קבוצת הילדים –הפועל 'חן' עפולה ונשארה כך עד היום.


רב"ט גיל צוריאנו- בן 19. שירת ביחידת החילוץ 669 של חיל האוויר. היה בן הזקונים למשפחה של ארבעה ילדים. גיל היה בחור נאה ותמיר בעל חיוך מקסים וכובש, שהייתה בו משובת נעורים. היה כדורסלן מצטיין, הרבה להתאמן ושיחק בליגה הארצית במדי הפועל עפולה ומגידו. עוד לפני גיוסו הספיק לשמש כקפטן קבוצת הנוער בליגה הלאומית, ולשחק בטורניר הנוער לזכר חבריו חן שחל ורונן סיבוני ז"ל. בטורניר זה אגב שיחקו בין היתר כוכבי מכבי ת"א דאז – עודד קטש, דודי אדלר ומוטי בן בסט, ובעמק יזרעאל – שרון אברהמי, גור שלף, דני אלוש, ובנתניה – אלירן גואטה. היה חברותי ורגיש ושאף להצטיינות. עוד בטרם סיים לימודיו ניתב גיל עצמו ליחידה קרבית-עילית. הוא הוכיח בשאיפתו זו דבקות במטרה ללא-פשרות. התמיד באימוני כושר ובריצות ארוכות. גיל ביקש להתנדב ליחידת החילוץ של חיל האוויר. לאחר המבדקים, המבחנים המיוחדים והגיבוש התקבל ליחידה. לגיל הייתה אפשרות להתגייס ליחידות עילית אחרות. הוא בחר ביחידת החילוץ בהיטס. בתחילת חודש דצמבר 1991 גויס גיל לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים טירונות חי"ר והתחיל את המסלול המיוחד ליחידה זו: קורס חובשים, אימון לוחם-חילוץ, צלילה במים רדודים וקורס מ"כים-חי"ר. ביום י"א באב תשנ"ב (10.8.1992) נפל בעת מילוי תפקידו, בתאונת-אימונים בנגב, במהלך תרגיל חילוץ פצועים. כבל החילוץ ששולשל מהמטוס בעת ששני החיילים אחזו בו, נקרע. עימו נספה רב"ט אסף רוזנברג, חברו הטוב של גיל ליחידה. הותיר אחריו הורים – חיים ז"ל ולאה, והאחים דוד, טלי ורחל. לאחר מותו נקראה קבוצת הקט-סל של המועדון על שמו – הפועל 'גיל' עפולה.


סמ"ר משה (צ'יקו) אוחיון- בן 20. שירת בחטיבת גולני. משה בלט במיוחד בענפי הספורט וזכה במספר תעודות של ספורטאי מצטיין בתחום האתלטיקה, הוא שיחק כדורסל בקבוצת הנערים והנוער ובמסגרת זו גם יצא מטעם המחלקה למשלחת בגרמניה. בשלהי חודש נובמבר 1992, גויס משה לשירות חובה בצה"ל והוצב לחטיבת גולני. הוא סיים את מסלול הטירונות בפלוגת ההנדסה של חטיבת גולני, נשלח לקורס נגמ"שים והמשיך את מסלולו הקרבי באימון המתקדם של החטיבה. משה קיבל דרגת סמל ונשלח להרחבת הכשרתו הקרבית בקורס מש"קים של חיל ההנדסה ובקורס רגמים. בסיום מסלול זה נשלח לשרת כלוחם ומש"ק מרגמות בפלוגת ההנדסה של חטיבת גולני. פעמיים במשך שירותו שירת משה עם יחידתו תקופות ממושכות בפעילות מבצעית בלבנון. בתקופה זו נוצר קשר חברי, הדוק, אוהב ויפה עם חברתו, ערבה. משה התקדם בסולם הדרגות הפיקודי עד לדרגת סמ"ר. ביום כ"ד בשבט תשנ"ה (25.1.1995) נפל משה בקרב במוצב ריחן, ברצועת הביטחון בדרום לבנון. במהלך הקרב, בעת שהכוח ירה פגזים לעבר מחבלים, אירעה תאונה מבצעית - פגז התפוצץ בקנה המרגמה וגרם למותו של משה. הוא השאיר אחריו הורים – ניסים וזיוה, ושני אחים – גולן וסהר. לאחר מותו נקראה קבוצה במחלקת הנוער של המועדון על שמו. במסגרת הפרויקט של גלי צה"ל – 'עוד מעט נהפוך לשיר' נמצא בפרטיו האישיים לאחר מותו – שיר שכתב לחברתו ערבה. הזמר עידן עמדי החליט לאמץ את השיר וקרא לו 'המכתב האחרון'.


סמל אביעד עקירב- בן 20. שירת כמדריך ספורט בחטיבת הנח"ל. בילדותו כינה אותו אחיו הבכור עמית, 'פרוגי'. כאשר היה בן 8, ביום 11.7.1990 נהרג אחיו הבכור, עמית, ששירת בצנחנים, בעת מילוי תפקידו. אביעד היה אז בחופשת הקיץ בתום כיתה ב'. כשחזר לבית-הספר לכיתה ג' סיפרה המחנכת לתלמידי הכיתה על האסון שפקד את המשפחה, ואביעד קרא בפני כל ילדי הכיתה מתוך החוברת שהוציאה המשפחה לזכר עמית, שכונסו בה שירים שכתב עמית ודברים לזכרו. לאחר ההקראה נתן אביעד את החוברת למורתו, למזכרת ודמעה זלגה על לחיו. באותה השנה, בכיתה ג', החליט אביעד, בעידודם של אימו ואחיו, להירשם לקבוצת הכדורסל של הפועל עפולה. עד מהרה הפך לשחקן בולט ומצטיין ושימש שנים רבות כראש הקבוצה. אביעד שיחק בקבוצה ברציפות עד גיל 17, כשאמו מלווה אותו לכל הנסיעות והמשחקים ומכינה כריכים לכל הקבוצה. בין מאמניו הבולטים ניתן למנות את רועי פרל, חגי כהן ויוסי הררי שאימן אותו בעונתו האחרונה בה שיחק בגלבוע. בחודש אוגוסט 2000 התגייס אביעד לצה"ל. תחילה ביקש ללכת בדרכי אחיו עמית ולשרת בצנחנים, אך מתוך רגישות והתחשבות בהוריו שינה כיוון ויצא לקורס מדריכי ספורט במכון וינגייט. אביעד, שכשחקן כדורסל עסק בספורט באופן קבוע, עבר את הקורס בקלות ושובץ לשרת כמדריך ספורט בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל בתל ערד. בהסכמת בני המשפחה בחר אביעד שלא לשרת קרוב לבית, כפי שהוצע לו, וזאת מתוך רצון לעשות שירות משמעותי ולתרום ככל הניתן. ביום י"ג באייר תשס"ב (24.4.2002) נפל אביעד בעת מילוי תפקידו. בתום אימון שהעביר בחדר הכושר בבסיס הטירונים של חטיבת הנח"ל הוא התמוטט. כל הניסיונות להצילו לא צלחו ומשפחת עקירב איבדה בן נוסף במהלך שירותו הצבאי. הוא הותיר אחריו הורים – עזרא וגילה, ואת אחיו האמצעי – אסף – שממשיך להנציח את זכר אחיו כשופט כדורסל. לאחר מותו נקראה קבוצת ילדים במחלקת הנוער על שמו.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
על מחויבות ואיכותדבר הפרשן: יולי קובלנץ מסכם סיבובבדיוק באמצעספסל: הפודקאסטלא רק לרכזים, טיפים לשמירה על ריכוזספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסט - מהדורת NBAספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטהרבה מעבר למשחק כדורסלספסל: הפודקאסטבהצלחה לכל הצדדיםלחשוב חיוביספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטספסל: הפודקאסטספסל: הפודקסאטטעם חמוץ מתוקספסל: הפודקסאטספסל: הפודקסאטספסל: הפודקסאטספסל: הפודקסאטהמלך הבלתי מעורערדרוש מאמן במשרה מלאההפודקאסט השבועי של ספסלאולי עכשיוגבירותי ורבותי, מהפך!גדול דורהפודקאסט: מתחילים לסכם עונהניצחון ההוןהתעלמות טוטאלית הפודקאסט: שבוע אליפותאיש מקצוע פנוי"הופכת את האדם לשלם יותר"ניצחון ההמוןפעם שלישית דוסון? הפודקאסט: גמרים מפה ומשםהפודקאסט: הכנה לסדרות הגמר בליגה הלאומית וארציתלא תופס אל מול החוק הישראלילחצנו play ובסוף offליגת העל, הזדמנות אחרונהזה פשוט לא יגמר עמדה בציפיותתכבדו את המקצוע (ואת העיתונאים)חלון ההזדמנויות של נבחרת ישראל אל תשנו את החוקים "אנחנו לא מחפשים סיפורים, אנחנו רוצים להוציא שחקנים."זה אבירם, גדול יהיה? מעל רוטבארט הוא יכול לקפוץ?מפתח להישרדותדרבי. וכל מילה מיותרת.כבר היינו בסרט הזהניגוד ענייניםגביע גביע גביעאין תחתית לבורדרוש בית חם (אבל נסתפק גם בבית)אנרגיה מתחדשתחופש הביטוי"כמות הדקות של הישראלים עולה כי הגיעו יותר מתאזרחים לליגה"זיכרון קצרמשהו חדש מתחיל? ירוק אכל צהוברוצה ללכת? לך.בדרך למכללות עוצרים במיאמיבעיות גדולות (וגבוהות)שאפו"כשהאימון מתחיל מגיעים מהר לדופק משחק"חלומות ומציאות לחודסוף לצלצוללראות אותה היוםמה שירושלים צריכהלא מה שמכבי צריכהצהוב חולהאין דרך ואין תוצאותצאו לשחק בחו"ל!!!שנייה של חיבורעתיד ורודכאשר פופוליזם וחוסר הבנה נפגשים מי כאן הבוסאין לי ליגה אחרתפעם עבדו כאן קשה בשביל אזרחותמביאים את אירופה לישראלנבחרת ישראל: הסוף (או ההתחלה)האיטלקים באיםנבחרת ישראל: סיכום השלב הראשון תהליך צימצום ליגות הנוער ופתיחת ליגת העל - זווית אישיתתאמינו אז מה עברתי הקיץ רדו מהארץ. תחזרו אחריי קדנציה באירופה!!אז מה עושים (טור המשך)אז מה עושים?מרוב חוקים לא רואים פרקטחומר למחשבההטנגו של מירוץ ההתחמשות הקרדיט לשמיר אחד משלהם חיפאי בארנה. 10.5 שעות של שכרון חושים.יש שינוי? נראה בשנה הבאה נבחרת העתודה : תמונת מצב כאב ראש חיובי. על הסגל של אדלשטייןעברינו מאחורינו"הצבנו מטרות ובסוף נשיג אותן"פעם שלישית גלידה ספרדיתאף מילה על ואסיליס ספאנוליסאיפה הם היום - נבחרת העתודהאותנו לא יצליחו לשבור- נקודת מבט אחרתמכל הצדדים- על שביתת השופטים"אנחנו מנצחים דווקא פה, בבולגריה"בעין מקצועית: מביטים לפלייאוףספסל כחול, אמיתי, של פעם."לא מתאים לכל אחד, אבל לי עשה טוב""אני 'חולה נפש' לדעתי זה טוב""לא תתחרטו לרגע"החוויה ההולנדית שליהאם אפשר לחיות את החלוםועכשיו אני פה"לבנות מסורת ולגדל דור עתיד טוב ואיכותי""ברמלה אתה לא צריך להיות מאמן, אלא להיות כבאי".יומן הלגיונר - טל קרפלס (רומניה)צו לקרב"ממליץ לכל שחקן צעיר להגיע לארה"ב"אדוני ראש העיר – אנא הצל לנו את הקבוצהמכתב מעבר ליםבחורים כארזתחשבו על העתידמחליפים דיסקט: דיויד בלאטלהתראות באר יעקבכי הגיע הזמןמטינה לאהדה: לברון חוזר הביתה, האם יביא איתו גביע?"להיות הכי טוב שאני יכול"האם זהו סוף עידן ה"הסגר"?הקבוצתיות ניצחה את הכוכבהנה זה בא- גמר הNBAמכביסטים במילואיםלא רק לוב-סיטי המתאזרח הבא של נבחרת ישראל?למה הוא לא?פופו-ווינר"העמק הוא חלום"זה הזמן להתעורר, הבית מתפוררהגמר שליהמכבים מביסים את הפרטיזנים.מכבי שוד ושברוןהסיפור של הסיבוב- חילופי הזריםשווים בין שווים מול ברצלונהאיבדו את הדרךאנרגיה של גאווההקבוצה חזרה- ותודה לאוהדים הקבוצה חזרה- ותודה לאוהדים אולי די עם זה?הקבוצה חזרה- ותודה לאוהדיםעל כוס קפהכאן ביתי - רמה"ש פותחת עונהחלום שנגוז – האסון של נטשה קובצ'ביץ תקלו על עצמכםפותחים עונהלזרוק- גם אם אתה לא רואה את הסלמריו מטלון בעפולה, זר חדש לקרית אתאהנבחרת מעל הכלהמקל או הגזרנבחרת ישראל- חובה או זכות?התאבון נפתח: מי יהיה השלישי בNBA?"אעשה הכל שבריטניה תצליח"האיש שלנו בחו"למגרש המלאכיםזן נדיראלופות אירופהתודה מיאמי, תודה סן אנטוניוהולכים למשחק שביעיקהל בלאומית? יש דבר כזה.סוף חוק במחשבה תחילהספורט בע"ממהליגה הארצית לפלייאוף הלאומיתהגיע הזמן לקפוץ כיתה פנינת השרון שובה של המנורה הקרב על הביתכאן שביתהאל תיקחו לנו את המשחק1X1 תחת השמש - איתן ויציבלאומית נשים – העתיד של כדורסל הנשים בישראלהתסריט אמריקאי, הסיפור ישראלי. אני מספר ארבעבמעקב צמודתרבות זולההבית האדום לאמן כדורסל נערות - מבט אישי מהשטחליגה ב' אהובתיהמרכיב הסודי של לברוןמשהו צריך להשתנותמי לנבחרת ומי לים?פנינת השרון רעננה מתמיד אבדה תעודת זהותבוגרים: פלייאוף בארצית הוא חובה ברוך מנתח אברהמי מנתח בלוג כתבים: על מריבות ופשרות הגיע הזמן לשינוי הכל או כלוםמה שהיה הוא זה שיהיה, והמספר הנוסףבייקון סטיילאלי רבי מגיבליגות הנערות בארץ - תמונת מצב אמיתית ועגומהחושב אחרת התפטרות ידועה מראשבחזרה לשנות השמונים גולן נגד גולן על אפך וחמתך אוחנהחוזה את עתידים הפרשן הלאומי ראשונים לכל כדור ללא ישראליות: רמת חן זכתה בטורניר ברמה"שסיכום האליפות במספריםיואב חריש- על עובדה ופרשנות הכישלון – מדוע שוב זה קרה לנבחרות הצעירות בכדורסל?ליטא זכתה באליפות העולם לנוערהגדה על ארבעת הבנים-שלדברים שרואים מבידגוז'Texas Old - Menאמנות ה- pick&roll12 דברים שאפשר לעשות במחצית של הגמרניהול נכון, בנייה לקויהישיבת הנהלה? ועדת חקירה!ארבעה אוהדים, שלושה דורות, מטרה אחת חולוניה עונהרשמים של סוף עונהמאלמוניות ועד לאולסטארשיטת היהלוםעל ההבדל בין רנדל ואוחיון לוויליאמסלמה אין לנו תגליות?אקדמיה לענייםיואב חריש כזיו ברתנאיניב בורגר כמאיר קמינסקימי פה קובע?איך חלפה לה שנהפסגת הפחדיש אליפות!!פיינל 4 במספריםילדי מפתחהערב: פיינל פור היורוליגהפינה לשיפוט איטינקודה למחשבה - חשיבות הזהות המקומיתמה נשתנה הגמר הזה?כמטורפים היינומי אמר פלופ רוסה?שערורייה לאור יוםהיסטוריה ברוממה (וזה לא הנצחון של מכבי חיפה)פיק ברכייםמחליפים צבעיםדבר המערכת: אדומות מבושה"רשמים מקצה הספסל" - מחזור ראשוןהערב: שוב חוזר הטירוףקבוצה ביום: עירוני אשקלוןקבוצה ביום: מכבי ת"אסוף עידן השוויוניותדיבורי סרק - נבחרת מקדוניהרכז משקהדרך לשום מקוםדיבורי סרק - פרישת טפירודיבורי סרק - ליאור וגיאהאלופים האמיתיים שליהצד השני של המטבעדיבורי סרקהפועל עידן ירושלים - סיפורה של קבוצהטור אורח - גאוות העמקרוני קאן - שמחת המנצח, תוגת המפסידאיוב המודרנידבר המערכת: מדד העונישבוע השיא? איש השנה של ספסל - תשס"חדבר המערכת: שתי אצבעות ממירלוהזיות קיץקינת הגלילמצטייני עונת 2007/08 בליגת העלאשקלון וירושלים בידיים טובות?נהריה במלחה נגד הסטיגמהדברים שלא רואים בטלוויזיההכל בראשיום של גמר גביע חריש עמוק 2 - תשובות האיגודמספר חזק: עוד התרסקותמספר חזק: אפי עשה זאת שובככה מעפילים לגמר גביע - בלוג מיוחד לספסלמערכת הסטטיסטיקה המקצועית - מהיום בתשלוםפולניה חסרת חשקעובדה או אגדה: אפקט הניצחון על מכבישחקני הפועל באר שבע קוראים לשובו של ברוךדבר המערכת: נהריה זה בארץ?מזל טוב לר"גכבר היינו שםדבר המערכת: מצאו את יעודםדבר המערכת: הותר לפרסוםנא להכיר - הנבחרת הלאומית דבר המערכת: ניקוסיה זה יותר קרוב מיבנהאורנית עצבנית, אולמרט מגיבומה קורה עכשיואיש השנה תשס"ז - המועמדיםמספר חזק: יותם מסיים מוקדםדבר המערכת: קאן לעוד עשר שניםהחינוכית נפרדת מבתי הספר - טור פרידהטור אורח: מאמן העונה שליטור אורח: "אז מה באמת היה לנו שם?"אוהדי הגליל נגד המנהלתמספר חזק: רבע מהסרטיםמספר חזק: האטן שוב נחנקדבר המערכת: שומרים את הטוב להתחלהשלוש שעות לפני דחו את המשחקדבר המערכת: מה נשתנה?דבר המערכת: איפה הכוכבים?דבר המערכת: מאחוריך, נירמספר חזק: שקיעתה של הזריחהמספר חזק: תנו לוויצ'יץ' לנוחדבר המערכת: מה שמים שם במים?דבר המערכת: ותודה לכולםדבר המערכת - גם אזרבייג'אן מקדימה אותנודבר המערכת: רשלנות ב"ספסל"דבר המערכת: מספיק לעבוד עלינודבר המערכת: אם זה לא תקין, שבור את זהדבר המערכת - לא לאבד תקווהדבר המערכת - ניילון ונאורדבר המערכת: תנו לבויד את הכבודדבר המערכת: בזיון לקינוחדבר המערכת: איפה הלבדבר המערכת: יאללה לניצחון ה100דבר המערכת - השיא של וואלאססידני, אהובתיהטראומה של באסטוןדבר המערכת - קמפיין המלוכה של מר באוורס"מד-חום ליגת העל" - מחזור 28צביקה שרף: סוגיות בגידול כדורסלנים"מד-חום ליגת העל" - מחזור 26דבר המערכת - 35 מי יודע?"מד-חום ליגת העל" - מחזור 24סיכום הסיבוב השני בליגת העלדבר המערכת - שיא ליגה לר"ג"מד-חום ליגת העל" - מחזור 22"מד-חום ליגת העל" - מחזור 21נבחרת קדטים - זכות או נטל ?"מד-חום ליגת העל" - מחזור 20"מד-חום ליגת העל" - מחזור 19"מד-חום ליגת העל" - מחזור 18דיון בנושא אימון בגילאים הצעיריםדבר המערכת - לא להפריע בין 8 ל10"מד-חום ליגת העל" - מחזור 17"מד-חום ליגת העל" - מחזור 16דבר המערכת - איפה האלטרנטיבה ?"מד-חום ליגת העל" - מחזור 15דבר המערכת - מי שטורח בשבתדבר המערכת: אבא גנוב"מד-חום ליגת העל" - מחזור 14פינת הייעוץ - על עומסיםפינת הייעוץ - על רכזיםפינת הייעוץ - הגנהפינת ייעוץ לכדורסלן הצעיר



© כל הזכויות שמורות
cker();