בגיל 34 , אנדריי קרילנקו, מגדולי השחקנים הרוסים בכל הזמנים, תלה את הנעליים. וזה הזמן לתת כבוד לאחד השחקנים האירופאים הטובים ביותר ששיחקו בליגה הטובה בעולם.

קרילנקו, או AK-47, מעבר להיות שחקן מעולה, מגוון, עם יכולות לשחק בכמה עמדות, היה מסוג השחקנים שלא רק היה מוכן לליגה הטובה בעולם, אלא גם מוכן להיות שם שחקן בולט. נכון שהוא לא היה מכונת קליעה כמו דראזן פטרוביץ ז"ל, רב גווני כמו טוני קוקוץ או וירטואוז כמו טוני פרקר, אבל קרילנקו היה חלק מאותו דור של שחקנים, כמו פאו גאסול, דירק נוביצקי, רודי פרננדז, טוני פרקר, ואפשר להחשיב כאן גם את מאנו ג'ינובילי הארגנטינאי (שהיה חלק בלתי נפרד מקינדר בולוניה הגדולה של תחילת שנות האלפיים), שהסתכל ללבן בעיניים של האמריקאים, ידע שהוא לא פחות טוב מהם, ושיחק ככה במשך שנים.

במשך לא מעט זמן הוא נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים של הליגה, חוסם מצוין וחוטף כדורים נהדר, וכמובן שהתארים האישיים באו בהתאם. שחקן ההגנה של הליגה, השחקן המשתפר, חמישיית העונה וחמישיית הרוקיז. לא זכור לי שהיה לו את הברק של דיבאץ, קוקוץ,נוביצקי, פטרוביץ, גאסול ועוד רבים וטובים שהפכו לשחקני אול סטאר בליגה (בטח לא ברמה של אלאג'ואן כן?). אבל הוא פושט עלה לכל משחק בידיעה שהוא הולך לעשות לאמריקאים את מה שהוא עשה ליריבים בבית באירופה.

לדעתי, חלק מהגדולה שלו, זאת אותה בגרות בגיל צעיר, עם אותה החלטה שלמרות הבחירה במקום גבוה בדראפט בגיל צעיר (18), הוא נשאר באירופה לפתח את יכולת המשחק שלו. חלק מהגדולה של אותו דור של שנות ה90 ותחילת שנות ה2000 היתה לבוא לNBA מוכנים מכל הבחינות, כאשר חלקם באו אחרי שמיצו כל צעד ושעל, עם תארים אישיים וקבוצתיים רבים, והידיעה שהם היו שחקני הקצפת באירופה, לדעתי זאת הייתה אחת הסיבות שהם הצליחו כל כך. לא כל אחד מגיע כמו דריק נוביצקי בגיל כל כך צעיר מוכן. אם שחקן כמו דראקו מיליציץ, בחירת דראפט ראשונה ב2003 (אותו דראפט של לברון ג'יימס) היה מבין את הראש של שחקנים כמו AK, ולא את הראש הכלכלי, הוא היה היום במקום שונה לחלוטין. וזה כל ההבדל. המוכנות, ההבנה והסבלנות היו חלק מסוד ההצלחה של שחקנים כמו קרילנקו. זה, וההסתכלות על עצמו כשווה מול כל שחקן על המגרש.

וכן, אי אפשר שלא לקנא בעובדה שאנדריי הופך כיום ליו"ר התאחדות הכדורסל ברוסיה. מעבר לתרומה המקצועית שיש לו לתת, יש כאן אימרה, כמו במקומות אחרים, שמקומם של גדולי הדור הוא בתוך המערכת, ולא בחלטורה אחת לכמה זמן. כולי תקווה שמישהו בכדורסל יסתכל על הנעשה בכל מקום באירופה ויבין ששחקני העבר הגדולים שלנו חייבים להיות בתפקידים במערכת. ונזכיר שוב, בכל הזדמנות שתהיה: שהוא יפרוש, מאיר טפירו חייב וראוי להתמנות לנשיאות איגוד הכדורסל.


מקבל כבוד מנשיא רוסיה