במשך שנים רבות עמדו ספורטאים, צעירים כבוגרים, בפני התלבטות משמעותית לגבי הקריירה הספורטיבית והמקצועית שלהם – האם רצונם לעבור מהקבוצה בה גדלו לקבוצה אחרת, מצדיק את כניסתם להסגר וכתוצאה מכך את המניעה מהם מלשחק בכל ליגה שהיא במשך 2 עונות.

כידוע, ספורטאי המעוניין לעבור מקבוצתו לקבוצה אחרת, חייב לקבל את הסכמת הקבוצה בה הוא רשום למעבר שכזה. בהיעדר הסכמה שכזו, לא יוכל הספורטאי לעבור לקבוצה אחרת אלא אם יכנס לתקופת הסגר אשר במהלכה לא יוכל להתחרות (ולעתים אף להתאמן) בענף הספורט בו הוא עוסק.

ואכן, התקנונים שאסרו על מעבר חופשי של ספורטאים, קיבלו בשעתו את אישור המחוקק בדמות חוק הספורט תשמ"ח – 1988, אשר מטרתו הייתה בין היתר לסייע לאגודות בהן צמחו הספורטאים לשמור על האינטרס שלהן באמצעות יצירת הרתעה מפני מעברים תכופים של ספורטאים מקבוצה לקבוצה ללא כל תנאי או הגבלה שהיא.

עד לאחרונה קבע חוק הספורט, כי כאשר מדובר בספורטאי שגילו 17 – 26 המעוניין לעבור לקבוצה אחרת ללא הסכמת הקבוצה בה רשום, יהיה על ספורטאי שכזה להיכנס בתקופת הפגרה להסגר של שתי עונות.


המעבר בגילאים הצעירים מסובך מאוד (עודד קרני, איגוד הכדורסל)

אין צורך להכביר מילים על הפגיעה הקשה בספורטאי אשר נאלץ להתנזר מכל פעילות שהיא במסגרת הענף אליו הוא משתייך במשך 2 עונות. ברור כי הדבר פוגע באופן ישיר בכושר המשחק של הספורטאי ויוצר פער משמעותי בינו לבין ספורטאים בני גילו אשר במשך שנתיים לקחו חלק פעיל במשחקי קבוצתם. במילים אחרות – הדבר עלול לחסל את הקריירה של הספורטאי.

ככל הנראה, בשל העובדה כי מחיר המעבר לקבוצה אחרת היה גבוה, רובם ככולם של הספורטאים בחרו, ואף נכון יותר לומר – נאלצו, להישאר באותה קבוצה אשר ממנה כל כך רצו לעבור – לעתים קבוצה אשר הסבה להם נזק מקצועי או כלכלי (או במקרים אחרים קבוצה שכל חטאה היה בכך שהציעה לספורטאי תנאים כספיים או אחרים נחותים מאלו שהוצעו לספורטאי על ידי אותה קבוצה אליה מעוניין הוא לעבור), ולמעשה הוראת חוק הספורט לעניין זה הפכה לחסרת משמעות. ואכן, עד היום ספורטאים ספורים בלבד נקטו בהליך של כניסה להסגר לתקופה של שנתיים.

תיקון מס' 8 לחוק הספורט
לפני למעלה משנה תוקן חוק הספורט ביוזמת ח"כ רונית תירוש, אשר שמה לנגד עיניה מחד את הצורך לאפשר לספורטאי לממש את יכולותיו וכישוריו בצורה המיטבית, ומאידך את אינטרס הקבוצות.

תיקון חוק הספורט קובע בין היתר, כי מקום בו ספורטאי מעל גיל 17 ירצה לעזוב את קבוצתו לקבוצה אחרת, וקבוצתו תתנגד לכך, יוכל הספורטאי להיכנס לתקופת הסגר מקוצרת שלא תעלה על עונת ספורט אחת.


ליובין. גם הוא נאלץ להיות בהסגר בגילאי נוער

תיקון חוק הספורט מוסיף וקובע, כי התנאים למעבר של ספורטאי מקבוצה לקבוצה וביניהם תקופת ההסגר (אשר כאמור לא תעלה על עונת ספורט אחת) ו/או תשלום שישולם כגמול לאגודה שממנה מבקש הספורטאי לעבור, ייקבעו בתקנוני האיגודים השונים על בסיס שיקולים של גיל הספורטאי, תקופת פעילותו באגודה שממנה מבקש לעבור והמשאבים שהושקעו באימונו וקידומו של הספורטאי.

למעשה, תיקון חוק הספורט שואף למצב, בו הן הספורטאי והן קבוצתו יעדיפו כי הספורטאי יעבור לקבוצה אליה הוא חפץ לעבור על אתר, וכי הקבוצה תזכה לפיצוי כזה או אחר בעבור השקעתה מבלי שהספורטאי יאלץ להיכנס להסגר לתקופה כלשהי אשר בכל מקרה לא תתרום לקבוצה בדרך כזו או אחרת אלא רק תזיק לספורטאי - מצב של WIN-WIN.

באשר לספורטאים צעירים יותר שגילם בין 15 ל- 17 – קובע התיקון לחוק הספורט, כי ככל שהספורטאי מסר הודעה על רצונו לעזוב לקבוצה אחרת במחצית הראשונה של אותה עונה- יוכל הספורטאי לעזוב את הקבוצה כבר בסיומה של אותה עונה וזאת להבדיל מהתקופה שעמדה על עונה שלמה לפחות ערב התיקון.


הרצון להגיע הכי רחוק שאפשר (euroleague.net)

ברור לכל, כי הוראות אלו באו למעשה להטיב עם הספורטאי תוך עריכת איזון עם צרכי הקבוצה והאינטרסים שלה, ונועדו לאפשר לספורטאי לעבור בין הקבוצות השונות לטובת קידום הקריירה הספורטיבית שלו.

האם צפוי לנו עתיד ורוד עוד יותר?
במהלך חודש מאי 2014 מונתה על ידי שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת, וועדה ציבורית בנושא שחרור ומעבר קטינים בין אגודות ספורט בראשותו של כבוד השופט בדימוס סטיב אדלר, אשר לאחרונה העבירה לקבלת תגובות הציבור את דו"ח הביניים.

מקריאת דו"ח הביניים של הוועדה ניתן ללמוד, כי אין עוד מקום למנגנוני ה"הסגר" הקיימים בחוק הספורט ובתקנוני איגודי הספורט השונים, וכי "יש לבטל את "עונש" ההסגר" שכן "להסדר יש היגיון עונשי אך לא כלכלי ואין לו מקום בספורט בארץ" – כך בלשון הדו"ח.

זה המקום לציין, כי לעניין מעבר קטינים בין אגודות ספורט, יצרה הוועדה אבחנה בין ענפי הכדורגל והכדורסל לבין יתר ענפי הספורט, כאשר בעוד שבענפי הכדורגל והכדורסל יכול להיות מעברו של הקטין בין האגודות השונות כרוך בתשלום (בהתאם לקריטריונים עליהם הצביעה הוועדה ולנטל ההוכחה הנדרש מהאגודה ממנה מבקש הקטין לעבור), מעברו של אותו שחקן בענפי הספורט האחרים (כדורעף, כדוריד וכיוב') – לא יהיה כרוך בתשלום, אלא למעט במקרים חריגים. ברי, כי מדובר בבשורה משמעותית ומשמחת עבור ספורטאי ענפים אלו.



חשוב לציין כי המדובר בדו"ח ביניים בלבד ולא בחוק, אולם נראה כי מגמת המחוקק היא לשוב ולהקל על מעברם של ספורטאים קטינים בין אגודות ולמעשה לאפשר לספורטאי הקטין להגשים את יכולתו, לפתח את הפוטנציאל שבו ובמיוחד להעניק לו את החופש לקבוע את גורלו ולקבוע היכן יתאמן וישחק.

מכל מקום חשוב ומומלץ תמיד להכיר את הוראות החוק ותיקונן ופסיקת המוסדות הפנימיים של האיגודים השונים ובתי המשפט, על מנת לבחון כל מקרה לגופו ואת האופן בו יש לפעול לגביו.