ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

נהריה במלחה נגד הסטיגמה
ספסל ,14/05/2008

מעט מאוד קבוצות הצליחו בפרק זמן קצר כ"כ לבסס לעצמן מעמד של לוזריות-על כפי שעשתה בכישרון עירוני נהריה. רגע לפני המשחק באולם בו לא ניצחה מעולם בליגה, נזכרנו בכמה מההחנקויות המפורסמות שלה בשלבים מקבילים.

עירוני נהריה כבר ממש עומדת על המפתן. חמישה ניצחונות רצופים מאז מינויו של רוני בוסאני, ובהם שלושה מרשימים על מוליכות הליגה שבדר"כ היו מנפנפות אותה בקלילות, שמו אותה בפול פוזישן לזכייה בכרטיס האחרון הנחשק לפיינל פור. כל שנותר לה הוא לנצח אחד משני משחקיה הנותרים, והיא יכולה לשריין לעצמה את ה-27 במאי לערב ביד-אליהו.

עם זאת, וכמו שנאמר על מכבי ת"א כ"כ הרבה פעמים העונה, ייתכן ודווקא עמדה זאת היא הפחות נוחה מכולן לסגולים הסימפטיים מעין שרה. לקבוצה מנהריה, שכבר בעונתה הראשונה בליגה העפילה לגמר הפלייאוף, נוח הרבה יותר לבוא כאנדרדוג מאשר כפייבוריטית, במיוחד נוכח ההיסטוריה הבעייתית שיצרה לעצמה.

בשנים האחרונות הפכה נהריה לטאו ויטוריה המקומית - קבוצה שמגיעה בזכות לבאר, ממלאת את הדלי, אבל בשיא האומנות בועטת בו ברשלנות שלא הייתה מביישת גם את ברוך דגו. ניצחון במלחה או על ר"ג בבית במחזור האחרון, והיא בפיינל פור. פשוט? לא במיוחד.

בביקור הראשון שלה במלחה, בעונת 92/93, הפסידה נהריה 112:110 אחרי שתי הארכות. מאז מעולם לא הצליחה לנצח שם במסגרת הליגה, אפילו כאשר הובילה ב-15 הפרש, חמש דקות לסוף, בעונה שעברה. בגביע דווקא יצאה הקבוצה מהבירה עם ניצחונה היחיד במבצר האדום אי-פעם, אבל גם במפעל המשני, היא סוחבת עימה טראומה לא נעימה: בעונת 01/02, רגע לפני שטיפסה מהלאומית, הגיעה לירושלים עם פור של 12 הפרש ברבע הגמר. במחצית היא עוד הובילה ב-4 נקודות, לפני שהאדומים רצו 5:28 ברבע השלישי, ועם שתי קליעות עונשין של קני וויליאמס, השיגו ניצחון 92:105 בתום הארכה, ששלח אותם לארבע האחרונות.

אבל לא רק המאזן הבעייתי במלחה צריך להדאיג, אלא בעיקר רצף ההיחנקויות של הקבוצה במעמדים הקריטיים באמת. גם העונה, אי-שם בתחילתה, הפסידה נהריה על חודה של נקודה לבארונס ריגה, שהמשיכה מהמוקדמות עד לזכייה בגביע של פיב"א. רגע לפני המאבק על הפיינל פור, יצאנו לבדוק רגעים אחרים שיעדיפו בעין שרה למחוק.

פספוס הפיינל פור האירופי
כבר בעונתה הראשונה באירופה, הדהימה נהריה כאשר הגיעה למרחק של משחק אחד מפיינל פור היורוקאפ, אבל הביתיות של אוראל גרייט עשתה את שלה ושלחה את הסגולים הביתה. עונה לאחר מכן, עבדה נהריה קשה בשביל יתרון הביתיות, ואחרי ניצחון כפול על אמסטרדם של אריק שיבק, פגשה ברבע הגמר את בי.סי. קייב.

במשחק הראשון ניצחה נהריה 88:93 עם ערב ענק של בן-דוד, שבאירופה חיפה על העדרו של אנדרה וולרידג', שלא יכל להירשם. בגומלין באותו שבוע באוקראיינה סגרו מרסלו ניקולה, יאניס יאנוליס, למאר גריר ומרכוס נוריס את המשחק עוד במחצית. אבי אשכנזי החליט לא לוותר מראש, נלחם במחצית השניה והשיג מיני קאמבק, אבל לא יותר מזה.

ניצחון ביתי אחד - זה כל שהפריד בין נהריה לבין הפיינל פור. פלדג'ר ובנדה פתחו יתרון 9 כבר ברבע הראשון, והקבוצה המשיכה להוביל עד אמצע הרבע האחרון, אבל אז השתלט גריר על המשחק, ועם רבע אחרון של 22:30, סידר לאוקראיינים ניצחון 83:90 מאכזב.

בנדה. עונה שלמה הלכה לפח

הלך גמר הגביע
68 שניות לסיום חצי גמר גביע המדינה, העלה אנדרה וולרידג' את נהריה ליתרון 69:75 מבטיח על בני השרון. הקבוצה, אז עדיין לפני הפיאסקו נגד קייב באירופה, נראתה בדרך לגמר גביע ראשון בתולדותיה. מרלון פארמר הגיב בסל מהיר אחרי איבוד שטותי, ברק פלג לא שמר על הכדור גם הוא, ו-17 שניות לסיום, קבע אלווין יאנג שיוויון. בנדה ופלג החטיאו בהתקפה האחרונה, והקבוצות הלכו להארכה.

מייקל היינס, שהגיע ארצה בהמלצתו של מושון יעקוסי חברו לקולג' ומאז נעלמו עקבותיו, המשיך את המומנטום בהארכה, ובני השרון, ממעמקי התחתית, עלתה לגמר בו הובסה ע"י מכבי ת"א. "אני לא מבין את זה, צריך לראות שוב בוידאו מה שקרה לנו כאן", אמר אשכנזי שלא ידע את נפשו מרוב צער.

אשכנזי. אחד המפסידים המדהימים בתולדות הגביע

וגם הפלייאוף
שלושה מחזורים לסיום אותה עונה ארורה (04/05), הייתה נהריה במצב מצוין להבטחת המקום הרביעי, בדיוק כמו היום. במחזור ה-20, הגיעו הקטור רומרו ומרכוס האטן לעין שרה, אז עדיין סוג של מבצר, ועם 30 נקודות כ"א חזרו הביתה עם ניצחון קריטי להישארותם בליגה. שבוע אחר כך, בחגיגות ה-70 לעיר, הגיעה מכבי ת"א, ועם ניצחון 73:110 לא התחשבה באולם המפוצץ ולבוש החג.

במחזור האחרון נסעה נהריה למלחה, עם סיכוי לסיים רביעית במידה ותנצח, אבל כבר במחצית פיגרה ב-19 הפרש, בדרך לתבוסת ענק, 99:78, שהורידה אותה למקום השישי, אחרי שניצחה רק פעם אחת בששת המחזורים האחרונים. למזלה, היא קיבלה שם את אשקלון, שסיימה את הליגה עם רצף של ארבעה הפסדים.

נהריה המשיכה במומנטום ולקחה את המשחק הראשון בחוץ בצורה מרשימה (76:89), אבל בבית, כרגיל, כשלה, והובסה 86:72, כאשר עומאר סניד וקורי קאר מחברים יחד 52 נקודות. שני המשחקים הבאים היו צמודים במיוחד, ובשניהם ניצחו הביתיות - והכל התנקז למשחק חמישי ומכריע באשקלון.

אריק קמפבל וארז מרקוביץ', שגם באשקלון מכיר כל בלטה, פתחו מצוין ונהריה כבר הובילה ב-14 הפרש ברבע השני. דווקא מארק דין הוביל קאמבק, אבל אדריאן פלדג'ר, שרשום גם על סל ניצחון גדול באוסישקין, העלה ליתרון 68:69, 13 שניות לסיום. ההתקפה האחרונה של אשקלון נראתה מבולבלת למדי, וכללה שתי החטאות, אבל איכשהו נהדף הכדור לקורי קאר, שעם הבאזר קבע 69:70 כואב. 3:2 בסדרה - נהריה מסיימת עונה מחוץ לארבע הגדולות.

קאר. סל ניצחון ענק עם הבאזר

מי יעצור את יוגב?
אבל בעוד כל הדוגמאות הקודמות נראות רחוקות למדי, את ההפסד במחזור הלפני-אחרון אשתקד, אף אחד לא שכח על גדות הגעתון. אחרי שלושה ניצחונות רצופים, כולל שניים מרשימים במיוחד על בני השרון והפועל ירושלים בהפרש כולל של 48 נקודות, קיבלו אריאל בית-הלחמי ומיקי ברקוביץ' אפשרות נוחה למדי להיכנס לפיינל פור. הם בסה"כ היו צריכים לגבור בבית על גליל עליון, אותה כבר הדיחו מהגביע מוקדם יותר.

יוגב אוחיון ועמרי כספי פתחו בטירוף והובילו כבר 14:31, אבל נהריה, כהרגלה, ידעה להגיב עם ריצה נגדית, ועם 4:22 ירדו להפסקה בפיגור נקודה בלבד. פלג ואוצוקולייץ' פתחו כבר יתרון 8, אבל הסוף, כמיטב המסורת בעין שרה, היה צמוד ומרתק.

שלוש דקות לסיום, גליל נראתה אבודה ופיגרה ב-6 נקודות. מכולם, שבר את הבצורת דווקא אבי בן-שימול בשלשה, ודקה לסיום השלים סשה בראטיץ' את המהפך. יוגב אוחיון, במשחק פשוט ענק מבחינה אישית, קלע רק אחת מהקו שמונה שניות לסיום, ונהריה קיבלה כדור אחרון, אבל איבדה ולא הצליחה להגיע למצב זריקה, וראתה את גליל של קטש חוגגת, 99:100.