אוהדי מכבי ת"א מילאו את ההיכל כמו בכל חמישי וציפו לניצחון, אבל הם לא ציפו שחניכיו של בלאט יכריעו את המשחק כבר לאחר רבע וחצי, וזאת עוד לאחר שהצהובים איבדו את אחד מכוכביהם הגדולים ביותר לאחר 6 דק'. למרות הקלות שבה מכבי ניצחו את המשחק הזה, במיוחד לאור שבירת השיא לאחר שפניני וחבריו ספגו 18 נקודות בכל המחצית הראשונה, אין להקל בו ראש.

הדבר היחיד שצריך להדאיג את דיויד בלאט מהמשחק היום זה שהקבוצה שלו הורידה לגמרי רגל מהגז במחצית השנייה. אם הייתה בצד השני קבוצה שיודעת לקחת, אין ספק שהמשחק לא היה נגמר בעשרים הפרש לצהובים אלא במשחק צמוד יותר. על בלאט לשים לב שהקבוצה שלו כל הזמן תדרוס ולשמור את הראש של השחקנים תמיד בפוקוס, כי כבר ראינו העונה שלאחר ניצחונות גדולים ביורוליג- הגיעו התרסקויות בליגה. אם הצוות המקצועי בראשותו יידע לשמור על המומנטום בו הקבוצה נמצאת (כאמור 15 ניצחונות רצופים), ולא יפסיד משחקי ליגה שלא אמורים להיות קשים על הנייר לצהובים (דבר שבו נכשל הצוות המקצועי בתחילת העונה), הקבוצה תרוויח. כל הפסד בליגה ופגיעה במומנטום החיובי יכול להשליך גם על היכולת באירופה ואף אחד לא רוצה שזה יקרה.

השאלה הנשאלת ביותר היא האם היכולת שהייתה טובה אמש יכולה להספיק למשחקים מול הגדולות של הבית, כשכבר בשבוע הבא מכבי פוגשת אחת מהן- ריאל מדריד. על פניו מכבי יכולה להיות מעודדת מהעובדה שקייסי קרול בספק למשחק, כשגם סרחיו רודרגיז בספק גדול בגלל הרחקה שספג חצי דקה לסיום המשחק מול צסק"א. אם אכן גם קרול וגם רודריגז לא יוכלו לשחק, מכבי בהחלט יכולה לחלום על הפתעה. אומנם מדובר בקבוצה החזקה באירופה ככל הנראה מבחינת סגל שחקנים, אבל כאשר פוגעים לך ברוטציה ושחקנים כל כך משמעותיים לא משחקים אפשר לחלום.