אז מה עברתי הקיץ.

קודם כל אליפות אירופה עם העתודה. לפני האליפות התחלנו להתגבש, עבדנו קשה בשביל שנבוא מוכנים להשיג את המטרות שלנו, כאשר המטרה ראשית היא להישאר דרג. החבר'ה היו מאוד ממוקדים ומגובשים והאווירה הייתה מאוד טובה. כשהגענו לאליפות האירוח היה מעולה, והמגרשים היו טובים אבל תנאים קשים מבחינת החום כי לא היו מזגנים במגרשים. מבחינה מקצועית הרמה הייתה גבוה, התמודדנו נגד הנבחרות הכי טובות באירופה. בסך הכול עמדנו במטרה כשנשארנו דרג. אני רוצה לציין שהצוות המקצועי תמיד דחף והאמין בנו ונתן את הביטחון שזה אפשרי ושנעשה את זה.

משם חזרתי לארץ וקיבלתי את הזימון לנבחרת שיצאה לטורניר בפנמה. הייתי מאוד נרגש לקבל את הזימון ולשחק נגד נבחרות שלא שיחקתי בעבר. שהגענו הקבלת פנים הייתה חמה מאוד. אירחו אותנו עם המון תשומת לב, ותמיד היו מסביבנו ודאגו לנו. השגריר היה צמוד אלינו לכל מקום שהלכנו, לקחו אותנו לתעלת פנמה והראו להו את המוזיאון שיש שם ואיך העסק עובד, חוויה בלתי נשכחת ונופים מרהיבים ושונים ממה שאנחנו רגילים. בנוסף לזה עשינו מפגש עם הקהילה היהודית וביקרנו בבתי ספר. העברנו אימון לכל שחקני הכדורסל מהקהילה היהודית שגרה בפנמה כשבסוף האימון נערך משחק ראווה שנתן הרגשה טובה והכרות טובה עם המקום.

הטורניר עצמו היה מאוד קשה, שיחקנו נגד הנבחרות הבוגרות של קובה, קוסטה ריקה ופנמה עם שחקנים ברמה מאוד גבוה עם הרבה ניסיון. האולם עצמו היה מדהים וגדול עם 8000 מקומות ישיבה. במשחק האחרון ששיחקנו נגד פנמה (הנבחרת הביתית) הטובה בטורניר היו 3000 אנשים מהקהילה היהודית שבאו לעודד ולפרגן לנו, מה שנתן הרגשה חמה והרגשה ביתית כאילו אנחנו בישראל. כמה מילים על פיני גרשון, מאמן הנבחרת שהיה איתנו בטורניר. להתאמן תחת פיני גרשון בהחלט משהו שלא כל אחד זוכה. מדובר במאמן שעבר הכול בקריירה. אפשר רק ללמוד מהניסיון שלו ואני אישית קיבלתי ממנו הרבה טיפים להמשך הדרך.

לסיכום: היה לי קיץ מאוד אינטנסיבי שהתחיל עם נבחרת העתודה והמשיך עם הנבחרת ב' לפנמה. מבחינה אישית מקצועית אני חושב שההשתתפות בשני הטורנירים קידמו אותי מאוד ותרמו לי המון ובנוסף נתנו לי הרבה ניסיון... מקווה לקחת את זה איתי וליישם את זה לליגת העל.