|
רוני קאן - שמחת המנצח, תוגת המפסיד
ספסל
,21/02/2009
רוני קאן, מאמן היובל הרצליה ואיש אציל בטור סיכום מיוחד. על יצחק קוניאל, על הבוגרים שאיתם הפסיד לפני שנתיים, על נמרוד טישמן וכרמל בוכמן
בדרך הביתה באוטו לאחר הירידה מההסעה חזרה מראשון לציון ממשחק הגמר נזכרתי ששכחתי להקדיש את הזכייה למספר אנשים נוספים.
בראש ובראשונה - יצחק קוניאל ז"ל, המנהל האגדי של קבוצות הנוער בגליל העליון, שנפטר לפני מספר חודשים , והיה למעשה כמו אבא שני של לא מעט מאמני נוער [וכיום - חלקם כבר מאמני בוגרים...] שנקשרו אליו ואהבו אותו כאילו היה בגילם או היה מנהל קבוצתם.
תמיד כשהגעתי לגליל עם קבוצות הנוער מכפר סבא, קרית אתא או הרצליה, הרגשתי שבעצם נוכחותו וחיוניותו על המגרש - הוא שם גם בשבילנו, וזאת למרות שמעולם לא היה לי את הכבוד לעבוד בצמוד אליו, כמו עומר טל, ארז, אורן עמיאל, נתי או ראובן.
אז מרים, אשתו של יצחק ז"ל, וכל בני משפחתו החמה והעניפה - אני בטוח שאני מבטא את דעתם של רבים ממאמני הנוער בפרט וממאמני הכדורסל ככלל - רציתי שתדעו שנוף כדורסל הנוער בארץ אינו אותו נוף ללא יצחק החייכן וחם הלב. תהיו חזקים ותזכרו תמיד, שבכל פעם שמגיעה קבוצת נוער למשחק באולם בכפר בלום - באופן הכי טבעי מה שיחסר למאמן שנכנס בשערי האולם זה החיבוק הרחב של יצחק... וכמו שהרגשתי ולו לרגע, שיצחק הוא גם למעשה "מנהל" של הקבוצות שלי [בחילופי אירוח, טורנירים ולמעשה בכל המפגשים], אז אני מרגיש חובה לחלוק את רגעי השמחה שלי גם עם בני משפחתו ובצורה זו או אחרת, גם איתך, יצחק האחד והיחיד - מנהל של פעם בדור.
חשוב לי גם, להבדיל, להקדיש את הזכייה בתואר לטל , אלירן, אלמוג , עינם , איתי ויתר חבריהם מסיימי י"ב של לפני שנתיים , שביחד איתי הפסידו את התואר לגמנסיה ראשון לציון ב - 30 השניות האחרונות של המשחק במלחה.
חשוב לי שתדעו שיש לכם חלק עצום במחוייבות ובתשוקה שבה משחקים בשנתיים האחרונות שחקני הנוער בנבחרת הבית ספר ובקבוצת הנוער, ואת המורשת שלכם המשיכו להעביר עמיר מנחם ומתן מרציאנו ואת הפירות קצרו בין השאר גם שחקני הסגל הנוכחי.
מבחינתי, בחוב שאני אישית חייב, והמערכת בהרצליה ככלל חייבת לכם, היתה פה אתמול סגירת מעגל, ולכם מניות רבות בכך.
ולסיום, חשוב לי להתייחס במספר מילים למאמני ולשחקני היריבה מאתמול, עירוני ט'.
אי אפשר שלא לחוש הזדהות ולא לגלות צניעות, כאשר מביטים באופן בו לקח את ההפסד אתמול עידן, מאמן הקבוצה, וזה כל כך בולט ונוגע באחת התמונות שפורסמה ב"ספסל".
חשוב לזכור תמיד, לפני המשחק, ובעיקר אחרי המשחק - יש תמיד צד שני וכולנו, המאמנים, יודעים את ההרגשה שקיימת בשני הניגודים, המנצח והמפסיד.
לטעמי, מעל הכל, מעל הניצחון וההפסד, ובעיקר בגילאי נוער, חשוב הוא המסר שאנו מעבירים לשחקנים, להורים - בחינוך, בערכים, בדוגמא האישית, בצניעות ובעקביות.
לכל מאמני ושחקני עירוני ט' - הידיעה שאתם נמצאים "שם", מתאמנים, מתכוננים ומחכים לפגוש אותנו, היא זאת שגרמה לנו להשתדל ולעשות את המיטב בידיעה שאתם קבוצה מוכשרת ומאומנת, ולזכות ולכבוד הוא לנו המעמד אותו חלקנו עימכם אתמול.
לנמרוד טישמן - אני מאחל לך בכל ליבי שבמפגשים שעוד נכונו לך ולקבוצתך "מכבי" ת"א, מול קבוצתי בני הרצליה [ויש כאלה שניים לפחות, בחצי גמר הגביע], תוכל ליטול חלק באופן מלא ולתת את כל כולך למען הקבוצה. אני יכול לתאר לעצמי עד כמה חשוב היה אתמול המשחק בשבילך, וניתן להעריך שגם התסכול והאכזבה עצומים עקב הפציעה ומקווה בכל כולי שתחזור לאיתנך.
ולכרמל בוכמן - זמן רב [ואולי בעצם, אף פעם] לא פגשתי שחקן יריב בגילאי נוער שמעבר לכשרונו, מחוייבותו, מייחדים אותו כל כך אצילות הנפש שלו, בגרותו, מנהיגותו והגינותו.
לא קל להכין קבוצה למשחק כה חשוב מול שחקן כה דומיננטי מ-2 צידי המגרש, כאשר קיימת הערכה כה גדולה לא רק ליכולותיך, כרמל, אלא לא פחות - לאישיותך ולאופייך.
אני מאושר בשביל שחקניי האמיצים והנהדרים על הזכייה בתואר, אבל הגדיר את זה היטב אפי בירנבוים לפני המשחק - "למסיימי י"ב אין עוד קבוצה שאליה אפשר לעבור"... ,כך שבים האושר שהקיף אותי אתמול בלילה, מצאתי גם את הרגעים להצטער ולו קצת בשביל כרמל, נמרוד וחבריהם , אבל לפחות את התואר בי"א כבר לקחתם, וגם השנה בליגת הנוער ובגביע עוד תדברו חזק...
ולשחקנים שלי, לליאור קרת, אור שוורץ, אמיר פטל, פזית טבק, אודי לב, צביקה כהן ולכל מי שסובב את נבחרת התיכון וקבוצת הנוער - תודה מעומק הלב על הכל ! "
רוני קאן, מאמן היובל הרצליה
כתבות אחרונות באתר
|
|