|
איוב המודרני
ספסל
,18/02/2009
גיל כהן, אוהד הפועל חולון, יודע בדיוק איזה דמות תנ"כית מזכירה לו קבוצתו האהודה. הוא רק מקווה שרכבת ההרים הרגשית שעברו הסגולים בעשור האחרון לא תתרסק מחר בגמר כמו במפגש הקודם שלה עם הנשיא.
--- מאת גיל כהן ---
אם מישהו היה אומר לי לפני חצי שנה שהפועל חולון תעלה לגמר הגביע, ולא מול הפועל ירושלים או מכבי תל אביב הייתי צוחק. את סיפור איוב אתם מכירים?
כשאתה אוהד של הפועל חולון אתה חייב להיות מוכן להרבה טלטלות רגשיות. נראה כאילו מישהו שם למעלה החליט לפני מספר שנים שהפועל חולון ואוהדיה צריכים לעבור את סיפור "איוב" הספורטיבי במחזוריות אכזרית ואין סופית. בשנים הללו עברנו את כל הדרך מבירא עמיקתא לאיגרא רמא וחוזר חלילה: ירדנו 2 ליגות עד לתהומות הליגה השלישית, חזרנו בתרועה רמה לליגה הבכירה, הגענו לשפל המדרגה אחרי מקרה החזיז במלחה וקטפנו את הישגנו הטוב ביותר בהיסטוריה בדמות אליפות היסטורית בתאריך האלמותי שאותו אף אוהד לא ישכח: 29.5.08.
כל סרט ספורט אמריקאי מלוקק היה מסתיים בנקודה זאת עם הכיתוב "והם חיו להם באושר ובעושר עד עצם היום הזה". אין סוף טוב יותר לקבוצה ולאוהדיה שאכלו כל כך הרבה מרורים בשנים האחרונות (ואחרי מקרה מלחה בפרט) מאליפות היסטורית ומתוקה.
סוף הסיפור? לא אם לקבוצתך האהובה קוראים הפועל חולון! הרי הגורל ייעד לנו לחיות שוב ושוב את סיפור איוב. אין בחולוניה שמחה בלי קצת סבל. כהרף עין ומיד אחרי הזכיה באליפות החלו הצרות. קצת סבל אמרתי? הרבה! כמעט מיד
אחרי האליפות מיקי דורסמן הבעלים והמאמן התייאש והודיע על עזיבה, כמעט כל השחקנים פרשו כנפיים ועפו להם לקבוצות אחרות וכדי לשים עוד מסמר על הארון נפטר שבתאי משולם ז"ל - מנהל המשק המיתולוגי.
בנקודה זאת הקבוצה הייתה בלי בעלים,בלי שחקנים, בלי מאמן ואפילו בלי אפסנאי. העתיד היה לוט בערפל ואנשים הזכירו בפחד את המילה "פירוק".
ואז משום מקום כמו קסם החלה הבנייה מחדש. טובי שוורץ הסכים לקבל על עצמו גם את תפקיד יושב הראש, כריס ווטסון הודיע שהוא נשאר, דני פרנקו בא לאמן וסביב הגרעין הקטן הזה נבנתה אט אט קבוצה לוחמת צעירה וצנועה שבשלב זה רצתה בסך הכל לשרוד.
התחלנו את העונה באופן מגומגם עם הפסדים בכל משחקי האימון, ובשלב הזה גם אחרון האוהדים ייחל רק להישארות בליגה הבכירה. פתאום משום מקום ובלי ששמנו לב, התחלנו סיבוב חדש של סיפור איוב . כאילו לא הספיקו לנו, אוהדי חולון, המנות הגדושות של ההתרגשות, רגשות השמחה ואירועי הלב הקטנים אחרי תואר האליפות שהיווה תואר ראשון בהיסטוריה של חולון, פתאום, פחות משנה אחרי התואר הראשון, מצאנו את עצמנו במרחק נגיעה מתואר שני בהיסטוריה.
שלב אחרי שלב מצאנו את עצמנו עם אותה קבוצה צנועה ולוחמת בגמר גביע המדינה! חמש פעמים היינו בעבר במעמד הזה ולא ניצחנו אף לא פעם אחת. רוב ההפסדים היו נגד מכבי תל אביב החזקה, ופעם אחת נגד בני הרצליה בגמר המביש בשנת 95 שבו הקהל התפרע במה שסימן כנראה את תחילת המחזוריות של סיפור איוב.
מחר רק נותר לנו לראות האם עברנו לעוד מחזור חדש של הסיפור ולסבל גדול או שאנחנו עדיין בתקופה טובה. כולי תקווה שמי שהחליט שם למעלה על המחזוריות האכזרית הזאת יתן לנו רק עוד קצת זמן עד שנתעורר מהחלום.
כתבות אחרונות באתר
|
|