|
לזרוק- גם אם אתה לא רואה את הסל
ספסל
,30/07/2013
ערן פז, כתב ספסל שגדל באולם בכפר בלום, מסכם בנימה אישית את המשחק הערב שקיבץ עבורו את כל השמות הגדולים של ילדותו. בתקווה שהקבוצה לא תיעלם מהמפה.
היה מבחינתי משהו מאד סימבולי בהפסקת החשמל בתחילת האירוע.
האולם חשוך, כאשר רק מנורות החירום פועלות. הקהל והשחקנים על הפרקט יושבים ומחכים שיחזור החשמל. מבחינתי החשמל שיחזור הוא אותו החשמל שזרם באולם בתקופותיו היפות. אחרי שהוא ניתק בפעם הראשונה, ניתק זו מילה עדינה, לוח החשמל הוצא ממקומו. ובכל זאת שמו ארון חדש, שוב האורות דלקו באולם בכפר בלום. זרם החשמל רק הלך והתחזק. עד סוף העונה שהייתה. בסוף העונה עם מומנטום אדיר שוב היה קצר. לוח החשמל עדיין במקומו, אבל כמה נתיכים כנראה נשרפו. המשחק היום נתן הרגשה שאסור שהחשמל יהיה כבוי.
בתוך כל הפסקת החשמל שמתי לב לשני שחקנים שלוקחים את הכדור וזורקים לסל. דורון שפר היה הראשון לשבור את תמונת ההמתנה. משהו בתנועה שלו שידר לי שלמרות שיש חושך, זו לא סיבה לקפוא על השמרים. אפשר וצריך לקום, להתחמם ולזרוק לסל. עוד מישהו שהגיע ומיד עלה להתחמם, היה עודד קטש. למרות שהיו אלו צעדיו הראשונים על המגרש, הוא היה נראה מאד רענן והתחיל לקלוע מעבר לקשת. עוד שלשה ועוד שלשה ואמרתי לעמיתי שישבה לידי שהנה הניצוץ הזה, זה מה שיחזיר את החשמל.
ואכן החשמל חזר. אני לא יודע אם זה בגלל השלשות, אבל מנקודת מבטי זה היה בגלל שני השחקנים הללו שפשוט לא עניין אותם המצב הקיים, אלא ראו רק את העתיד. אותה אווירה הם ספגו מהמקום עצמו שנקרא גליל עליון.
לכן עכשיו כשהאור כבוי, צריכים לעשות את כל המאמץ לא רק להרים את השאלטר, אלא לחשוב מה עושים כאשר האור יהיה דלוק. האירוע היום אולי לא הדליק בחזרה את האור על הפועל גליל עליון, אבל כולי תקווה שהוא ייתן לאנשים מסוימים כמו קטש ושפר, לקחת את הכדור ולזרוק לסל. השאר כבר יגיע מעצמו.
כתבות אחרונות באתר
|
|