גילי נאות : כותב שורות אלו לקח חלק פעיל במאבק אוהדי הפועל ירושלים בעקבות התהליך שעברה קבוצתו שכלל את אובדן הזהות של המועדון, הניתוק משחקני הבית וסמלי העבר, והתחושה שלוקחים מאיתנו, אוהדי הקבוצה את המועדון שלנו.

ראשית אני רוצה לברך את גל על המאבק שלו. לקיחת אחריות של אוהדים על הקבוצה שלהם ועל העתיד שלה זה דבר מבורך. הוויכוח הישן על הזכות של בעל ההון, השולט בקבוצה, היכול לעשות בה כרצונו, מסתיים ברוב המקרים בשורה ההיא ש"בעל המאה הוא בעל הדעה". בעלים של מועדון ספורט לא יכול להתעלם מקהל אוהדים שמלווה את הקבוצה שנים ארוכות, ובעל הזכות האמתית להגיד "היינו כאן לפניך ונהיה כאן אחריך".

זה לא רק המאבק של ידידי גל. זה המאבק של אוהדי חיפה ביואב כץ, אוהדי קטמון במשפחת סאסי ובזמנו גם בויקטור יונה, אוהדי ראשון לציון בפרי (ומכאן המקום לשלוח את תמיכתי גם לניב שמולי, מראשי אירגון האוהדים של מכבי ראשון לציון, וחבר בדסקי הלאומית והחוץ של האתר), אוהדי הפועל תל אביב בשאול אייזנברג ואלי טביב עד לפניי כמה שנים , ועוד ועוד. דעתי היא נורא פשוטה: בעלים חייב להתחשב בקהל. בעלים של מועדון ספורט חייב להבין את רחשי הקהל שמשלם כסף, שמלווה את הקבוצה שלו לאורך שנים ומקנה לה את הזהות שלה לאורך היסטוריית המועדון.

עירוני רמת גן היא איחוד של מכבי ר"ג ובית"ר ר"ג. מכבי ר"ג הוא מועדון מפואר עם היסטוריה ארוכת שנים בליגה הראשונה. גמר גביע ב1972, רבע גמר גביע קוראץ ב2002 ו2001, ושלוש פעמים סגנית אלופת המדינה. מדובר במועדון שהצמיח את כמה מהכישרונות הגדולים ביותר של הכדורסל הישראלי. דורון ג'מצי, מגדולי הקלעים באירופה גדל שם. שמוליק זיסמן התחיל שם את דרכו, גם עמי נאווי, חיים שטרקמן ועוד רבים וטובים. בשנים האחרונות אנחנו מרבים לשמוע על אלישי כדיר וליאור אליהו, מבחירי הכדורסלנים במדינה כיום, שהם תוצר מובהק של מחלקת הנוער המקומית. וגם רביב לימונד כיכב שם כמה שנים עד שעזב להפועל ירושלים. גם מבחירי המאמנים הישראלים גדלו שם. מולי קצורין, אפי בירנבוים, דני פרנקו, גם ארז אדלשטיין עשה שם את אחת העונות הטובות בחייו, כאשר הוא מוביל את עירוני ר"ג לגמר פלייאוף אחרי הדחה של הפועל ירושלים ב2002. לאורך השנים טובי הישראלים והזרים שיחקו שם. ליאור ליובין, מתן נאור, ארז מרקוביץ, ג'ו דאוסן, ארל ויליאמס, דני לואיס, אדי אליסמב, ראיין סטאק, טונגי אווג'ובי, חאליד אל אמין אלוף המכללות וכו'. מועדון מכובד, מסודר, עם מחלקת נוער מצויינת.

הבעיה שלי עם המהלך שנעשה כאן, וקבלת דור העתיד של מכבי תל אביב, היא בכך שלמעשה המועדון גוזר על עצמו בינוניות, ובעצם הופך להיות כלי בלוח השחמט של שמעון מזרחי. לקחת את השחקנים של מכבי תל אביב על חשבון שחקני הבית של האגודה זה גזר דין מוות למחלקת הנוער. מה אתה אומר בעצם לילדים של האגודה? תשלמו לנו כסף, תתאמנו אצלנו ולא משנה כמה טובים תהיו יש לנו הסכם עם מכבי? ומה קורה אם יש משחק בין שתי הקבוצות? שלא יעלו הילדים לשחק כמו שהיה עם ג'ייק כהן בשנה שעברה?

בשורה התחתונה: עירוני ר"ג למעשה לוקחת צעד אחורה בשביל שהקבוצה תתקיים ותחסוך בעלויות, אבל בעצם גוזרת על עצמה להישאר במקום. רמת גן היא עיר של שלמעלה ממאה חמישים אלף תושבים. לא יכול להיות מצב שבאחת הערים הגדולות במדינה לא ימצאו התנאים להחזיר את המועדון לקדמת הבמה של הכדורסל הישראלי.


וכמה מילים לגל עמיתי היקר: אתה מתחיל דרך לא פשוטה לטובת הקבוצה שלך. תמיד יהיו כאלו שיגידו שזה המצב ותומכים בקבוצה בכל מחיר. אני רואה אותם היום בהפועל ירושלים כדורגל. אל תקשיב להם. אתה לא היחיד שחושב ככה. אתם במרוץ ארוך. בסוף הדרך נמצאת הצלת הקבוצה שלכם. אל תפסיקו ואל תתייאשו, אל תהיו כמו אוהדי בית"ר שהשתמשו באלימות דוחה וברוטלית מול ראשי הקבוצה בעבר (אלי טביב, אל תדאג, יחסית למה שעוד יכול לקרות לך עם בית"ר אוהדי הפועל תל אביב זה מחנה בצופים), תחשבו איך מגייסים כסף לקבוצה, תחשבו איך מביאים אנשים שיכולים להיות אלטרנטיבה לתגמולים של משפחת פדרמן, ומעל הכל תאמינו שזה עוד יקרה והקבוצה שלכם תחזור להיות בקדמת הבמה.