שימי ריגר בטור נוסף ל"ספסל" מסביר כי רק בזכותו של דיוויד בלאט מכבי ת"א הגיעה העונה לטופ, אך במקביל לא שוכח לבקר את מדיניות הרכש הקלוקלת של הצהובים, ומקנח עם האכזבה האישית שלו מהפיינל פור הישראלי.
מכבי תל אביב הביאו את דיוויד בלאט לעמוד בראש הקבוצה בשנה הזו וחתמו איתו חוזה לשלוש שנים. דבר נכון מאוד שהיה דרוש אחרי שנים חלשות ולא יציבות. ראיתי את ה"פיינל-פור" השנה ומאוד נהניתי מהניהול הנבון במשחקים של דיוויד שחיפה על הרבה מגבלות שהיו לקבוצתו, ביניהן הפציעה של פרקינס.
היורוליג הפכה בשנים האחרונות לליגה חלשה מאוד. אולי יש ארבע או חמש מועדונים חזקים בטופ האירופי וכל השאר נחשבים לחלשים מאוד שיכולים אולי לשחק בליגה שלנו בארץ, ראינו את זה בריאל מדריד שיש להם תקציב עתק אבל בניית סגל רעה מאוד.
בהקשר הזה אני רוצה לדבר על מכבי תל אביב שמתלוננים כל הזמן שאין להם כסף לבנות קבוצה ב- 20 מיליון דולר. לדעתי מדובר בהמון כסף, הבעיה היא לא בתקציב אלא באופן חלוקת הכסף. במכבי תל אביב לקחו הרבה כסף וזרקו אותו לים. חצי מיליון דולר נטו ליניב גרין, אלישי כדיר 300 אלף דולר, ג'ף פוט 350 אלף דולר והוא אפילו לא משחק באזור שלנו, מילאן מצ'באן 750 אלף יורו רק על השחרור שלו השנה ו- 700 אלף יורו שכר, הנדריקס 650 אלף דולר, דרק שארפ 275 אלף דולר, בשביל המעודד הכי יקר בהיסטוריה של הכדורסל העולמי, טל בורשטיין 300 אלף דולר. אם מכבי מחזיקה בשחקנים כמו גיא פניני ודיויד בלו אז למה להוציא מיליון וחצי דולר ברוטו על שחקן כמו ליאור אליהו?
מכבי תל אביב היו צריכים שני סנטרים, הם הביאו את 'סופו' רכש טוב מאוד לכל הדעות, אבל אם הם כבר הביאו זר כמו הנדריקס בכל כך הרבה כסף אז שלא יהיה שחקן משני בקבוצה. בסכום של 1.5-2 מיליון, אם הם היו מחלקים ומשקיעים את הכסף בצורה הנכונה, הם יכלו להביא גבוה ברמה גבוהה מאוד והם היו הולכים עד הסוף, בטופ של הטופ.
הפיינל פור הישראלי היה עבורי אכזבה מאוד גדולה כי הפועל ירושלים עוד פעם הראו שהם לא יכולים להופיע במעמדים גדולים והמאמן קטש הראה שהוא חלש מאוד כשזה מגיע למשחקים חשובים.