ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

ילדי מפתח
ספסל ,24/05/2010

רגע לפני הפיינל פור, זה הזמן לבחור שחקן מכל קבוצה שעשוי לעשות את ההבדל: שמוליק ברנר חייב להעניש את פיני גרשון, אלן אנדרסון צריך לעשות הפוגה בהכנות לליגת הקיץ, דיז'ון תומפסון יצטרך לתפקד גם בצד הפחות אהוב עליו במגרש וג'רמי פארגו יתבקש לחשוב שאנחנו בנובמבר עדיין.

ברק נתניה - שמוליק ברנר
למרות שהוביל את הליגה בחטיפות ויחס אסיסטים-איבודים, דורג שני באסיסטים רק למאיר טפירו ושיחק יותר מכל ישראלי אחר בליגה, רבים יחלקו על בחירתו של ברנר לחמישיית העונה. עם עובדה אחת יהיה קשה גם למקטרגיו להתווכח: מדובר בשחקן הכי מרגש שראינו העונה. ברנר היה מובטל כל הקיץ, אבל כאשר קיבל הזדמנות, טרף את הפרקט עם הידיים.

עקב האכילס של הרכז החביב מהקריות היא ללא ספק חוסר הרצון העקבי שלו לזרוק בעצמו לסל. לא תמצאו עוד הרבה גארדים שמשחקים בין 30 ל-35 דקות לערב ללא קשר ליריבה, המצ' אפים ומזג האוויר שסגרו עונה עם יותר אסיסטים מאשר זריקות מהשדה. פיני גרשון הוא לא אחד שייתן ליריבה לשחק נגדו ארבעה על חמישה, לא בהגנה ובטח ובטח שלא בהתקפה, וידע לנצל את זה מצוין בשני המפגשים האחרונים.

בשני ההפסדים של נתניה בנוקיה למכבי העונה (בחצי גמר הגביע ובמחזור הנעילה בליגה) נעצר ברנר על 1 מ-14 מהשדה, כשגם אותה קליעה הייתה בגארבג' טיים של הפסד הליגה. גרשון שמר את ברנר רק עד עשרה מטרים מהסל ואז עזב אותו לנפשו. ברנר לא ידע להעניש, ואף אחד לא מצפה שיתחיל עכשיו.

ועם זאת, אם הוא כבר זורק (7.0 זריקות מהשדה זה המון במושגים שלו), כדאי שיקלע בקצת יותר מ-7% עלובים. שלשה אחת ועוד סל מחצי מגרש במחצית הראשונה עלולים לגרום לגרשון לחשוב שגם גורמי שמים התחברו נגדו ויוסיפו לתחושת ה"כל העולם נגדנו" שמלווה אותו לאחרונה.

במשחק המכריע נגד חיפה ראינו את ברנר חוטף את הכדור הכי חשוב וקולע שלשה ראשונה מאז המחזור ה-15 בליגה. כדי להפוך מספורטאי גדול לאישיות מוכרת - לפחות ל-48 שעות הבאות - הוא יצטרך לשחזר את הרגעים הקריטיים האלה מול מכבי חיפה גם נגד מכבי ת"א.

מכבי ת"א - אלן אנדרסון
מי שבסיבוב הראשון של הטופ 16 נראה כמו השחקן הכי טוב באירופה הפך מאז משחק מס' 4 לפרטיזן בלגרד לאישיות כועסת ומתוסכלת. אנדרסון, שפירק את סיינה וריאל מדריד בתצוגות גדולות, פתאום לא ממש הבין למה דורשים ממנו לסכן את ההכנות שלו למחנות הקיץ באן.בי.אי עם משחקים חסרי חשיבות מול חולון ואשקלון.

ועם זאת, בסדרת רבע הגמר ראינו כמה אנדרסון חשוב למכבי ת"א הנוכחית. בשלושת הניצחונות על בני השרון הוא תרם 15.7 נק' ו-4.3 אס' ואילו בשני ההפסדים נעצר על 6.5 נק' ו-1.5 אס' בלבד. אפילו במשחק מס' 5 ראינו את החשיבות העצומה שלו, כאשר במחצית הראשונה, בה פיגרה מכבי בהפרש דו-ספרתי, לא קלע אף סל שדה, ואילו בקאמבק לאחר ההפסקה קלע 13 מה-16 שלו במשחק.

בהפסד של מכבי בנתניה אנדרסון לא שיחק. הוא היה פצוע וגרשון העדיף לשמור אותו לטופ 16 שהתחיל באותו שבוע. מאז כבר ראינו אותו כאמור מוביל את מכבי להצגות גדולות, אבל להבדיל גם נתקלנו לא פעם בגישה המזלזלת שלו שכמעט עלתה לצהובים בהדחה הכי מוקדמת שלהם אי-פעם בפלייאוף.

פרט לפרקינס, אנדרסון הוא השחקן היחיד שנראה כאילו הוא מבין שלא כל משחק אפשר לנצח עם הפצצה מבחוץ. ברגעים הכי קשה שלה העונה במסגרת המקומית, בדקות הסיום של גמר הגביע ובמחצית השנייה של המשחק החמישי ברבע הגמר, אנדרסון הופיע ומשך את העגלה מהבוץ. בשני המשחקים שעלולים להיות האחרונים שלו בארץ, הוא יהיה חייב לעשות זאת שוב.

הפועל ירושלים - דיז'ון תומפסון
חידה: מי הקלעי המוביל של הפועל ירושלים העונה במשחקי הליגה? אם ניחשתם טרה סימונס, אתם צודקים - אבל מאחרים בחודש. אם הלכתם עם יובל נעימי, כנראה שלא ראיתם את האדומים משחקים מאז הסילבסטר. האמת שקשה להאשים אתכם.

בכל אופן, התשובה היא דיז'ון תומפסון, עם 12.4 נק'. הוא גם הוביל אותה בריבאונדים, חטיפות ומדד ורק צמד הרכזים הישראלים הקדים אותו באסיסטים. תומפסון עשה את זה בשקט - הוא הוביל את רשימת קלעי הקבוצה רק בשלושה משחקים העונה (כולם לאחרונה, אגב) ולא קלע באף משחק מעל 25 נק'.

ועם זאת, קשה להצביע על שחקן אחר כאיש המפתח של הפועל ירושלים. כל פעם שאיש החרדל הגיע ל-14 נק' ירושלים ירדה לחדר ההלבשה מחייכת, בעוד מבין שבעת המשחקים היחידים בהם ירד ממדד דו-ספרתי, קבוצתו ניצחה רק שניים מול בני השרון, אחד בעזרת אוניקווה והשני בעזרת השופטים.

בסה"כ רושם תומפסון 14.5 נק', 6.5 ריב' ו-43% לשלוש (מדד 20.6) בניצחונות לעומת 7.9 נק', 3.1 ריב' ו-25% לשלוש (מדד 8.0) בהפסדים. אבל הנתון הכי חשוב הוא האקטיביות: בניצחונות תומפסון זורק מהשדה כמעט שלוש פעמים יותר מאשר בהפסדים ואם גודס רוצה להגיע לגמר ראשון, הוא חייב שהפורוורד שלו יהיה אסרטיבי גם בצד השני של המגרש, זה שצריך לדרוש בו את הכדור.

הפועל גלבוע/גליל - ג'רמי פארגו
אחרי המחזור השני, בו קלע אח של ג'נארו 36 נק' והוביל את גלבוע/גליל לניצחון חוץ גדול במלחה, היו כאלה שכבר היו מוכנים להצביע לשחקן העונה. הם צדקו בערך עד המחזור השישי, אבל הגעת גל מקל פגעה מאוד בגארד מגונזאגה, שירד לקרקע אחרי פתיחת עונה מדהימה.

מי שפתח את הליגה כמלך הסלים שלה (24.0 נק' למשחק בששת הראשונים, רק 11.1 מאז) סיים את העונה כמלך האסיסטים של הפלייאוף. פארגו הפגין כושר קליעה חלש מאוד בפלייאוף וירד ל-8.0 נק' בלבד בסדרה נגד אשקלון, אבל המשמעות שלו לא פחתה בהרבה.

החשיבות של פארגו, במיוחד מול ירושלים שתצטרך לשנות את כל המצ' אפים בשביל למצוא לו שומר שיוכל להתמודד איתו, גדולה במיוחד בפיינל פור. עם כל הכבוד לכושר של גוני יזרעאלי והיכולת של גל מקל להתעלות במעמדים חשובים, לכישרון של פארגו אין תחליף.

אם יידע לשמור על יחס האסיסטים לאיבודים המצוין שלו בפלייאוף ובנוסף לקבור את הצ'אקות מתחילת העונה תוך כדי שטף המשחק, ירושלים תתקשה למצוא לו פתרון. במקרה הטוב תשאיר עליו גארד נחות בכוח (נעימי) או גובה (ג'טר) או כזה שלא תמיד מתפקד בצד השני של המגרש (אוחיון), במקרה הרע תעביר אליו את תומפסון שיבזבז אנרגיות בלרדוף אחריו ולא יהיה שם כדי לעזור ליתר הקונוסים בהגנה.