יכול להיות שטבק יביא בטווח הקצר תוצאות, אבל אם מכבי רוצה להחזיר לעצמה את ההרתעה שאבדה, היא צריכה איש מקצוע לטווח ארוך. עוד בטור השבועי: האם יש משבר בהפועל ירושלים? מחפשים אתכם, האוהדים, לכתבה מעניינת, ועוד שבוע של שפל בכדורגל הישראלי. גרייבסקי לשישי.
-- אוהד גרייבסקי --בכל הזדמנות שתהיה לי, אני אדאג לכתוב על עליבותו, הגועל שלו ומכוערתו של הכדורגל הישראלי. בעיקר כאשר הוא מקבל עשרות מיליוני שקלים, חשיפה מיותרת, ובעיקר מביא איתו את הישראלי המכוער (מאוד).
מכיוון שדשנו ברמתו (אני אישית כבר לא צופה בו. די לי ביונייטד ויובנטוס), הזדמן לי לשמוע על אירועי השבת שעברה במשחק נוער באילת. אלימות, פריצה למגרש, שחקנים, שופטים וכו'. מילא זה היה אירוע חד פעמי (בכל זאת, רבים מאיתנו ששהו באילת היו עדים לתקריות כאלו ואחרים), אך זהו פרצופו של הכדורגל הישראלי. מנוער ועד בוגרים, מהפרשנויות ועד חדרי ההנהלות. אלים, כוחני, בוטה, גס, ובעיקר תת רמה. והוא מקבל תקצוב של 80 מיליון ₪ בשנה. אין מילים. טוב, אולי רק שתיים: כספי ציבור!
אגב. איך שבאתי לשלוח את הטור, ראיתי את הפרסום על איתי שכטר (נהיגה בשכרות). שבוע סטנדרטי במונחים של הכדורגל הישראלי..
ליגת העל, מחזורים 6-7
ובחזרה לליגת העל שלנו. ההיסטוריה מראה שמזמן לא הייתה לנו טבלה כל כך צמודה בשלב כזה לא העונה. קבוצות שהיו על סף התרסקות מנצחות ברצף, קבוצות שהיו על הגל מתחילות לחרוק (שלום לך ירושלים). ליגה קצת משוגעת במחזורים האחרונים קיבלנו, עם אי יחיד של יציבות בשם מכבי ראשון לציון. אם ירושלים תנצח את חיפה במשחק השלמה בתחילת החודש הבא, יהיו לנו שלוש קבוצות בצמרת שנאבקות על המקום הראשון, משהו שלא היה לנו יובלות. עוד מוקדם להגיד איך הטבלה תתפתח (למרות שאני עדיין מאמין שירושלים ומכבי תל אביב יעמדו בסופו של יום בראשה), ומבלי להתייחס לרמה (לדעתי לא שונה משנים קודמות), אין ספק שכיף לראות תחרות כזאת עד עכשיו בליגה.
אבל מה שהיה יפה במחזור וחצי האחרונים (ושמישהו יסביר לי למה פוצל מחזור מספר שש), זאת הדומיננטיות של הישראלים. אור סולומון (המצטיין של ספסל בשבועיים האחרונים לכל הדעות), עם שני דאבל דאבלים רצופים. הטריו שמחון- ניסים- כדיר מובילים את אילת לניצחון שני רצוף, רוטבארט עם תצוגת תכלית מחזיר את הפועל למסלול הניצחונות, ונעימי מוביל את נס ציונה בראש רשימת הקלעים. יוגב אוחיון היה אחד המצטיינים במדי קבוצתו בשני המשחקים האחרונים, ובלייזר עם עוד משחק של דאבל פיגרס לוקח חלק חשוב בניצחון של חיפה על חולון. אגב בהקשר הזה, היחיד מבין הישראלים שקרוב לבלייזר זה אבירם זליקוביץ, שרק משחק אחד מתוך שבעה ששיחק לא קלע בספרות כפולות.
דבר אחד אני יכול להגיד על הליגה עד עכשיו. יש יותר ישראלים שמשחקים (או לפחות מקבלים יותר דקות משחק), ממה שאני זוכר בשנה שעברה. אם המגמה הזאת תמשיך, וישראלים ימשיכו להשתפר, אנחנו נראה בטווח הקצר לא רק את הנבחרות שלנו מתקדמות (ואולי גם יותר שחקנים יוצאים לחו"ל), אלא אולי גם דרישה לחשוב מחדש על כמות הזרים בליגה. וכי למה להסתמך על כל כך הרבה תוצרת חוץ שהמקומי לא נופל ממנו.
ז'אן טבק
לקח לי קצת זמן לחשוב על זה, וגם כמה טורי דעות (אלי סהר, שרון קינן ואחרים), להבין שאני לא מתלהב מהמינוי של טבק למכבי. קודם כל, מדובר במאמן חסר ניסיון ברמות האלו. עם כל הכבוד לסופוט ובאדלונה, ועם כל הכבוד לעבר המפואר שלו כשחקן (באמת מפואר), הוא עדיין לא מאמן של הרמות הגבוהות. אז אולי הוא יציל משהו מעונת היורוליג הנוכחית, אולי הוא יעזור למכבי בליגה לזכות בתארים, אך זה לא יפתור את הבעיה ארוכת הטווח של מכבי: הסתכלות לטווח ארוך. למכבי תל אביב חסרה יד מכוונת לאורך שנים, איש מקצוע, כזה שיבנה את המערכת לאורך שנים. מערך סקאוט, צוות מקצועי, שחקנים וכו'. מה שטוב למנצ'סטר יונייטד (אלכס פרגוסון), ארסנל (ארסן ואנגר) ולסן אנטוניו ספרס (פופוביץ), לא יכול להיות רע לצהובים. זה תלוי רק בדבר אחד. החלטה חד משמעית של ההנהלה שהם נותנים ליד מקצועית אמיתית (פדרמן ג'וניור לא נחשב) לבנות להם את המערכת, ולהתערב רק כאשר זה באמת מתבקש. עד אז, התוצאות לפנינו, גם כאשר אחת לכמה זמן זה מצליח.
ולסיום. כמו שהתלוננתי על צביקה שרף, טבק כנ"ל. איך יכול להיות שמאמן עם עבר של נטישת קבוצה ברגע שהוא מקבל הצעה טובה יותר מגיע למכבי תל אביב וזה כמעט לא עולה לדיון. מתי רוצים שזה יעלה, כשפתאום בסוף העונה הבאה איזו ברצלונה או אולימפיאקוס יניחו לו הצעה על השולחן והוא ילך כמו גדול? ממתי ערכים כמו לויאליות כבר לא נחשבים אצלנו?
ומילה על המשחק של אתמול. התוצאה הייתה צפויה, אבל מזמן לא ראיתי תצוגת יחיד של שחקן אחד ברמות האלו. מכשף סרבי בשם תאודוסיץ. הלוואי עלינו כל שבוע.
זאת הפועל ירושלים (למקרה ששכחנו)
כי זה לא יכול להיות באמת מושלם. אחרי ארבעה ניצחונות רצופים בליגה, כולל אחד על מכבי, הגיעו הסדקים בחומה הירושלמית. פתאום גילינו שלא תמיד אפשר לחפות על זה שאין לך באמת ביג מן אמיתי בצבע (פישר לא נחשב. גם לא דאנקן). פתאום גילינו שהגוף של אליהו והלפרין לא עמיד כל כך אחרי שנים של עומס. ואז אתה מגיע למשחקים עם סגל חסר, השחקנים לא תמיד עומדים בעומס, והתוצאות לפנינו.
אבל הלוואי שזה היה נגמר בזה. כן, הסגל החסר של דני פרנקו בהחלט דפק את הקבוצה. אבל לא רק זה. ירושלים הייתה צריכה לנצח בראשון, באתונה ובטורקיה. למה? כי היא פשוט טובה יותר. היא שיחקה בשלבים רבים של המשחקים כדורסל שובה לב. אלא שבחצי השני של לא מעט משחקים, זה לא היה אותו דבר. פתאום הקבוצה משחקת אחרת לחלוטין. עזבו את המשחק ביום רביעי, שירושלים השאירה את אחד הקלעים הכי טובים ביורוקאפ פנוי פעם אחר פעם, רק בשביל לראות אותו דופק שלשות בלי הכרה. קורה. הבעיות של ירושלים בריבאונד, מתחת לסל, ההגנה, וכנראה גם המנטאליות, מונעים ממנה לעלות שלב. קורה שקבוצה עושה הכנה לא טובה למשחק, או פשוט ברגעים רבים לא מאופסת. יש כאן דפוס מאוד בעייתי.
אבל כל זה אפשר לתקן. פרנקו ידע לעשות את זה בשנה שעברה, ולהביא את השחקנים שלו (ושחקנים חדשים) לקו הסיום. אין סיבה שזה לא יקרה העונה. הליגה בקושי החלה, אפשר לתקן באירופה, ועוד לא דיברנו על גביע המדינה. אבל זאת צריכה להיות החלטה של כאן ועכשיו. אחרת, לא בטוח שהסרט של העונה שעברה יחזור על עצמו.
Basketball fans, I want you!!!
לסיום. לטובת כתבה על אוהדי כדורסל, במטרה לראות את תרבות הכדורסל במדינה, אני מחפש אתכם. מה שאמור להתחיל ככתבה, יתכן ויהפוך בעתיד לספר. אז אם אתם אוהדים שנים רבות, יש לכם סיפורים מעניינים, ובא לכם קצת להיות מול מצלמות (לא רק במגרש) ולהתראיין, פנו למייל שלי.
לתגובות: t5550@walla.com
ושאלה לסיום. האם מישהו חושב שהצרפתים במקרה דומה היו שמים דגלי ישראל ברחובות פריז ועומדים דקה דומייה (או לפחות מפסיקים בפעילות עוינת כנגדנו במסגרת האיחוד האירופי או במימון עמותות פוליטיות) לזכר נרצחים שלנו במשחקי כדורסל?