כמו הרבה לגיונרים טובים לפניו, גם דניאל תמיר ממליץ בחום לצאת קצת מהכדורסל הישראלי ולסוע לשחק מעבר לים. פינת יומן הלגיונר ממשיכה והפעם מהונגריה- על העבודה הקשה, התקופה הלא טובה של הקבוצה והבחורות היפות ביותר (אולי).
-- דניאל תמיר --כשסיימתי את העונה הקודמת חשבתי כמו ברוב העונות בארץ, איפה אני אשחק בשנה הבאה. קיבלתי כמה הצעות בליגה ההונגרית ואמרתי לעצמי למה לא?! ננצל את העובדה שאבא שלי נולד בבודפשט ושיש לי דרכון הונגרי, נשחק כמקומי, נתרכז אך ורק בכדורסל וננסה להבין למה אומרים שהונגריות הן מהיפות בעולם. אחרי שביררתי קצת וקיבלתי המלצה מכמה שחקנים ששיחקו פה בעבר החלטתי לחתום ב-ZTE. השם של העיר שלי קצת שובר שיניים אבל מתרגלים- זאלאגרסג, והיא נמצאת במערב הונגריה קרובה לגבולות עם סלובניה וקרואטיה וגם אוסטריה ושעתיים נסיעה מבודפשט.
הגעתי לכאן ופגשתי את המאמן הספרדי שהיה לנו ואת נוהל האימונים החדש. בבוקר אימון שמתחלק לחלק של כוח / אתלטיקה ולאחריו חלק כדורסל ובערב עוד אימון רק של כדורסל. המתקנים פה ברמה הכי גבוהה, יש לנו סאונה וג'קוזי בחדר הלבשה, מעסה , 2 פיזיותרפיסטים, רופא, מאמן ועוזר ושני מאמני כושר. האולם שלנו מכיל 3500 צופים וברוב המשחקים יש לנו בין 2000-2500 צופים ככה שאמנם זה עדיין לא מלחה בירושלים אבל האווירה בהחלט מטורפת. העיר עצמה מכילה 66 אלף תושבים וכולם עוקבים אחרי הקבוצה של העיר. לכל אורך ההכנה התאמנו 6 וחצי שעות ביום, כשאפילו בימים שלי בנבחרות הצעירות בארץ לא נתקלתי בדבר כזה. עבודה אתלטית שאחריה אימון בוקר של שעתיים על כל אספקט אפשרי במשחק הכדורסל, ולאחר מכן אימון ערב שהתרכז יותר באימון קבוצתי ויותר טקטי. ימי חופש? פעם בשבועיים ולפעמים היום הזה כלל טיפולים וריצת שחרור... (כן לא כל כך סימפטי).
כשהגעתי חשבתי שהליגה לא חזקה כל כך ושכל מה שאומרים בארץ יתברר כנכון... כמה שאכלתי את הכובע! בליגה יש 3 זרים בכל קבוצה כאשר רוב הקבוצות מביאות עוד סרבי או שניים כמתאזרחים ואיכשהו תמיד אתה מוצא 5 "זרים" בכל קבוצה. 4 קבוצות משחקות במפעלים אירופאיים ובכל קבוצה תמיד תמצא לפחות 2 גבוהים באזורי ה-2.12 וצפונה. כל אלו הבטיחו מהר מאוד שקל לא הולך להיות. העונה שלנו התחילה קצת ברגל שמאל ואחרי 4 הפסדים מול ניצחון בודד הוחלף המאמן וכך הוחלפו גם רוב הזרים שלנו. הגיע מאמן מסלובניה ואיתו הביא 4 שחקנים סרבים ואחד קרואטי. כך שיש לנו שילוב מעניין של ישראלי, קרואטי, סרבים והונגרים בקבוצה. עם אימונים של 4 שעות ביום (בוקר וערב באופן קבוע) ושינויים משמעותיים בסגל קל לא היה. הפסדים נוספים הגיעו והמון פציעות (הגענו למצב ש-5 שחקני רוטציה פצועים בחוץ) וגם עליי מכת הפציעות לא פסחה, דבר שהקשה עלינו להתגבש. לאט אבל בהדרגה התחלנו להבריא ולהתחיל לשחק יחד וכרגע אנחנו נראים הרבה יותר טוב ומנסים להמשיך רצף ניצחונות. צפויים לנו משחקים לא פשוטים כדי להימנע ממשחקי ירידה אבל כשיש לנו בסגל 2 שחקני נבחרת הונגריה וזרים שעברו בליגות הראשונות ביוון, בלגיה, קפריסין, איטליה, רומניה והרשימה עוד ארוכה, אני מאמין ובטוח שנמשיך בדרך הטובה שאנו בה כרגע.
מבחינת לגור לבד בארץ זרה זה בהחלט לא פשוט, צריך לעשות הפרדה ולהבין שאני כאן בשביל לעשות את הדבר שאני אוהב וזה לשחק כדורסל ולהמשיך להתקדם ולהנות. צריך להקריב מרחק מהמשפחה, חברים ואזור נוחות (הרי אין כמו להיות מרחק נסיעה קצרה מהים בתל אביב) אבל אני ממש לא סובל כשבכל הזדמנות שיש לי יום חופש אני יכול לנהוג לזאגרב, בודפשט, וינה, או לובליאנה ולחוות גם קצת תרבות. בנוסף גם כרגע יש לי חברה הונגריה וחברים נהדרים לקבוצה ככה שלבד אני ממש לא. כולנו כשחקני כדורסל יודעים שגם ככה אנחנו עושים הקרבות בשביל לשחק את המשחק המדהים הזה ולכן אני באמת ממליץ למי שיש לו את האפשרות לצאת ולשחק בחו"ל לצאת ולעשות את זה. אנחנו שוכחים שאנחנו חיים במדינה של 6 מיליון תושבים ובחוץ יש המון ליגות חזקות ומקומות לשחק בהם, ללמוד המון על עצמך ולהתבשל מנטלית ומקצועית, כשיש לך אולם מתי שרק תרצה, חדר כושר ואנשי מקצוע שנמצאים לרשותך, מבטיח לכם שאם רק תנסו לא תתחרטו לרגע.