מאמן נבחרות הנשים הראשי נותן את הצד שלו ושל איגוד הכדורסל לגבי הטור של רוני קאן שפורסם ב-19 לינואר על מצב ליגת הנערות בישראל.
בתקופה האחרונה הייתי עד למספר אמירות מצידם של אנשי מקצוע המוערכים על ידי. אותם אנשי מקצוע התייחסו לדברים הקשורים לקידומן של שחקניות צעירות בענף הכדורסל בכלל וקידומו של הענף בפרט, לא תמיד מתוך ידע מה שקורה בחדרי החדרים. מצאתי לנכון להביע את עמדתי המקצועית, בהתחשב בעובדה שאני שותף לרוב רובם של ההחלטות הקשורות בשינויים כאלה או אחרים, שינויים שלדעתי הינם צו השעה שיביא לקידום הענף בעתיד.
ניתן לחשוב כי איגוד הכדורסל הגדיל את כמות היורדות בנערות מתוך כוונת זדון. ההבדל בכמות היורדות מהליגות השונות, נובע בעיקר מכמות הקבוצות שמשחקות בליגה השנייה.
לדוגמא: מספר הקבוצות בליגה השנייה לגברים ונשים כ-14 קבוצות במספר, אשר לכאורה מתמודדות על כרטיס עליה אחד לליגת העל, לעומת זאת בליגה המחוזית לנערות משחקות למעלה מ-60 קבוצות.
במידה והיינו מחליטים על יורדת אחת, היינו יוצרים מצב אבסורדי שמתוך 60 קבוצות מליגה מחוזית, רק קבוצה אחת עולה ללאומית!
זה לא ספורטיבי, לא הוגן ומחובתנו לשמור על האינטרסים של שאר הקבוצות.
יתרה מכך, הנושא (כמות היורדות) הובא לידיעתי לפני מספר שבועות, הוא מטופל בשיתוף עם אנשי מקצוע בענף, בהם בין השאר המאמנים רוני קאן וגלית מוסאי ואני מניח שימצא פיתרון יצירתי לטובת כל הקבוצות.
אין מועדון, מאמן, הורה, שחקן, אוהד, עיתונאי, או כל בעל עניין שפנה אליי כנציג איגוד הכדורסל, לשרון זאבי- 'אתנה', רפי בוגטין- צעירות, טל נתן – אקדמיה, ולא זכה לתשומת לב מלאה. לא בטוח שסיפקנו את רצון כולם, אך תמיד השתדלנו לכבד, לשמוע עצות, הערות ובמקרים של בקשות לסיוע תמיד עשינו כמיטב יכולתנו.
יתרה מכך,לפני מספר חודשים הקמנו פורום מקצועי של מאמני נערות מכל רחבי הארץ (15 מאמנים), ביניהם: רוני קאן, גלית מוסאי, יוני דנישבסקי, זיו ארז, נעה רקנאטי, אשר חגי, לירן בראל ועוד רבים וטובים. הפורום קיים שני מפגשים מקצועיים וההמלצות אמורות להתדיין במסגרת ועדת נשים.
פעילות למצטיינות באיגוד הכדורסל מתקיימת 12 חודשים בשנה על בסיס המסוגלות של השחקניות ושיתוף הפעולה של המועדונים. נכון, מאמנים לנבחרות עדיין אין וגם אם היו הפעילות הייתה מתחילה בתום משחקי הליגות (אמצע מאי),יחד עם זאת מצטיינות נבחרות קדטיות, נערות ועתודה מתאמנות מאז חודש ספטמבר במסגרת הסגל האולימפי, פעמיים בשבוע (רביעי ושישי) ובסופי שבוע, אחת לשלושה שבועות.
כשאני שומע מאנשי מקצוע מסוימים את המשפט: "לבנות .... הפייטריות והאמיצות, ששיחקו נגד... אתמול היה זה משחק רביעי בשמונה ימים", אני יכול רק לומר על כך: "הפוסל במומו פוסל". המשפט הזה ממצה את עיקר הקונפליקט שבין פעילות השחקניות למצוינות, לבין הפיכתן ל"שכירות חרב". הטלת האחריות על האיגוד הינה זריית חול בעיניים.
הפעילות המטורפת והלא אנושית בחלק מהמועדונים גרמה לי להחליט כי: פעילות נבחרת ישראל נמצאת בעדיפות שנייה ואימוני רשות במהלך העונה מתוך אחריות ורצון לשמור על בריאות השחקניות, זה אומנם נשמע הזוי, אך אני באופיי לא אחד שמקטר, אלא אחד שמנסה להתאים את עצמי למצב הקיים.
האקדמיה לבנות-
המוטו שמוביל אותי בחיים " בכדי להשתפר צריך כל הזמן להשתנות". אנו באיגוד הכדורסל פועלים באין ספור יוזמות לקידום הענף בנושאים שאפרט בהמשך, הקמת האקדמיה לבנות היא נדבך נוסף וחשוב בשינוי תפיסה.
זה יהיה לא רציני אם אתייחס לנקודות שעולות מעת לעת לגבי האקדמיה מכיוון שהפרויקט החשוב הזה רק הוקם. צריך לעקוב, צריך לבדוק, צריך ללמוד ובעיקר להפיק לקחים וליישמם.
אבל לפני שנחליט אם באקדמיה צריך להיות מאמן זר או ישראלי, בואו ניתן צ'אנס לדרך שהתחלנו, נבחן אותה ולאחר פרק זמן (לפחות שנתיים) נתחיל להסיק מסקנות. זה טרנדי להתנגח בממסד ובגופים ציבוריים, זהו הפיתרון הטוב ביותר לבריחה מאחריות, מה עוד שלצד השני אין את היכולת להסביר ולהתגונן.
ממקומי כמאמן ראשי של הנבחרות, אני חייב להעיד כי איגוד הכדורסל עושה כל שביכולתו ואינו חוסך משאבים לקידום הענף.
* 7 מרכזי איתור לצעירות ברחבי הארץ (הוקמו בשנת 2010).
*7 סגלי טרום קדטיות חלקם, (חיפה וכאוכב) הוקמו לאחרונה (בשנת 2011).
*סגל זהב למצטיינות (2008).
*סגל אתנה ג'וניור לבנות מכיתות ז'-ח' מצטיינות (2009).
*סגל אולימפי בשיתוף מנהל הספורט והועד האולימפי (2011).
*ניידת כדורסל שמבקרת בכל רחבי הארץ (2008).
*שלוב מאמנות מסיבי ושחקניות נבחרת ישראל נשים באיגוד וב'אתנה'.
*השתלמויות ספציפיות למאמני נערות וילדות בחולון, רמת גן, גני תקווה, שפיים, אילת.
*אקדמיה לכדורסל בנות במכון וינגייט (2011).
*הקמת פורום מקצועי- מאמני נערות לקידום הענף (2011).
הסעיפים המופיעים לעיל הינם חלק מזערי מהפעילות שאנו מקדמים ויוזמים באיגוד הכדורסל. מבלי להזכיר במילה את פעילות נבחרות ישראל, קדטיות, נערות, עתודה, נשים ופעילות ליגת העל, כל זאת מתוך רצון לשנות ולנסות בכל דרך אפשרית לקדם את הענף.
אני משתדל להתעסק בעשייה ולא במאבקי אגו, איגוד הכדורסל עומד לרשות כל המועדונים בכל ימות השנה, נשמח לשתף פעולה תמיד. לספורט מקצועי דרושים אנשים חרוצים ואופטימיים, תסכול ומירמור גורמים בעיקר לשחיקה ואי מימוש פוטנציאל.