דקה וחצי לסיום הרבע הראשון כל הקהל במלחה קם על הרגליים והריע לברייאן רנדל שנכנס וחזר לשחק אחרי פציעה ארוכה. נכון, התרומה שלו לא הייתה משמעותית, הסטטיסטיקה לא מרשימה אבל מספיק לראות בדקות שהוא היה על המגרש את השיפור בהגנה. איך הוא עוזר בשמירה הכפולה על שחקנים, יוצא להפריע לפיק אנד רול של רון סטיל או ארז כץ בשביל להבין כמה הוא היה חסר להגנה של ירושלים.

עודד קטש הביא את ג'וואד וויליאמס כדי למלא את החסר שרנדל הותיר, אבל לצערו האמריקאי הוא אחד שיורה ואח"כ חושב. מדובר על זורק מכל מצב בלי קשר למשחק, כזה שלא עשה את ההתאמות הנכונות ממעבר מהליגה הטובה בעולם לשישית באירופה (סליחה התבלבלנו עם הכדורגל). בנוסף לזה הוא חור בהגנה לא בגלל שהוא לא יכול, פשוט כי הוא לא רוצה. האוהדים של הפועל י-ם לא טיפשים, הם מבינים אחרי שניים שלושה משחקים שלא משנה כמה הוא יקלע, מדובר לנזק עצום לקבוצה. רנדל תורם פחות בהתקפה מויליאמס (למרות שהוא יכול לתת מספרים שלא נופלים ממנו) אבל משפיע על הקבוצה הרבה יותר, איך שלא תסתכלו על זה. החזרה שלו והשיפור במצב של אורי קוקיה נותנות לדני קליין וקטש את התחושה שעוד אפשר לעשות משהו העונה, או לפחות לשפר את ההגנה של הקבוצה בעונה כזאת. זה גם משהו לא?

הפועל ירושלים ניצחה את המשחק נגד בני השרון כי היא עשתה את הדברים הנכונים. בכל פעם שהכדור היה בידיים של יוגב אוחיון קרו דברים טובים והשחקנים של קטש רק הגדילו את הפער. כאשר הכדורים נכנסו לסם קלנסי נותר רק לשאול למה הם לא עשו את זה כל העונה. ירושלים בראשות אוחיון שיחקה קבוצתי והפעילה את כל השחקנים בצורה מרשימה. לאדומים יש את נעימי, ריץ', דאוול, מזרחי ומעל כולם את וויל סולומון שמפרק ביום נתון כל יריבה, קנונים בקליבר שרואים רק בצה"ל, כאלה שאם מפעילים אותם נכון במשחק קבוצתי ולא נותנים להם לעשות מה שהם רוצים אז הקבוצה נראית שונה ב-180 מעלות מחבורת השחקנים שעלו וירדו מהתקפה להגנה עד עכשיו.

בשביל שזה ימשיך הכדור חייב להיות בידיים של אוחיון. מדובר על שחקן שיודע לחדור לסל בצורה מרשימה, שחקן עם יד טובה מכל הטווחים (גם מקשת השלוש למרות שהוא ממעט לזרוק משם), אבל מעל הכול רכז אמיתי שעושה את האחרים טובים יותר לידו ומסדר את המשחק באופן מרשים. תסתכלו על המספרים שלו אתמול 8 נק' (שהגיעו ברגעים חשובים), 8 אס', 3 רב', חטיפה אחת ומעל הכול 0 איבודים (מצרך נדיר לרכז ישראלי).

סולומון יכול לפרק כל יריבה לגורמים (הוא הראה את זה יפה מאוד אתמול), יובל נעימי סקורר נדיר אבל אם צריכה להיות התלבטות בקיץ מי בא על חשבון מי יוגב אוחיון חייב להיות בראש סדר העדיפויות של דני קליין. שחקנים שקולעים אפשר למצוא בכל מקום, שחקנים שעושים קבוצה טובה יותר קשה למצוא. לירושלים יש אחד כזה, שמו יוגב אוחיון ואסור לה לוותר עליו.