רק מספר שבועות לפני תחילת הליגה התבשרה הפועל גליל עליון שהיא תשחק בליגה הלאומית. מאז ההודעה המרגשת, שהחזירה את הקבוצה לליגות המקצועניות, הקבוצה חוותה הצלחות לצד כישלונות. אבל בשורה התחתונה היה רשום שם הצלחה.

אי שם בתחילת אוגוסט 2012, הגיע ההודעה מהאיגוד עם ההצעה לשחק בלאומית. מנהל הקבוצה רז גל (הבן של), התרגש מאד מההזדמנות שנוצרה, אך נשאר עם שתי רגליים על הקרקע, על מנת לדאוג שהקבוצה תצליח לעמוד בחובותיה התקציביים שעתידים לבוא בחלל מיד בחיפוש אחר שני זרים ועוד ישראלי בכיר שיחזקו את הקבוצה על מנת שיוכלו להתמודד עם הרמה של הליגה הלאומית.

לעמדת הישראלי הבכיר הגיע לא אחר מאשר אבישי גורדון, שנחתך בקיץ מגלבוע\ גליל. "בשבילי היה לא קל בהתחלה לרדת לליגה הלאומית", הוא אומר ומוסיף "אבל אחרי שנה בליגה הזו הבנתי שהיא מאד תחרותית וישראלית". גורדון שגדל בקבוצה, שיחק המון שנים בליגת העל וברקורד שלו שתי אליפויות (אחת עם חולון ועוד אחת עם גלבוע/גליל), וכן זכיה בליגה הבלקנית. אליו הצטרפו עוד שני זרים: גארי ג'ונסון ולורנס ווסטברוק. כבר מהמשחקים הראשונים של גליל היה אפשר לראות שבר- תנא קלע בול. במשחק הבית הראשון של הקבוצה במסגרת גביע המדינה, צמד הזרים סחף את הקבוצה לניצחון על נתניה ולהעפלה לשלב הבא.

מסתבר שההודעה של האיגוד לא הפתיעה את כל הסגל. ליאור סרף, גם הוא מקומי אמר כי במשך כל הקיץ היו שמועות על כך שהקבוצה תשחק בסופו של דבר בליגה הלאומית. "כשהגיעה ההודעה הרשמית, זו הייתה הרגשה טובה וכבוד גדול". ואליו התווסף לירן שוורצוולד שאמר " הרגשתי שהקבוצה שנבנתה ראויה לשחק בלאומית, הסגל נבנה במחשבה שגם כאשר נעמיד את התקציב הדרוש הוא יוכל להתמודד בליגה השנייה".


אבישי גורדון על תקן הישראלי הבכיר

פתיחת העונה הראשונה חזרה בליגה הלאומית הייתה טובה עם שני ניצחונות על מי שעתידות היו להיות יריבותיה בתחתית, קרית ביאליק וטבעון/מגידו. הקבוצה המשיכה להציג יכולת טובה וכמעט ניצחה את קרית אתא במשחק חוץ סוער. גליל התחילה עם מכת פציעות בעקבותיה איבדה את דן ווליס, שחקן חשוב מאד בסגל הקבוצה, ואת יגאל ניר, שחזר רק למשחקי הפלייאוף. למרות הסגל הקצר, העולה החדשה הראתה הרבה אופי ולחימה והמשיכה לצבור ניצחונות חשובים (קרית גת ובאר יעקב), אך גם הפסדים כואבים במשחקים חד צדדים (נהריה ורמת גן). "חששתי מאד בסוף הסיבוב הראשון שניגרר לתחתית ולמאבקי ירידה", אומר גל ומוסיף "הופתעתי מאד מהסיבוב השני שעשינו. נלחמנו והיינו כל הזמן נחושים להגיע לפלייאוף העליון".

לאחר שנדמה שהקבוצה התייצבה, לורנס ווסטברוק עזב את הארץ בעקבות הצעה מקבוצה בליגה הגרמנית. במשחקו האחרון, השיגה הקבוצה ניצחון חוץ גדול על טבעון/מגידו וברחה מהתחתית. במקומו הגיע מייקל ג'יימס שכבר במשחקו הראשון בקבוצה נראה שעבר התאקלמות טובה כאשר קלע 18 נק' והראה המון יכולת אתלטית שהקפיצה את הקהל בכפר בלום. דווקא בתקופה הטובה, הגיע הרגע שבגליל, וכנראה גם ברמלה, לא ישכחו הרבה זמן. במהלך משחק חוץ ברמלה נפצע קשה גארי ג'ונסון בזמן שניסה להטביע, אבל ניסיון חסימה של דרי ג'פרסון העיפה אותו על הרצפה עם פגיעת ראש רצינית. המשחק הופסק לרבע שעה והשחקן פונה בעזרת האמבולנס לבית חולים אסף הרופא. הקבוצה הפסידה, אך זה הדבר האחרון שעניין אותם באותו רגע. לאחר שמצבו התייצב הבינו בגליל שהם צריכים להתחיל לחפש (שוב) זר. במקומו הגיע רמון דאייר.

בדיוק לואקום הזה נכנס אנטון קזרנובסקי שהראה שיש על מי לסמוך בצבע. למרות חסרונו של ג'ונסון והגעתו מאוחר יותר של דאייר, קזרנוסקי העמיד ממוצעים יפים ונתן הרבה שקט ביטחון גם ליושבים בספסל ובקהל. גרף השיפור שלו ניכר כל העונה ולמעשה הגיא לשיא במשחק בית, בסדרה נגד נס ציונה.



מייקל ג'יימס. 22.8 נק'

עם כל הבעיות, המטרה של גליל נשארה להגיע לפלייאוף העליון. לאחר הניצחון במחזור ה-23 על קריית גת, הבינו בקבוצה שהמשחק שמפריד בינם לבין הפלייאוף העליון, הוא נגד באר יעקב. ניצחון החוץ (91-80) בסיבוב הראשון שנתן לגליל אופציה להפסד עד 11 נקודות והם בפלייאוף. גליל עליון עמדה במשימתה והפסידה לבאר יעקב "רק" 87-81, הפסד שכולו ניצחון. בעוד שתי העולות הנוספות ללאומית (קריית גת וקריית ביאליק) מצאו לעצמם מקום קבע מתחת לקו האדום, בגליל סיימו עונה מצויינת עם מקום בפליאוף העליון, בו הם פגשו את נס ציונה החזקה שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון. לסדרה הם עלו בלי אבישי גורדון שגמר את העונה, אבל גם זה, יחד עם העובדה שחטפו בראש במשחק הראשון, לא עניינו את הגליל כאשר במשחק השני, בכפר בלום, מול אולם מלא, ניצחו שחקניו של זיו ברתנא את הטוענת לעלייה וסיימו עונה מכובדת עם טעם לעוד.

"תמיד האמנתי. בתוך כל המשברים שהיו לנו ידענו שהקבוצה לא קמה ונופלת על שחקן אחד. אותי זה לא הפתיע שסיימנו בפלייאוף העליון. זה סוד ההצלחה שלנו כנראה", אומר ליאור סרף ומוסיף רגע שלא יישכח בחיים, "הפציעה של גארי הייתה מחרידה ומלחיצה מאד. כפי שזה נראה, בהתחלה לא היה מקום לאופטימיות".
לירן שוורצוולד מסכם מזווית נוספת את העונה שעברה על הקבוצה ומדבר על המעטפת שהייתה לשחקנים. "כבר מההתחלה האמנתי שאנחנו מסוגלים לעשות עונה נפלאה ולהגיע לפליאוף. כל הפציעות וחילופי הזרים פגעו בנו אבל זה חלק מהמשחק וצריך לקחת את זה בחשבון. יחד עם זאת הרגשתי שאנחנו לאורך כל הדרך בכיוון הנכון. הצוות המקצועי וההנהלה תמכו וגיבו אותנו גם בתקופה של הפסדים. בינינו השחקנים הייתה אווירה טובה ,חיובית ומפרגנת. זה משהו מיוחד כזה שקשה להסביר אותו שקיים בגליל", מספר לירן בהתרגשות ומוסיף עוד כמה רגעים שהוא לוקח איתו מהעונה האחרונה שעבר, " יש כמה רגעים שלא אשכח. הניצחון במגידו שהיה קשה והגיע בדיוק ברגע הנכון. ההפסד בבית לבאר יעקב שבעצם נתן את האות לחגיגה לעלייה לפליאוף והתפרצות שמחה על העונה הקשה וכמובן הניצחון בבית על נס ציונה במשחק השני בסדרה שהיה בניגוד לציפיות".
אבישי גורדון מסכם מזווית אחרת את העונה העמוסה שעבר, כולל פציעה לקראת סופה. "כל הקריירה שלי אני מאוד תחרותי ושואף להצלחות. אילולא כל מה שעברנו, יכול להיות שהסדרה מול נס ציונה הייתה נגמרת אחרת", אומר גורדון בלי יהירות. "החלום שלי זה לראות את הפועל גליל עליון בחזרה בליגת העל. זהו תהליך וזה לא יקרה אחרי עונה. כדי שזה יקרה צריך לא רק ספונסר וכסף אלא גם המשכיות", אומר גורדון ומוסיף לסיום, "מקווה שנתתי לשחקנים הצעירים בקבוצה ערך מוסף. שמח גם על ההזדמנות שהם קיבלו, זה חשוב. מבחינתי הניצחון מול קרית אתא עם זר אחד והניצחון מול נס ציונה במשחק בית האחרון, מסמן לנו בדיוק את הפוטנציאל של החבר'ה הצעירים פה".

לאורך כל העונה היה נדמה שכל פעם שהקבוצה חוטפת מכה אחרת, שהיא לא תתאושש מזה. קודם הפציעות והסגל החסר, אחר כך חילופי הזרים ולבסוף פציעתו של אבישי גורדון. אבל שום דבר לא הזיז את המאמן והקבוצה מהדרך ומהשביל בה הם הלכו. העונה ההפכפכה של הגליל היא בסופו של דבר גם ההצלחה שלה. למרות כל הזעזועים היא הצליחה להשתלב הפלייאוף העליון. נותר לנו רק לדמיין מה היה קורה אם...


האם נזכה לראות את גליל עליון חזרה בליגת העל?