בשוך סיום קרבות הגביע, החלו להגיע ידיעות כאלו ואחרות על גישושים, מו"מ חלקי ודיבורים בין פיני גרשון להפועל ירושלים. רועי כהן מ"ישראל היום" היה הראשון לפרסם ידיעות על מו"מ שלא צלח בין הקבוצות (בהפועל ירושלים מכחישים עד היום את הנושא), מה שיצר תהיות וניסיונות לברר עד כמה דברים אלו נכונים, וכלה באוהדים שבסיום המשחק מול הפועל תל אביב שיחזרו את רפרטואר השירים שלהם על האדון. כאמור, פיני גרשון אימן את הפועל ירושלים בשנים 1996 ועד אמצע 1997, כאשר ב1996 זכה בגביע המדינה, והגיע לגמר הפלייאוף באותה שנה. הוא עזב בטריקת דלת את המועדון יחד עם עוזרו ארז אדלשטיין, ומאז הוא נחשב כמו שיתואר בהמשך לסדין אדום בבירת ישראל.

אם ננסה להתעלם מההיסטוריה הארוכה של הפועל ירושלים וקואץ' גרשון, על הנייר מדובר באיש מקצוע שיכול אם הכול יתחבר לו לקחת את המועדון למחוזות בהן חפץ המועדון. מצד שני, ההיסטוריה מוכיחה שלא הכול ורוד במקומות בו הוא מאמן.

איך שלא נסתכל על זה, מדובר במאמן על. יחד עם צביקה שרף, מבין כל המאמנים אשר נמצאים כיום בכדורסל הישראלי פיני הינו המנוסה והוותיק ביותר, והמעוטר ביותר. אי אפשר לקחת מפיני גרשון את מה שעשה. קבוצות שהיא אימן ברוב המקרים מאז שנת 1993, זוכות להצלחה, תארים, ומשחקות כדורסל נעים לעין. מדובר במי שלקח את מכבי תל אביב והפך אותה במשך שש שנים לאחת הקבוצות החזקות והמוכשרות באירופה, תוך כדי שהוא מביא שחקנים שהפכו להיות כוכבים באירופה. הוא זכה באליפות היסטורית עם גליל עליון, גביע ראשון עם הפועל ירושלים, תארים עם אולימפיאקוס, וכאמור בנה את אחת הקבוצות הקטלניות שנראו עם מכבי תל אביב.

אבל יש לזה מחיר. חפשו את הקבוצה שסיימה חלק עם גרשון, שזה לא נגמר במריבה או סכסוך. אשמח לשמוע. בגליל עליון הוא רב עם קטש, ולימים גם הוציא מהכלים את עמית גל (לא שזה קשה כל כך). במכבי תל אביב זה היה ריב מתוקשר עם רענן כץ, שלא לדבר על שרון דרוקר. בקדנציה הקודמת בירושלים אגב, שנגמרה בפיאסקו של כמעט 40 הפרש מול מכבי תל אביב, היו סיפורים דוגמת אורי מנצור שעצר בגופו מפפי תורג'מן להתקרב לגרשון, ואת הטענה עצמה של גרשון שגדי קידר, אורי מנצור, בילי תומפסון ותורג'מן חתרו תחתיו להעיף אותו. זה כמובן בלי לדבר על ההרחקה במשחק ראווה בארה"ב, נאום המוקה המפורסם (גם אצל השחורים יש גוונים וכו'). ויש עוד, כמו הסכסוך רב השנים עם צביקה שרף.

אגב, אם בכלת השמחה עסקינן, נהרות של דם רע זורמים בין המועדון האדום לקואץ' גרשון. פיני לא חסך במילים מעולם על ירושלים והאוהדים שלה, והשתלח בהם בכל הזדמנות אפשרית. "שאני מגיע למלחה אני מרגיש כמו יהודי במדינה מוסלמית", "מזה יול"ב קאפ", "יושבים באמבטיה מפליצים וחושבים שזו סירת מירוץ" וסליחה אם שכחתי משהו. אין מאמן שזכה בכל שנותיי ביציע כאוהד ליחס עוין שכזה.

וכאן נשאלת השאלה. אם ירצו הצדדים, הוא יהיה בירושלים. ועם כל הכבוד לשירים ביציע, ולכמה אוהדים שכבר שמעתי אומרים שהם לא יהיו אם הוא יהיה, הקהל של הפועל ירושלים הוא אפטי, לא בנוי לקרבות כאלו, ויקבל ברובו הגדול את גזר הדין. נכון, אוהדים לא יבואו, חלקם מהגרעין הקשה, אבל הרוב יישארו כי זה ההרגל רב השנים. אם הצדדים יחליטו על שיתוף פעולה, עם הכסף הגדול שיש לירושלים, אני מאמין שכן יכולה להיות את אותה קפיצת מדרגה גם בכיוון האירופאי (וכאן צריך להגיד. למרות חוסר ההצלחה באירופה, דני פרנקו בנה קבוצה שאחרי הכול עדיין במקום הראשון בליגה, ועדיין ניצחה את מכבי תל אביב בבית ובחוץ). אבל ההיסטוריה שמוכיחה שגם כשזה מצליח, יש לא מעט פעמים התעסקות בלא מעט דברים שלא קשורים לכדורסל נטו, ושלא תמיד ההגעה שלו מבטיחה הצלחה. השאלה אם זה שווה את זה. אני אישית, עוד לא החלטתי.

ליגת העל

בקצרה. זה היה אחד השבועות שהיה לי הכי כיף לראות את הליגה בשנה האחרונה. לא תמיד כדורסל גדול, אבל משחקים שהוכרעו כמעט כולם ברבע האחרון, סלבן לנדסברג מתפוצץ, ירושלים מנצחת בדרבי האדומות ממש בשניות הסיום, חולון מנצחת בשיניים באילת, וכמובן מכבי חיפה משווה שש שניות לסיום מול נס ציונה, ומי שלא יודע לקחת רואה איך חוטפים לו. ואם תסתכלו על הטבלה, ההבדל בין המקום האחרון למקום תשיעי הוא בסך הכול שני משחקים, שיש לנו סיבוב שלם לפנינו. מקום חמישי זה רק שלושה. ובמוצ"ש יש לנו בקרב לא נורמאלי עם הפועל תל אביב נגד הפועל חולון, שחשוב לשתי הקבוצות. מזמן לא ראיתי את הליגה כל כך צמודה בחלקים כאלו של העונה. רק שימשיך ככה.

מכבי ראשון לציון- המסע האירופי

זה לא היה כדורסל גדול המשחק בלטביה. זה כן היה ניצחון מנטאלי אדיר. ראשון, בראשות מונרו וליונס (עם עזרה מכריס רייט ואבי בן שימול), פשוט הראתה סף שבירה מאוד גבוה, ויכולת להחזיק ביתרון ברוב שלבי המשחק, בלי לאבד אותו ברגעים הקריטים. אנחנו מזלזלים לא פעם ביכולת מנטאלית ובכלים פסיכולוגים. היום, בלי זה אתה לא יכול להגיע רחוק. לא תמיד כישרון עוזר, וזה כלי נשק קטלני מאוד שראשון אם תמשיך להציג הלאה, ולשכוח את חצי גמר הגביע, תגיע מאוד רחוק בליגה ובאירופה. נבואה ניתנה לשוטים, אבל אני מאמין שהם יעשו את זה בראשון הקרוב, ויפגשו את פרנקפורט בשלב הבא. שם כללי המשחק משתנים. עם כל הכבוד לכדורסל הלטבי, הגרמנים מדורגים במקום הרביעי בליגה שלהם (שבאמת ברמה אחת יותר גבוהה משלנו), ומשחקים עם לא פחות משישה אמריקאים. בשלב הבא, אם וכאשר, מנטאליות לא תספיק. דוסון, פאלמר רייט וחנוכי יהיו חייבים להעלות את רמת המשחק שלהם. אחרת, רבע גמר זה נחמד, אבל תהיה תחושת החמצה גדולה.

שיר אשיר, אם תרצו ביציע ועל המגרש נעמה שפיר

זה היה משחק מיוחד של נבחרת הנשים מול המקבילה הטורקית. לא רק הניצחון הגדול (והוא באמת גדול כי טורקיה נבחרת מאוד חזקה, ולה זה הפסד ראשון במוקדמות), אלא בגלל כל מה שהיה מסביב. זאת הייתה שמחה מסוג אחר. יתכן רגש נקמני (ובצדק), יתכן בגלל גודל ההישג. אבל זאת הייתה שמחה של אושר מהולה בעוד המון דברים אחרים.

לגופו של עניין, מבחינה מקצועית הנבחרת של קלארק ודורון ידעה לחזור ממינוס 15 הפרש, לקחת את הטורקיות למשחק צמוד לאורך שלושת הרבעים האחרונים, לגרור את האורחות לסגנון משחק שלא נוח להן ובעיקר לנצל את ההזדמנויות שנתנו להם. שילוב של מזל גדול (ע"ע האיבוד של שי דורון), יום טוב של חמש שחקניות (צעירי, שפר, קלארק, דורון ולויצקי), וכאמור גם דברים אחרים.

והיו גם דברים אחרים ששווה לדבר עליהם. ליציעים (וכאן מילה טובה לאיגוד על הכניסה בחינם למשחק החשוב), הגיעו קבוצת פעילים של תנועת "אם תרצו" שהחליטו בעקבות אירועי המשחק הקודם בטורקיה לבוא לעודד את הנבחרת, ולנסות להעניק לשחקניות אווירה שונה לחלוטין ממה שהיה באנקרה. בנוסף לכך, התנועה גם קראה מעל דף הפייסבוק שלה לציבור לבוא למגרש לעודד את הנבחרת.

אלון שוורצר, מנכ"ל "אם תרצו" מסר: "כתנועה ציונית אשר חרטה על דגלה שמירה על ערכי הציונית בישראל, אנו רואים בקריאה של שחקניות הנבחרת להגיע ביום רביעי צו 8 אזרחי. לאחר ביזוי ההמנון וזריקת החפצים שחוו השחקניות בטורקיה, נענו לקריאת השחקניות להגיע למשחק ולשיר יחד איתן את התקווה".

(גילוי נאות, כותב שורות אלו פעיל בתנועת אם תרצו)

ציטוט השבוע

"פעם ראשונה שאני רואה אותך כאן"
"תמיד שאני מגיע אתם מנצחים"

(אור שקדי מוואלה מסביר לדני פרנקו למה כדאי לשלוח אותו יותר לארנה)

לתגובות: t5550@walla.com