נתחיל במשהו לא שיגרתי. בגלל שינוי בכמות הנבחרות בדרג א, 7 נבחרות ירדו בטורניר הקרוב לדרג ב. המהלך הנ"ל היה אמור להתבצע כבר באליפות הקודמת, אבל פיב"א החליטו לבטל בסופו של דבר. קשה להעריך את הנבחרות האחרות, או את סיכויי ההישרדות של הנבחרת, אבל אני הולך לעשות משהו שלא עשיתי מעולם, וזה לתת לדן שמיר את המינימום של ההגנה. מתחילת הטורניר ועד סופו. כי יש שנתונים ויש שנתונים. יש נבחרות מוכשרות, ויש כאלו שלא. אבל שכמעט שליש מהנבחרות הולכות לרדת דרג צריך להגיד דבר אחד: הפעם, לא בטוח שזה יהיה באשמת המאמן.

מבט ראשון על הנבחרת מסביר את המשפט של קואץ שמיר "לא נבחרת נוצצת". אין כאן שחקנים שמהיום הראשון בנבחרות ציפו מהם לגדולות, כמו בורשטיין, כספי, גרין, מקל, אוחיון, הלפרין ואחרים. מדובר בנבחרת שרובה גארדים, וארבעה עד חמישה שחקנים גבוהים (מוקש עליו נדבר בהמשך). השחקים המובילים של הנבחרת הקודמת כבר מעבר לגיל, בשביל שחקנים כמו רועי הובר נצטרך לחכות עוד שנה. בסך הכל מדובר בנבחרת די אפורה.

אז מה כן אפשר להגיד על הנבחרת

דקות משחק בבוגרים - במסגרת אותו שינוי בתפיסה שיש לנו בשנים האחרונות, לא מעט מהשחקנים בנבחרת קיבלו דקות משחק משמעותיות בליגה הלאומית. אחד מהם, איתי שגב, גם היה שחקן רוטציה בגליל/גלבוע בליגת העל. נאור שרון היה שחקן מוביל באליצור יבנה, שוכמן שחקן רוטציה בעפולה, גל גלינסקי עם למעלה מ16 דקות למשחק בר"ג, נטע סגל עם למעלה מ25 דקות למשחק ברמלה, יפתח זיו באותה קבוצה גם הוא עם דקות משחק רבות, והרשימה ארוכה. שחקנים שמגיעים בגיל הזה עם דקות משחק, מגיעים משופשפים יותר וטובים יותר. זאת הייתה בעיה ארוכה אצלנו שנים, וזה נראה שבשנים האחרונות ישנה תפיסה חדשה, ששחקנים יורדים ללאומית לשחק. בקטע הזה, הצלחה גדולה נכון לעכשיו.

גבוהים – אותה מנגינה חוזרת על עצמה, ולא נראה שהיא הולכת להשתנות בקרוב. בנבחרת יהיו ארבעה גבוהים עיקריים: איתי שגב, רומן סורקין, יונתן מור, ועידן זלמנסון. זלמנסון כמעט ולא שיחק העונה, סורקין ישב על הספסל באשדוד, ואח"כ בספסל של אורגון, מור התייבש בהפועל תל אביב, והיחיד ששיחק היה שגב. קשה להגיד איך יבואו השחקנים לאליפות, אבל זה הולך להיות אחד המוקשים הגדולים של שמיר, בעיקר מול עבי הבשר מהבלקן והאקס יוגוסלביות, מה שכנראה יאלץ אותו לשחק על הגארדים שלו, ולהתבסס על משחק מהיר. הסתכלות על שגב, השחקן היחיד בין הגבוהים שקיבל דקות משמעותיות, לא ממש מעלה את הביטחון. שחקן אתלט בצורה בילתי רגילה, ריבאונדר אדיר, וחוסם משובך, אבל עם קליעה מוגבלת, חוסר משחק עם הגב לסל, ותהיות כיצד יתמודד עם הגבוהים המאסיבים של הנבחרות האחרות. זלמנסון עשה אליפות טובה בשנה שעברה, אבל שנה בה בקושי שיחק מעלה תהיות על התפקוד שלו. וכן, שוב נדבר על עניין הגבוהים. אולי מישהו מוכן כבר לטפל בזה?

שיטת משחק – בהמשך לדברים שאמרתי קודם, אני מניח ששמיר ינסה להעלים את הגבוהים בהתקפה, ולבנות על הגארדים שלו (המוכשר מבין כולם, אגב, זה נאור שרון, שיצטרך לתת אליפות טובה בשביל לשחזר את ההישג משנה שעברה). אופציה אחרת לחזק את שחקני הפנים שלנו זה להקפיץ לנבחרת את טי ג'יי ליף או שחקנים גבוהים אחרים מהנוער. בכל מקרה יכולת טובה של שחקני הפנים שלנו תהיה כוח אדיר לשמיר שיוכל לא רק לדבר על הישארות, אלא על שנה נוספת בטופ 8.

שימו לב ל - נאור שרון. אחרי שנים בהם חי בצילם של רפי מנקו, איגור קולשוב, ובאליפות האחרונה גם אדם אריאל, זאת הבמה שלו, זאת הנבחרת שלו. ואחרי האליפות המדהימה שנתן בשנה שעברה, אם יוכיח את אותה יכולת משחק, ויובל את הנבחרת להישג דומה, יתכן והחזרה לליגת העל (או מחוץ לליגה. שישאל את רומן סורקין על הNCAA) בה הוא כבר קיבל מספר פניות, תושג באופן מהיר.

בשורה התחתונה - לא הנבחרת הכי אטרקטיבית שיש לנו, אבל כמה נבחרות אטרקטיביות ונוצצות היו לנו ב20 שנים האחרונות? דוקא בגלל זה, אם נראה שוב את סגנון הנבחרות שמפוצצות בהגנה, גבוהים שבעיקר עושים את העבודה השחורה, ושניים שלושה שחקנים שנותנים את הטון בהתקפה, דוקא בסיגנון הזה, ששנים איתו היינו בטופ 8 של אירופה, אולי נזכה לראות עוד שנה בחלק העליון של דרג א'. כאשר יבואו שחקנים כמו הובר בשנה הבאה, יהיה אפשר להתחיל לדבר על הליכה צעד קדימה.