רובי בלינקו נכח בדרבי השרוני בין קבוצותיהם של הוד בן הרצל ורמי הדר ועד עכשיו מנסה להבין מה קורה עם הטיפול בפיק אנד רול ולמה אי אפשר לשמור חזק במשך 40 דק'. מעניין, מקצועי ומסקרן לקרוא.
אתם יודעים מה ההבדל בין חכם לפיקח? ובכן חכם אינו נכנס לצרות שפיקח יודע לצאת מהם. הוד השרון במשחק זה הייתה הפיקח, הכניסה את עצמה לצרות שאם קצת מחשבה כלל לא הייתה נכנסת אליהם, אבל ידעה לצאת מהם בזמן "ובעור שיניה".
ובמה דברים אמורים, ובכן בהתקפה הוד השרון לא ניצלה את היתרון עם האיש הגדול (אנתוני ג'ונסון), לא שיחקה עליו ובשבילו, לא חיפשה להכניס את הכדור בתור אפשרות ראשונה אלא הלכה על תנועה מרובה וחסימות לקלעים ובמחצית הראשונה קלעה בעיקר מבחוץ ואם כבר נקלע סל בצבע זה היה בעיקר במתפרצת.
לגבי ההגנה, האיש הגדול להלן עמדה 5 וגרי גנדל עמדה 4 אינם "שרי ההגנה" וכתוצאה מכך הטיפול בפיק-אנדרול של הוד השרון היה קטסטרופלי עד מביך משהו. בתחילת המשחק לא הצלחתי להבין מה החוקים של הטיפול בפיק-אנדרול. דבר אחד ברור הם קיבלו פעם אחר פעם סלים קלים מתוך הצבע כתוצאה ישירה מטיפול לקוי בפיק-אנדרול ,לא היה לחץ על הכדור דבר שנותן מבט חופשי לטבעת ולמגרש כך שאפשר לקלוע בקלות ולהכניס כדור פנימה ובנוסף אין חיפוי על האיש הגדול ואז הכדור נכנס פנימה בקלות והרי לכם צבירת נק' קלה משחקן בינוני, ג'ארוון ג'קסון.
ברבע השלישי הוד השרון התחילה להיות קצת יותר אגרסיבית ובשונה מהחצי הראשון ביצעה דבל-אפ על הפיק –אנדרול, חטפה כדורים ויצאה למתפרצות קלות שגררו סלים קלים ועברות מכפ"ס.
המפנה הסופי והמשמעותי קרה בערך שתי דק' לסוף רבע שלישי כאשר רמי הדר החליט סופית לוותר על האיש הגדול שלא הביא תועלת במשחק זה. בהתקפה לא היה קיים ובהגנה עוד יותר לא היה קיים. בכדורגל קוראים לזה החילוף של המשחק. מהרגע שצ'ארלי דיוהרסט נכנס שהוא סוג של עמדה 4 ורמי הדר עבר להרכב יותר קטן אבל זריז ושומר, פתאום גם גרי גנדל התחיל לשמור, מונע כדור מגיע לרוטציות "ורחמה ליצלן" אפילו חוסם (גרי, אי אפשר לעשות את זה יותר...?). בסוף הרבע ננגס היתרון של 12 הפרש מהמחצית ל-6 וברבע האחרון המהפך הושלם בעיקר דרך ההגנה שכפתה 15 איבודי כדור של כפ"ס (ג'קסון עם 7) ומשם כפ"ס ראתה אבק ובעיקר את הספרה 6 של חאבי גונזאלס (שם מושלם לכוכב טלנובלות).
לגבי כפ"ס ליבי עם הוד בן הרצל. הוא עושה כמעט כל מה שהוא יכול בכלים הנתונים וכאשר הוד השרון נתנה הם היו שם לקחת, אבל מהרגע שהמשחק נכנס לרגעי האמת הם פשוט לא היו שם וניסו (אולי בצדק) לעשות את אותם דברים שהביאו אותם לשם במשחק זה אבל הוד השרון שינתה אסטרטגיה וניצחה את המשחק.
כמה תובנות ממשחק זה
1. אני מקווה שכפ"ס לא תסתנוור ממספר הנק' שצברו בצבע זה נבע בעיקר משמירה רפויה של הוד השרון עדיין הקו הקדמי בינוני מאוד.
2. כפ"ס צריכה אולי לוותר על המשחק הקבוצתי משהו וללכת יותר על ברייאן טולברט שיזרוק יותר ייקח יותר החלטות יגיע יותר לקו, אין לי ספק שבהרכב הזה ברייאן חייב לקלוע מעל 20 נק' כדי שלכפ"ס יהיה סיכוי לנצח ומהכרותיי אותו הוא יכול ויעשה מה שהמאמן יבקש.
3. כפ"ס לא מגיע מספיק לקו 9 זריקות עונשין במשחק זה מעט.
4. אם לוחצים וחוטפים רק 3 כדורים וכופים רק 9 איבודי כדור במשחק כולו על היריבה אולי המחיר לא שווה (העייפות המצטברת, העברות שמתלוות לזה) את ההשקעה.
5. הוד השרון (רמי הדר) צריכים להחליט מה הם רוצים מהאיש הגדול, או שמשחקים בשבילו ובונים את המשחק סביבו או שמשנים קונספציה, אחרת הוא לא מביא תועלת.
6. האיש הגדול של הוד השרון הוא סוג של סופו לעניים בליגה השנייה להלן יקרא "בייבי סופו".
בברכת חג שמח
להתראות בג'קוזי...סליחה בסאונה בשבוע הבא