השיטה של ארז אדלשטיין עובדת. המשחקים של הנבחרת הבוגרת קצביים, אפקטיביים ומהנים עבור הקהל הישראלי, וכמובן שמגיעים עם בונוס של 3 ניצחונות רצופים והכרטיס לאליפות אירופה קרוב. ניב שמולי, שעוקב צמוד אחרי הנבחרת הבוגרת, קם בבוקר לחלק מחמאות.
-- ניב שמולי --מעבר לחשיבות הנצחון אמש (ה') במונטנגרו, שכנראה יקנה לנו העפלה לאליפות אירופה, ראינו הרבה דברים שכבר שכחנו. אז נכון, בריבאונד ההגנה יש לנו בעיה עקב החסרון בסנטימטרים אבל החכמה, הבנת המשחק, הרצון ובעיקר סגנונו של ארז אדלשטיין מחפים על לא מעט מגרעות.
נחזור רגע לקיץ שעבר. ראינו נבחרת כבויה וחסרת חשק עם כספי שלא הופיע לאליפות אירופה וללא מקל שאולץ להפסיד את האליפות עקב החוזה בדאלאס. בנוסף, דובר על מאבקי אגו בנבחרת ותחושה לא נוחה בין השחקנים. הבעיה העיקרית הייתה בולטת לעין – היעדר נקודות קלות כתוצאה מכדרורים מיותרים מה שמנע מתפרצות, והרי יש להודות שנבחרת ישראל לא שווה יותר מ 75-80 נק' מול הנבחרות שמולן היא מתמודדת באליפות אירופה. כל זה השתנה עם הגעת קואץ' אדלשטיין שהנחיל מיד בשחקנים את שיטת המשחק שלו – בהתקפה הכדור עובר בין כל השחקנים במגרש, תנועה רבה ללא כדור, חיתוכים על קו הבסיס והרבה ריצה שמייצרת נקודות קלות. אז נכון, בשביל לרוץ צריך קודם כל לקחת את הכדור החוזר בהגנה ורק אז לצאת למתפרצת, אבל כשהנבחרת עושה את זה לנו נשאר רק להתענג. השיטה שהנחיל אדלשטיין יושבת נהדר על השחקנים שלנו – כספי, אליהו, פישר, מקל, לימונד, כולם אתלטיים שרצים טוב את המגרש, נעים ללא הכדור בחיתוכים ועם יכולת מסירה טובה. בכלל, הפרגון בנבחרת בא לידי ביטוי במספר האסיסטים הגבוה (20.3 בממוצע למשחק – מקום ראשון במוקדמות) ובכך שבכל משחק יש חלוקת נקודות מאוזנת בין השחקנים.
וכמובן, איך אפשר שלא להתייחס לגל מקל. טריפל דאבל שני בתולדות הנבחרת כאשר הראשון היה זה ליאור אליהו עם 18 נק', 12 ריב' ו-10 אסיסטים מול סלובקיה. מקל נראה כאחד שהשתלט על עמדת הרכז הראשון בנבחרת והוא פשוט מנהל את המשחק בצורה מצויינת ונדמה שהכל עובר דרכו. בזכות השיטה של אדלשטיין, נראה שגם 15 הזריקות שלקח מקל באו בשטף של המשחק והוא לא כפה על עצמו יתר על המידה והסטטיסטיקה אכן מראה שהדבר נכון. פביצ'ביץ' למד את הלקח מהמשחק הראשון ושלח כל פעם את שני הגארדים מיד להגנה ואחרי שהמונטנגרים יידו 24 זריקות משלוש הכדורים נפלו רחוק מהטבעת ומקל היה שם ללקטם (גם בזכות סגירה טובה של שחקני הפנים בבוקס-אאוט).
כמובן שמקל לא היה לבדו- כספי נתן את התרומה הידועה עם 17 נק' (ממוצע של 18.3 בטורניר עד כה) ועזרה בריבאונד, פניני היה נפלא עם עבודת הגנה גדולה באמצעות שליחת ידיים למקומות הנכונים וסלים חשובים. גם לימונד וכדיר (ברבע הרביעי) עלו מהספסל ותרמו את תרומתם הנאה למערך. מונטנגרו קלעה הפעם 22 סלים מטווח השתיים לעומת 29 במפגש הקודם ורק 5 שלשות ב-20.3% מול 9 ב-50% במשחק הראשון.
לנו, חובבי הכדורסל, נשאר להנות מהנבחרת ומהשיטה של ארז אדלשטיין שמוכיחה את עצמה. נצחון על ההולנדים בשבוע הבא והבטחנו את העלייה לאליפות אירופה. בקיץ הבא אנחנו לא נסתפק בהופעה אלא נרצה להתקדם מעבר לשלב הראשון. עם האוכל בא התיאבון ואחרי הקיץ הכושל שעבר על הנבחרת נראה שלבחורים של אדלשטיין יש הרבה תיאבון.
אל אל ישראל !!
קרובים לאליפות אירופה (התאחדות הכדורסל הבולגרית)