שיפור יכולות, ניווט הסגל הבכיר ואיתור השחקנים הגבוהים הטובים ביותר שקיים. אלו המשימות העיקריות של ארז אדלשטיין בקיץ הקרוב. וגם: איתי שגב, הטירוף של ליגת המכללות, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהאמריקאים. גרייבסקי לשישי
-- אוהד גרייבסקי --הקיץ, בזמן שכל העולם יעקבו אחרי האולימפיאדה בריו, וחובבי הכדורסל יצפו בשקיקה אחרי טורניר הכדורסל שיתקיים שם (ארה"ב כאמור צפויה לקחת אותו בהליכה), יחלו להם לאט ובשקט ההכנות של הנבחרת לקראת יורובאסקט 2017. העובדה שישראל מארחת את אחד הבתים המוקדמים של האליפות מקנה לה את הזכות (והחסד) לא לשחק במוקדמות הקיץ, ולהגיע עם סגל שחקנים רענן וטרי יותר, שלא יעבור את יסורי המשחקים של הקיץ הקרוב.
ארז אדלשטיין הופיע השבוע לפני הוועדה המקצועית של האיגוד, והציג את תכנית העבודה לקיץ הקרוב. ממה שפורסם בתקשורת המקומית, אחד הדברים שהולכים לעשות הקיץ זה לתת לשחקנים שאמורים להשתלב בנבחרת את הניסיון הבין לאומי על ידי השתתפות בטורנירים מול נבחרות אירופאיות. אין חולק על כך שהכנסת שחקנים נוספים דוגמת זליקוביץ, בלייזר, שגב (עוד נגיע אליו) ואחרים תתרום לנבחרת לא רק בטורניר הזה אלא גם באלו שיבואו אחריו. מאידך, אני מאמין שיש כמה דברים שצריכים לעשות הקיץ אשר יכולים לעלות את הנבחרת שלנו רמה אחת מעל מה שהיא היום. הדברים האלו הם מעבר לרמת המאקרו, בה אמורים השחקנים להכיר ולתרגל את השיטה של המאמן הלאומי.
שיפור יכולות אישיות של שחקנים.
לא מעט שחקנים צריכים לנצל את הקיץ הנוכחי בשביל לעבוד על אספקטים שחסרים להם במשחק. רוברט רוטבארט לדוגמא, חייב להמשיך לפתח את המשחק שלו עם הגב לסל ולשפר את היכולות הפיזיות שלו (שלא לדבר על רמת האגרסיביות שלו שלוקה בחסר). שחקנים כמו אלישי כדיר וליאור אליהו חיבים לשפר את הקליעה שלהם מחצי מרחק, ולנסות לפתח קליעה מקשת השלוש. שון דוסון צריך להמשיך לפתח את הקליעה שלו מכל הטווחים ולא רק לבנות על החדירה הקטלנית שלו לסל (הוא חייב לעשות את זה אם הוא רוצה להתקרב לליגה הטובה בעולם).
עבודה נכונה של שחקנים בקיץ הנוכחי תביא שחקנים לא רק טריים ורעננים יותר לאליפות הקרובה, אלא גם שלמים יותר. כבר היום, תוך כדי העונה ליאור אליהו הראה שיפור בקליעות העונשין שלו. מישהו יכול לדמיין לאן זה יכול להמשיך להגיע בקיץ שאין עליך לחץ של ליגה ואירופה?
דגש על הקו הקדמי.
מאז ותמיד הקו הקדמי של נבחרות ישראל הינה אחת החולשות הגדולות של הכדורסל שלנו, ולא בהכרח זה התבטא כנגד אריות אירופה כמו ספרד וליטא. אם שום דבר לא ישתנה, בקיץ הבא יעמדו לראשות הנבחרת אליהו, כדיר, פישר, רוטבראט, וכנראה גם בלייזר וצ'וברוב'יץ. חייבים לשים עליהם דגש מכיוון שעבודה נכונה עם השחקנים האלו תהפוך את הנבחרת שלנו, שמשופעת בשחקנים טובים בקו האחורי, לטובה יותר. מאמן כושר צמוד, מאמן שישפר את הקליעה שלהם, ולא יזיק להצמיד להם מישהו שמומחה במשחק מתחת לסל. מסתובב פה קרואטי אחד בארץ, שאולי יכולות הניהול שלו לוקות בחסר, אבל הוא היה אחד הסנטרים הטובים באירופה. ניקולה משהו.
ניווט שחקנים לקבוצות מתאימות.
לא פעם קורה ששחקנים הולכים לקבוצה מסויימת, לא משחקים מספיק (או לא משחקים בכלל) ואז מגיעים לנבחרת בכושר ירוד (יש כמה כדורגלנים ישראלים שעשו מזה קריירה). אני בספק אם לאדלשטיין יש באמת סיי בנושא הזה, אבל לדעתי המינימום שהוא יכול (ולדעתי צריך) לעשות זה לעזור לשחקנים לקבל החלטה. אם יש שחקן שיש לו את ההתלבטות בין קבוצות שונות, המאמן הלאומי צריך להגיד את דעתו, לא רק בגלל הניסיון שיש לו, אלא כי החלטה נכונה יכולה להביא שחקנים בקיץ הבא לעמדה טובה יותר יש כמה כאלו שהשנה הבאה יכולה להיות קריטית בשבילם. שון דוסון, אבירם זליקוביץ, איגור קלושוב ויש עוד.
לסיכום: אם הנבחרת תגיע לאליפות אירופה כאשר שחקנים ניצלו את הקיץ על מנת לשפר את היכולת האישית שלהם, הושם דגש על שיפור הקו הקדמי, ושחקנים יקבלו החלטות נכונות על הקבוצות שלהם לשנת 2017, הסיכוי שנראה תוצאה טובה ביורובאסקט הקרוב יהיה גבוה.
ואם באמת רוצים להביא שינוי, יהיו חייבים לעבוד על הצד המנטאלי של השחקנים והצוות המקצועי. היום כולם מבינים שמה שהולך בתוך הראש לספורטאים לא פחות חשוב מאשר מה שקורה על המגרש עצמו. אנחנו נראה את זה באולימפיאדה הקרובה איך לא תמיד המוכשר ביותר זוכה, אלא מי שבא לכל קרב עם הכנה טובה.
פרץ לתודעה. לא פרץ מקצועית.
העובדה שמדובר באחת הקבוצות המזוויעות שמכבי תל אביב העמידה, שרנדל פצוע כרוני, ושהפוורודים האחרים שנמצאים על המגרש גרועים מאוד, הקנתה לאיתי שגב עונה חלומית של כמעט 15 דקות ממוצע למשחק אצל הצהובים, משהו ששחקנים גדולים ממנו, כמו ליאור ליובין, לא זכו לעשות.
ורק כאשר הוא משחק כל כך הרבה, אפשר להבין כמה הדרך ארוכה עד שיהפוך לשחקן שישחק 20 דקות במכבי כשיש קבוצה טובה שם. מצד אחד אתלט גדול, נותן פייט בהגנה, נע ללא כדור ומפתח לאט לאט קליעה מחצי מרחק. מאידך, הוא מאוד תלוי במשחק הקבוצתי של מכבי תל אביב, לא מסוגל לייצר מצבי קליעה לעצמו, והוא יכול להיות על המגרש לא מעט דקות ולא להיות מורגש. בעיה נוספת שלו שהוא כרגע טווינר. לא ממש פ.פוורוד אבל גם לא ס.פוורוד. אפשר באמת להשוות אותו לגילי מוסינזון (רק בקטע המקצועי כאמור), שהיה אתלט נהדר ושחקן נשמה אבל מוגבל מאוד בהתקפה. אלא שהכדורסל הישראלי לא צריך עוד מוסינזון אלא יואב ספר, פוורוד שדופק שלשות ומשחק עם הגב לסל. לאיתי שגב אין ברירה. הוא הבא בתור ביחד עם בלייזר אחרי שאליהו וכדיר יפרשו. מוסינזון לא שיחק הרבה בנבחרת ישראל. יתכן שגב הוא חלק מהקו הקדמי שלה בעשור הבא.
וכל השואו הזה.
אין לי מושג כמה אנשים שמעו על כריס ג'נקינס ומה יהיה גורלו חצי שנה מעכשיו. אני כן יכול להגיד בוודאות שהוא יכנס לפנתיאון של כדורסל המכללות אחרי שלשת הניצחון שלו מול צפון קרוליינה בגמר הטורניר.
אני פחות אוהב את סגנון המשחק של המכללות, אבל בכל מה שקשור למסביב לטורניר, יש לנו המון מה ללמוד והמון במה לקנא. לא רק בכספים שנשפכים שם. מדובר בעולם אחר. מאמנים בקולג'ים ובתיכונים יכולים לאמן באותו מקום 30 שנה ולהפוך לאגדה מקומית (ג'ים קלהון, מיק שישבסקי ודין סמית). משחקים משודרים מחוף אל חוף, מלווים בקהל מקומי רב, תזמורות, מעודדות, קמיעות ואווירה נהדרת בכל משחק ומשחק. מייקל ג'ורדן, גדולי השחקנים בכל הזמנים, מתקשר לנחם את שחקני צפון קרוליינה לאחר ההפסד לוילאנובה, 30 שנה אחרי שעזב את הקולג' בשביל לעשות קריירה לא נשכחת. מאט מאוד שחקנים מגיעים להיות אחר הקולג' מקצוענים, אבל כל פרט סטטיסטי שלהם נרשם, והמצטיינים בתחומם, מאמנים ושחקנים כאחד, זוכים להנצחות רבות, כמו תליית הגופיות שלהם בגג אולמות.
כן. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהם על אהבת המשחק ועל הדרך בה הופכים משחק לחוויה, בין אם הצלחת או לא.
הערות לסדר היום.
* מדליות בג'ודו, טקוואנדו וענפים אחרים, כמעט 30 ספורטאים הבטיחו את מקומם באולימפיאדה, וכל מה שיש לכדורגל שלנו להציע זה הפסד לקרואטיה. אבל לשם הולך רוב התקציבים והמשאבים של הספורט הישראלי. רק אומר...
* תעזבו את החלק העליון של ליגת העל, ותראו מה הולך בתחתית. קריית גת ונס ציונה רחוקות אחת מן השנייה רק בנקודה אחת, הפועל תל אביב רחוקה מהפלייאוף גם היא רק בנקודה, וגם הפועל חולון ומכבי אשדוד לא אמרו את המילה האחרונה שלהן, כאשר משחק לכאן ולכאן יכול לשלוח את האחת לפלייאוף ואת השנייה לים.
* המחזור האחרון בטופ 16 פשוט מטורף. באמברג מפרקת את קוצ'ה לבוראל, ריאל מנצחת את חימקי, אולימפיאקוס מודחת וברצלונה עולה לשלב הבא אחרי שכבר הייתה בקבר. רוצו לראות שידורים חוזרים (מבטיח לעלות ליורו טריפ כל מה שאמצע). מדהים!!!
* ז'אן טבק מבסוט על זה שהוא הבטיח לכאורה את המקום השני בליגה. הבעיה היא, שהוא אומר את זה בקול. מישהו כאן באס"ק?
לתגובות : t5550@walla.com