אוטוטו נראה את זה קורה. האם המאבק על וכנגד חוק המתאזרחים יגיע לפסים משפטיים. מצד אחד הקבוצות המתנגדות שהודיעו שיעתרו למערכת המשפט בנושא הזה, מן העבר השני מנהלת הליגה שהודיעה שהיא מגובה משפטית גם כן. יצא לי לדבר עם לא מעט משפטנים ועורכי דין בשנתיים האחרונות. כאשר הסברתי להם את מהות החוק הסבירו לי בתגובה שיהיה מאוד קשה להגן על החוק הזה, מיכוון שהחוק הישראלי לא יבחין בין אזרחות ישראלית כזאת או אחרת. ישראלי הוא ישראלי הוא ישראלי, וזה צודק. אין באמת סיבה להגביל את עבודתו של אדם בגלל היותו "מתאזרח" (אלא אם יש מקבילה לכך בארצות אחרות, ואז זה אולי עלול לטרוף את הקלפים. טרם מצאתי אחד כזה), והעורכי דין שהקבוצות המתנגדות לחוק הזה יהיו מספיק מקצועיים בשביל להוכיח את זה אם וכאשר זה יגיע לדיון משפטי. זה לא אותו מצב כמו בנבחרות הלאומיות, אשר שם מגבילים את הקבוצות למתאזרח אחד בשביל התחרויות (וכנראה גם על עניין הזהות והלאומיות לא הנבחרות. אחרת מה ההבדל בין הליגות לנבחרות?). יש ליגות שיש שם קבוצות רבות שנתקשה למצוא שם שחקנים מקומיים. בשורה התחתונה, אני לא משפטן אבל לא הייתי נותן לחוק הזה יותר מדי סיכויים לעבור.

לדעתי, אגב, החוק הזה חוק חשוב. הוא יכול להפסיק את הבושה הזאת שהגיעה לשיא שלה עם איזרוחו הלא ברור של טיילר רוצ'סטי. אין לי בעיה עם מתאזרחים ועם איזרוח. אבל אחרי שנים של שחקנים כמו ברודי, לייבוביץ, גריפין, בלאט, וולדמן, דלזל, לקסר, מייקל קרטר, דני גוט, בראד ליף ואחרים, שעשו כאן שנים רבות, מה שנהיה בשנים האחרונות עם עניין האזרוח הוא פשוט מביך. בשביל דרכון צריך לעבוד, לא להיות חלק מהקבוצות הנכונות.

רוצים עוד סיבה למה על החוק הזה צריך להילחם? כבר בעונה הנוכחית היו שלוש קבוצות שהיו בסגל יותר מתאזרחים ששיחקו מאשר ישראלים מקומיים. אתם מוזמנים לראות שוב את הטבלאות באותו טור של ברק חקלאי מידיעות אחרונות, בו הוא מסביר שאחת הסיבות לעלייה במספר הדקות של ישראלים העונה בין השאר היא שיש 14 מתאזרחים ב12 קבוצות. נתון לא נתפס, בהתחשב בעובדה שרק אחד מהם משחק בנבחרת ישראל.

אבל אם יש חוק שצריך לבטל הוא חוק הצעירים שנכשל באופן חד משמעי. שלא יטעו אתכם, בקושי ארבעה שחקנים שיחקו העונה מעל 12 דקות (יפתח זיו, אדם אריאל, איתי שגב ותמיר בלאט). רפי מנקו, שבמהלך העונה הנוכחית לא זכה לקרדיט המקביל לאשתקד, מקבל המון דקות בגרבג' טיים שהעלו לו את ממוצא הדקות. נאור שרון בקושי עובר 9 דקות במשחק, את זלמנסון לא סופרים בראשון לציון, ואני בכלל לא מתחיל לדבר על אלון ספיר, גולן גוט, איגור מאיור ועוד רבים וטובים. ארבעה מתוך 24 זה כישלון טוטאלי. רוצים לראות ישראלים משחקים? קצצו במספר הזרים. זה הפיתרון. אגב, למעוניינים לשמוע דעה מקצועית בנושא, אפשר לפנות למוישלה ויינקרץ. מאמן נבחרת ישראל לשעבר ויו"ר הוועדה המקצועית של האיגוד, שפורש מתפקידו אחרי ארבע שנים (וסוף סוף איש מקצוע בתפקיד הזה אחרי שנות אור של עסקונה וחברי איגוד). חבל שמעט מאוד אנשי מקצוע בתוך הכדורסל שלנו אמרו את דעתם בנושא. יודעים מה, הנה הציטוט המלא מהראיון שנתן לאלי סהר בישראל היום:

" חוק הצעירים הורג את הילדים. לוקחים ילדים ושמים אותם על הספסל במקום שישחקו בליגה שנייה. זו שערורייה והתעללות בילדים. אם זה היה הבן של כל אחד מיוזמי החוק הם היו נותנים לזה יד? לגבי המתאזרחים אני הייתי היחיד אחרי 30 שנה שדחפתי להעמיד לדין את מורן רוט ואלכס טיוס. לא בגלל שהם לא היו בנבחרת. אלא בגלל שהם התחייבו שיגיעו. אם זה היה תלוי בי, הייתי מאשר מתאזרח אחד והשני זה רק מתאזרח ששיחק בנבחרת, ואז היוצרות היו מתהפכות. קבוצות היו מתחננות לארז שייקח את המתאזרח שלהם".

גן עדן לכדורסל

שיעור קצר בפיזיקה. ואקום הוא החוסר של חומר בנפח של חלל. כאשר יש מצב של ואקום בחלל, מתוקף חוקי הפיזיקה הוא מתמלא. כלומר, חלל שיש בו ואקום חייב להתמלא. משהו יצטרך למלא את הריק הזה.

נסביר את חוקי הפיזיקה בתהליך אשר עובר ערוץ הספורט. משהו לא טוב עובר על הערוץ בשנים האחרונות, בעיקר למי שהיה רגיל לקבל ממנו מנות גדושות של כדורגל איכותי. הוא איבד את ליגת העל, הכדורגל האנגלי, האיטלקי והספרדי, והוא בעיקר נשאר עם סיכומי ליגה, כמה תכניות כדוגמת "מגרש ספורט" , "יציע העיתונות" ו"שער השבת" (ועם הבדיחה התורנית בדמות סלוצקי ודומינגז). מעט מאוד כדורגל אמיתי ואיכותי יחסית למה שהתרגלנו אליו לפני עשור. אז אל החלל הזה נכנסו שעות מתות עם רן זהבי, טל ברמן, הקומיקאים מגולסטאר ושאר הירקות, אבל בלי ששמנו לב, חובבי הכדורסל במדינת ישראל נהנו מההפקר הזה. תחשבו על זה. אנחנו מקבלים בין יומיים לשלושה של משחקי ליגת העל (ויש ויכוח ענק האם זה טוב או לא שמשחקים במשך שלושה ימים כל מחזור במקרה הטוב), ליגת העל לנשים, הליגה הלאומית, יורוליג, הליגה האיטלקית, ליגת הVTB, ועוד. יש גם NBA לכל המאן דבעי, ואני כבר לא מדבר על המגזינים השונים תוצרת הארץ וחוץ שאנחנו מקבלים. סיטואציה מאוד מעניינת נוצרה לנו בשנים האחרונות. עם ההתרוקנות של ערוץ הספורט מתכני הכדורגל שלו, הפך הכדורסל אולי לספורט הכי משודר בערוץ. האומנם?

עוד תגעגעו ללסטר

חוסר הרגולציה בספורט האירופאי מביא לכך שמעט מאוד קבוצות שלא נמצאות באותו "מועדון" שהתרגלנו אליו בעשרים השנים האחרונות, זוכות באליפות ובתארים באופן כללי. הזכייה של לסטר באליפות אנגליה היא מרגשת ומרעננת אל מול מה שהתרגלנו בשנים האחרונות, אבל היא תופסת כותרות גם בגלל העובדה שהשועלים שמו מאחור את סיטי, יונייטד, צ'לסי וארסנל, מועדונים עם תקציבים אסטרונומים. הזכיות בשנה שעברה של קרשיאקה וסאסרי באליפות בטורקיה ואיטליה הן נחמדות, אבל לא משנות את המציאות. מציאות שבה בישראל מועדון שלוש האלופות הוכפל רק בגלל הפיינל פור, ביוון המלחמה על התארים היא רק בתוך אתונה, בספרד ברצלונה ריאל מדריד וקוצ'ה לבוראל מחלקות את התארים בינם ובין עצמם, צסק"א מוסקבה בעלת הבית של הVTB והכדורסל הרוסי (למרות לא מעט כסף ששופכות קבוצות כמו קובאן וחימקי), והמצב לא שונה באיטליה, סרביה, קרואטיה, צ'כיה וסלובניה. איפה שיש כסף, יש גם הישגים, וקשה כיום להתמודד עם מצב שכזה. בנושא הזה, שווה להסתכל על הליגה הצרפתית. לצד שטרסבורג, מי שהבטיחה את המקום הראשון בליגה עד סוף העונה הינה מונאקו, שרק בשנה שעברה עלתה לליגת העל הצרפתית. את הסגל שלה מעטרים די ג'יי קופר ואדיארן יוטר מיועדינו ומאמן אותם זבדאן מיטרוביץ, עם רקורד של שנים בליגה האוקראינית כמאמן ראשי, וכמאמן בנבחרות הלאומיות של מונטנגרו עם השנים.

שמח בברלין

בחמישי הקרוב, כשהמנגלים ידומו והבשרים יאופסנו מחגיגות יום העצמאות, נשב כולנו חובבי הכדורסל האירופאי לצפות בפיינל פור הבא עלינו לטובה. שני משחקים מאוד מעניינים מחכים לנו. מצד אחד, דרבי מוסקבאי בין צסק"א לחימקי, ומן העבר השני קוצ'ה לבוראל תתמודד מול פרנבחצ'ה/אולקר של הגאון אוברדוביץ. ארבע קבוצות, שנתנה הנבואה לשוטה (גם בגלל השיטה) מי תיקח את התואר. על הנייר, צסק"א עם סגל עמוק וקטלני שכולל את תאודוסיץ, דה קולו, היינס פריזדון ואחרים. פרנבחצ'ה מקבלת את וסילי, שגם בלעדיו (עם שחקנים כמו בוגדנוביץ, דיקסון, דנטומה, סלוקאס וקאליניץ) היא פירקה את ריאל מדריד, ולניסיון של המאסטרו אוברדוביץ (אני פשוט מת על האיש הזה) במעמדים האלו תהיה משמעות ענקית. חימקי במומנטום אדיר אחרי שניצחה את ברצלונה, וגם לה סגל מוכשר, וקוצ'ה לבוראל היא קבוצה מאוד מאומנת שממש אבל ממש אסור להספיד אותה. על הנייר, זה אמור להיות גמר של פרנבחצ'ה מול צסק"א (כאשר במצב כזה הייתי נותן יתרון לטורקים דווקא), אך שיטת הפיינל פור טורפת את הקלפים, ומביאה לכך ששנתיים רצופות אולימפיאקוס ניצחה קבוצות מוכשרות ממנה. האמת, לי זה לא חשוב. אם הקבוצות ישחקו בשני המשחקים שלהם את הכדורסל שהביא אותם למעמד הזה, דיינו בכך. ואם לאוברדוביץ ישרף איזה פיוז שלא נשרף עד עכשיו, עוד יותר טוב.

הגביע שייך לכולם. גם לרחובות, גדרה וחבל אילות

מחשבה שעוברת לי בראש מתחילת השנה. 28 קבוצות משחקות לאורך סיבובי גביע המדינה השונים, מליגת העל והלאומית. הגיע הזמן לדעתי להביא את הגביע גם לארצית. איך זה אמור לעבוד? 4 קבוצות נוספות מליגות הארצית צפון ודרום (שתיים מכל ליגה) יכנסו להגרלות של גביעי המדינה, ויצרו מצב של 32 קבוצות? למה לדעתי זה טוב? מסיבה אחת. כמו שהיום הכדורסל בארץ משודר כמעט כל יום, עכשיו אנחנו מביאים את במת הכדורסל פיזית למקומות שלא שומעים עליהם בדרך כלל. רחובות, גדרה, מודיעין, חבל אילות, חדרה, מעלה אדומים, עמק חפר, נשר וצפת. תחשבו איזו חגיגת כדורסל תהיה למקום כמו עמק יזרעאל אם הם יקבלו את מכבי תל אביב בהרגלה בבית שלהם. תחשבו מזה לקבוצה אלמונית מצפת או קריית אונו לנסוע להר הגעש בארינה, בדרייב אין או בחולון. כי ברגע שהכדורסל יגיע פיזית ותקשורתית לכל מקום, כאן אולי גם תוכל להתחיל מהפיכה וגיוס גדול יותר של אוהדים, ספונסרים ואולי גם שחקנים חדשים.

לתגובות :t5550@walla.com