ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

סידני, אהובתי
ספסל ,13/07/2006

ליאור הכט יצאה עם נבחרת ישראלית לייצג את המדינה במכביית סידני 2006. עם שובה היא מספרת לנו מקצת מחוויתיה בעיר המדהימה.

התבקשתי ע"י שלומי לכתוב כמה מילים על הנסיעה שלנו לסידני, אוסטרליה.
קצת בעייתי, איך אפשר במילים לתאר את העיר הזו? את האנשים שחיים בה? את החוויה? את המשחקים? את הכפר האולימפי?!?!?!
אחרי טיסה של יותר מ24 שעות נחתנו בשעת בוקר מוקדמת בשדה התעופה בסידני, למזג אוויר מושלם ממש - "החורף" הסידנאי שדורש לא יותר מסווטשירט וחיוך.
הגענו למלון בו התאכסנו כל האתלטים מכל המדינות המשתתפות בטורניר - אוסטרליה, ארה"ב, קנדה, ארגנטינה, מקסיקו, ברזיל, ונצואלה, גרמניה וכו'.
באותו ערב, יום שישי, הוזמנו לאירוח אצל משפחות אוסטרליות לקבלת שבת וארוחה חגיגית. התפצלנו וכל כמה בנות התארחו אצל משפחה אחרת, אבל כולן יספרו אותו הדבר - המשפחה מקסימה, הבית עושה חשק לעבור לסידני והאוכל, כמו בבית.

באותו ערב שודר המשחק בין ארגנטינה לגרמניה במונדיאל, ראינו את המשחק בלובי המלון כשמצד אחד הארגנטינאים שלא מפסיקים לשיר לרקוד ולזמר ומהצד השני הגרמנים. ללא ספק הייתה חוויה מיוחדת במינה, למרות ים הדמעות שזרמו מהעיניים של הארגנטינאים החמודים בסוף המשחק:)

למחרת היה לנו יום חופשי, אורה (גלזר, יו"ר מכבי רמת-חן) ארגנה לנו טיול. נסענו למקום שנקרא "ההרים הכחולים" מקום יפהפה מחוץ לסידני, יער גשם בו מינים של עצי אקליפטוס שמפרישים חומר מיוחד לאוויר, וכשקרני השמש מאירות את החומר הזה שמתערבב עם האבק, נוצר אפקט כחול ומרשים.
ירדנו ברכבל הכי חד בעולם למטה וטיילנו ביער הגשם.
בדרך להרים עצרנו בחווה אוסטרלית, והייתה לנו את החוויה הבלעדית להתחבק עם קואלות וללטף קנגורו.

למחרת תוכנן טקס הפתיחה. קיבלנו את הכבוד לצעוד ראשונים, יצאנו מהגנים הבוטניים בסידני שהם מקום לטיול של יום שלם בפני עצמו, מקום מדהים שמשלב בתוכו אגמים, מדשאות, יער גשם, גן טרופי, גני ורדים ושמש בלתי נגמרת. משם צעדנו לעבר בית האופרה, שבתוכו התקיים הטקס.
צריכים להיות שם בשביל להבין את ההתרגשות, סידני, בית האופרה, 3000 איש עומדים ושרים את התקווה ואנחנו קופצות על הכסאות ורוקדות בכל פעם שמתנגן שיר ישראלי זה או אחר: "כאן נולדתי" "ירושלים של זהב" וכו'.

בבוקר של אותו יום נכנסנו למעגל המשחקים, נגד ארה"ב. המשחקים התקיימו בכפר האולימפי בסידני, במתקנים ששימשו את האתלטים באולימפיאדת סידני 2000.
הכפר האולימפי עצמו פשוט עצום ובכל 7 הימים שביקרנו בו עדין לא הספקנו לראות את כולו. המתקנים שם מהחדישים בעולם, פשוט מדהים.
ההרגשה של לעמוד על הפרקט בכפר האולימפי בסידני כשברקע מתנגן ההמנון היא משהו שתמיד אזכור.

היה לנו המון זמן חופשי לטייל בסידני - בגנים הבוטניים, באקווריום הענקי, בנמל Darling Harbour, לטפס על המגדל הגבוה ביותר באוסטרליה - ה City Tower שמתנשא לגובה 305 מ' ולהתלהב מהנוף, לעשות שופינג, לקנות לכולם בבית בובות קואלה, קנגרו ובומרנגים.
בנוסף ארגנו לכל האתלטים שיט בנמל של סידני, חוויה בפני עצמה.

כל ערב יצאנו לאזור שנקרא Kings Cross ורקדנו, ומדי פעם האוסטרלים הזמינו אותנו להתארח אצלם בבתים.
בבבוקר יום חצי הגמר נגד אוסטרליה, הלכנו כל האתלטים לאנדרטה המיוחדת בפארק האולימפי לכבוד הי"א שנרצחו באולימפיאדת מינכן.
הטקס היה מרגש מאוד, הודלקו 11 נרות ע"י נציגים מכל המשלחות, הנציגה שלנו הייתה הקפטנית שרון זאבי, ולאחר מכן כשהתחלנו ללכת חזרה לכיוון האולם הדליקו לכבודנו את הלפיד האולימפי. תמונה שווה יותר מאלף מילים, זה היה פשוט מדהים.

ניצחנו בחצי הגמר את אוסטרליה, וחיכינו למשחק הגמר נגד ארה"ב שנקבע להתקיים יום לפני הטיסה חזרה הביתה.
בימים הבאים היה לנו קצת יותר חופש לטייל, נסענו כל הבנות לבונדיי ביץ' - האיזור בסידני שהכי מזוהה עם ישראלים, רצועת חוף מהממת: גולשים, צוקים, חול לבן, קפה.בשלב מסויים שישבנו שם לקראת השקיעה פתאום באופק הופיעה קשת מדהימה שנמתחה בין השמיים למים, ושוב, המילים קטנות מלהכיל.

משחק הגמר הסתיים בניצחון של ארה"ב, טקס הענקת המדליות, חזרה למלון ומשם לטקס הסיום שהיה בלונה-פארק בסידני.

ארוחת ערב, מסיבת ריקודים נדירה, לילה אחרון של החלפות בגדים, כובעים, תיקים, סיכות, צעיפים וכו' וחזרה לארץ למסע של 28 שעות.

לתאר את הנסיעה שלנו לסידני במילים? קצת קשה.
חוויה מיוחדת, שתשאר עם כולנו תמיד, עיר מדהימה שנדמה שהיבשה, המים והאוויר משתלבים בה לישות אחת, חברים חדשים מכל העולם שמדברים על כמה שהם נהנו במכביה האחרונה בארץ וכמה שהם אוהבים את ישראל, ההשתתפות בתחרות בכפר האולימפי, הטיולים, הצחוקים, הספורט - הכל ביחד.

הבנות שהשתתפו: שרון זאבי, ענת גולדברג, מיכל אפשטיין, הילה יזהר, מור בן ברק, מור מאיה, לבנת אלון, איילת כהן, גת מגידו, נטע קרומר וליאור הכט.
המאמן: שיקי פלח.
תודה מיוחדת לאורה גלזר, שהפכה את הכל לאפשרי..

ליאור הכט, משחקי מכבי, סידני 2006.