ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

סוף עידן השוויוניות
ספסל ,10/10/2009

אופיר קלמפנר, ממובילי המאבק של השחקנים הוותיקים ב"חוק הצעירים" של איגוד הכדורסל, מצר בטור אורח לכבוד פתיחת העונה על גישת קברניטי הענף ומדווח על סכסוך העבודה ושביתת השחקנים שבדרך.

כמו רוב השחקנים, בילדותי ונערותי, את מרבית שעות אחר הצהריים העברתי במגרשי הכדורסל. חונכתי על אהבת המשחק, על ערכים ועל רוח ספורטיבית .אני משחק כדורסל מגיל 6, כיום הנני בן 26 וברזומה שלי שיחקתי בקבוצות בליגת העל ולאומית. בגיל 22, משסיימתי את שירותי הצבאי, הגעתי למסקנה שכדורסלן גדול לא ייצא ממני, ויתרתי על החלום לשחק בליגת העל והחלטתי להשקיע את מרצי בלימודים.

כמובן שהמשכתי לשחק כדורסל על בסיס חצי מקצועני כי בלי כדורסל אני לא מרגיש שלם. לצערי לאחרונה כל הערכים אשר חונכתי עליהם כאילו והתנדפו ואני מוצא את עצמי עומד מול שוקת שבורה. השמועות אמנם החלו לפני כמה חודשים אך בחרתי להתעלם, לא שיוויתי לעצמי שדבר כזה יכול להתרחש. הכתובת הייתה על הקיר - "כישלונות הנבחרות הצעירות" – אבל כמו שתמיד אומרים, "לא האמנתי שלי זה יקרה".

בעקבות הכישלונות והיעדר כישרונות, החליטו "קברניטי" איגוד הכדורסל שהם רוצים לשפר את הכדורסלן הישראלי ולקדם צעירים (אכן תכלית ראויה, אך לא בכל מחיר!!!) ויצאו בשתי תקנות "דרקוניות" לגבי עונת המשחקים 2009-10 והן להלן:
1) בליגה הלאומית התקנות מחייבות כי שחקן צעיר יליד 87 ומעלה ישהה בכל זמן נתון על המגרש וסה"כ ארבעה שחקנים צעירים יהיו רשומים בטופס המשחק.
2) א. בליגה הארצית התקנות מחייבות כי שחקן צעיר יליד 86 ומעלה ישהה בכל זמן נתון על המגרש וסה"כ ארבעה שחקנים יהיו רשומים בטופס המשחק. בעונת המשחקים 2010-11 התקנות מחייבות כי שני צעירים ישהו על המגרש בכל רגע נתון וסה"כ 5 צעירים יהיו רשומים בטופס המשחק.

הנ"ל קבעו כי ישנו דו"ח מפורט ושקיפות מלאה בכל הנוגע להליך קבלת החלטות אך לאחר הסתכלות על הדו"ח ותוכנו ניתן להבחין כי מדובר במספר התכתבויות חסרות תכלית. אינני "מבקר בשער" ואינני מתיימר להעביר ביקורת על הליך קבלת ההחלטות באיגוד, אך בד בבד אני מצפה מהאמונים על ליגות הכדורסל שירדו מ"מגדל השן" בו הם שוהים, ויתעוררו במהרה!!!

ברצוני לציין מספר נקודות מעוררות מחשבה: בכדי לממש את התקנה הזו יש צורך בכמות של כ-48 שחקנים בליגה לאומית וכמות גדולה פי שניים של שחקנים בליגות ארצית דרום וצפון. בסה"כ כ-144 שחקנים "צעירים" פעילים שאמורים להגיע לכל האימונים/משחקים. כמות זו היא בלתי הגיונית: רוב השחקנים שמסיימים גיל נוער מגויסים לצבא, וכמדומני, רק שחקני הנבחרות זכאים לקבל מעמד של "ספורטאי מצטיין" ו/או "פעיל" והטובים ביניהם בד"כ משתייכים לסגלי קבוצות ליגת העל.

שאר השחקנים ובוגרי ליגות הנוער הלאומית בכללם, עם כל הכבוד- ויש כבוד - לא כולם ברמה של ליגה לאומית וארצית. אם התקנות קשות ליישום עוד השנה, קל וחומר לגבי השנה הבאה בה יידרשו שני צעירים לשחק בכל רגע נתון!!!

לשילוב "המלאכותי" של הצעירים בחמישייה יש כמה השלכות: ראשית, כאשר לא "הטובים" משחקים, אלא "הצעירים", אין זה מן הנמנע שרמת הליגות תרד. שנית, לאותם צעירים המקום בחמישייה כבר משוריין אז למה להם להילחם באימון, הרי את הדקות שלהם הם יישחקו ואין נפקא מינה אם הם היו טובים או אם לאו.

שלישית, אמנם לא הייתי מגדיר את האווירה באימונים "כאווירת נכאים", אך אין ספק שיש תחושת מרמור בקרב הוותיקים, כיוון שכעת אנו מופלים לרעה הן מבחינה מקצועית והן מבחינה תקציבית (ממונית). בכדי לסבר לכם את האוזן, אספר כי בליגה ארצית מתקיימים שלושה אימונים בשבוע ואילו בליגה לאומית מתקיימים ארבעה אימונים. במרבית הקבוצות לא מתקיימים אימוני אתלטיקה שלא לדבר על יכולת אישית ורמת אינטנסיביות ירודה באימונים ביחס לליגת העל.

אני באמת ובתמים לא רואה איך שחקנים שמוותרים על ההזדמנות להתאמן עם קבוצות בליגת העל (שם מקיימים שני אימונים ביום) לטובת דקות משחק "משוריינות", מתקדמים מבחינה מקצועית בתנאים הנ"ל. השגת המטרה – "קידום שחקנים צעירים" - אפשרית על ידי אמצעים פוגעניים פחות.

ניתן לאפשר לשחקני קבוצות האקדמיה ו/או שחקני הנבחרות הצעירות לשחק בליגות ארצית, דרום וצפון, וליגה לאומית כקבוצה עצמאית לכל דבר ועניין, מפוקחת על ידי מאמני הנבחרות תחת משטר תזונה קפדני, אימוני אתלטיקה אינטנסיביים וכיו"ב, בדרך זו אותם הכישרונות לא "ילכו לאיבוד" וימצו את מלוא הפוטנציאל שלהם. רבות הדוגמאות הנוספות אך אני לא אלאה אתכם.

לגופו של עניין, כפי שציינתי התקנות הנ"ל הן אמנם לתכלית ראויה אך האמצעי להשגת המטרה הוא בלתי מידתי בעליל, שכן אין ספק שקיימת פגיעה ניכרת בשחקנים הבוגרים - שחקנים שהיו שחקני רוטציה לגיטימיים בליגות דנן, יאבדו כעת את מקומם בקבוצה וייאלצו לנדוד למחוזות ליגה א' ו/או לליגה למקומות עבודה- כדברי צביקה שרף - ואף יאלצו לפרוש מכדורסל, וכל זאת באמתלה לקידום צעירים!!!

לסיכום, איגוד הכדורסל חרג ממתחם הסבירות, מידתיות וכל אספקט זה או אחר של החלטה מנהלית. אמנם הוא מסתתר תחת הכותרת של "רגולאטור" ולא מעביד, אך יש להחלטותיו השפעה ישירה על השחקנים ובשיחה עימם ראשי האיגוד אף הודו שאנו נפגעים אך לא הם הפוגעים... אני חייב להודות שזה אחד הדברים הכי הזויים ששמעתי לאחרונה.

זאת ועוד, החלטת האיגוד התקבלה מבלי שנציגי השחקנים יהיו שותפים לה, ופוגעת בצורה קשה בשחקנים הוותיקים אשר כל מרצם, יהבם ורצונם הוא ליהנות מכדורסל, להביא לידי ביטוי את ניסיונם ואם אפשר אז גם להרוויח "כמה שקלים" על הדרך...

במדינה אשר שמה דגש על חשיבות ערכי השוויון, על כבוד האדם על חופש העיסוק (ערכים אשר מעוגנים בחוקי היסוד), חוק אשר פוגע בצורה כה בוטה בזכויות אלה, לעולם לא היה עובר בכנסת. יש לזכור כי אנו מהווים כ- 70% מהשחקנים בליגות הנ"ל אבל כנראה אנו "זבי חוטם" ביחס לאותם מקבלי החלטות, אשר נוהגים בליגות כאילו והיו כשלהם!

לקראת סיום, אנקדוטה קלה. בפגישה שקוימה עם ראשי האיגוד אשר "הועילו בטובם" להיפגש עמנו (לאחר מספר פניות ללא היענות), שאלנו את איתן רוב כיצד יידע אם הצעירים אכן קודמו בפועל. האחרון ענה: "אנו נעקוב אחרי הממצאים הסטטיסטיים". בעקבות תשובתו שאלתי אותו: "אם כך אז איך תעקבו אחרי ליגה ארצית שבה לא מתקיימת סטטיסטיקה?", וכבודו ענה "טרם חשבנו על זה"...

והנה לכם דוגמה קלה על עומק המחשבה שניתנה בעת התקנת התקנות. בהקשר זה אציין כי איגוד הכדורסל בישראל כשמו כן הוא, אמון בין היתר, על הכדורסל בישראל ולא רק על הנבחרות צעירות -"חלון הראווה" של הליגות לדברי ראשי האיגוד. קשה לי להבין איך תקנה שמטרתה קידום צעירים והצלחת הנבחרות גרידא (על חשבון מבוגרים) מקדמת את הכדורסל הלאומי. על האיגוד להישאר חסר פניות ולדאוג לטובת הכדורסל ולא רק לקידום הצעירים. הליגות הנ"ל אינן חממות לקידום צעירים ואינן מעבדת ניסויים, הן אמנם חצי מקצועניות אך הן ליגות תחרותיות לכל דבר ועניין!

השגותיי והרהורי ליבי שנאמרו לעיל תקפים גם לגבי הצעירים שכיום "נהנים" מהחוק, אבל בעוד שנה-שנתיים החוק יהיה בעוכריהם, שכן אין הזמן עומד מלכת.

מבחינתנו השחקנים "כלו כל הקיצים". לצערנו ראשי האיגוד לא הותירו לנו ברירה, החלטנו להתאגד הן מבחינה פיזית והן מבחינה משפטית, הצטרפנו להסתדרות החדשה בכדי שיהיה לנו כוח מיקוח על פי חוקי העבודה ובפגישה שקיימו, נציגי הקבוצות עם יו"ר ארגון השחקנים, מר ניר אלון, בתאריך 07/10/09 הייתה ישיבה משביעת רצון, עניינית ותכליתית, הוחלט "פה אחד" כי אם לא יותירו לנו ברירה ולא נגיע להבנות משותפות, נכריז על סכסוך עבודה ונאלץ להיערך לקראת שביתה. אני כולי תקווה שלא נזדקק לכך וקולנו יישמע גם ללא שביתה!