|
קבוצה ביום: עירוני אשקלון
ספסל
,16/10/2009
אחרי שמונה מאמנים בשלוש שנים, חוזר אריאל בית-הלחמי לקווים ומביא איתו חבורה ותיקה ומנוסה, בראשות שלושה שחקנים שכבר שיחקו בדרום בעבר: סניד, רוט וטולברט.
איפה היינו ומה עשינו?
עוד עונת רכבת הרים עברה על הקבוצה הכי דרומית בליגה. סטיב בארט ועדי אזולאי, כוכבי עונת 07/08, פתחו חלש והוחלפו, גם העוזר אבנר יאור לא שרד זמן רב על הקווים ולבסוף הגיע רובי בלינקו, שעשה מהפכת סוף-עונה בסגל והצליח להשתחל לפלייאוף העליון. ראשון טרנר הפך לשחקן הכי יעיל בליגה, שלשה של טרה קלי מהפינה בנוקיה שיחררה הצהרות אליפות מההנהלה, אבל אחרי שלוש תבוסות מול המכונה הצהובה, יצאה אשקלון לפגרה עם הרגליים על הקרקע.
אני יודע מה עשית בקיץ האחרון
מאז הקדנציה האחרונה של אריאל בית-הלחמי באשקלון, התרגלה הקבוצה להחליף שלושה מאמנים בעונה, כשאף אחד מהם לא שורד יותר מ-15 מחזורים. המסקנה המתבקשת הייתה שכדי להחזיר מעט יציבות לא-אופיינית לקבוצה, צריך להחזיר את מאמן נבחרת העתודה וכך אכן קרה.
מהסגל של העונה שעברה נשאר רק דרור דווידי, אבל שחקני רכש כמו אבי סוכר, בריאן טולברט ועומאר סניד הם ממש לא פרצופים זרים באיזור. בית-הלחמי הרכיב קבוצה מנוסה ומוכרת, כאשר כל הזרים פרט לג'ימי בקסטר ומרשל סטרקילנד - התוספת האחרונה לפאזל - שיחקו בעונה שעברה בליגת העל.
בגיזרת הישראלים הצליחה אשקלון לשים את ידיה על מורן רוט, שמחליף כתובת בפעם השביעית בשש עונות בליגת העל, ועל כריס ווטסון שזכה איתו באליפות היסטורית לפני שנתיים ועזב את תפקיד הקפטן בחולון. לצידם ולצד סוכר המבוגר שחזר אחרי קיץ מוזר בו שוחרר מראשל"צ והספיק להתאמן אפילו בירושלים, הגיעו צעירים שינסו להפתיע בדמות טל דן, דודו שמריז המקומי ואלעד הופמן שמגיע עם בית-הלחמי ודרור עוזרי מבני השרון.
הנפשות הפועלות
עזבו: אור איתן (נהריה), ראשון טרנר (מנורקה), סי.ג'יי ברוטון (ניו זילנד ברייקרס), עמית תמיר (אפועל ניקוסיה), ג'רון רוברטס (אפועל ניקוסיה), אבי בן-שימול (ראשל"צ), מיכה ביטון (נצרת עילית), שחר כהן (באר-יעקב), טיירון גארנט, טרה קלי
נשארו: דרור דווידי (עונה 3)
הצטרפו: בריאן טולברט (הפועל חולון), עומאר סניד (הפועל ירושלים), ג'ימי בקסטר (בשיקטאש), ברוקס סיילס (מכבי חיפה), כריס ווטסון (הפועל חולון), מורן רוט (הפועל ירושלים), טל דן (נס ציונה), אלעד הופמן (בני השרון), דודו שמריז (נוער עירוני ר"ג), יוחאי יפרח (עלה מקבוצת הנוער), מרשאל סטריקלנד (טד אנקרה)
דפי השחקן המלאים - עם תיאור, ציוני דרך וסטטיסטיקות לאורך הקריירה
החוליה הכי חזקה בשרשרת
פרט לשני הזרים הצעירים בקסטר וסטריקלנד, לאריאל בית-הלחמי יש רוטציה בכירה שמכירה כל בלטה בליגה. ווטסון, טולברט וסניד הם מהוותיקים שבישוב האמריקאי בארץ, ברוקס סיילס הגיע אשתקד לשני גמרים עם חיפה וגם רוט וסוכר כבר עשו קילומטראז' נאה מאוד בליגה, אליה טיפסו מלמטה בהתמדה.
כל אחד מהם יודע את תפקידו ומה בית-הלחמי דורש ממנו. בעוד קבוצות אחרות בליגה הדומות לאשקלון במשאבים והתקציב שמות את מבטחיהן בזרים צעירים שעד אתמול עוד היו רגילים לבקש פסק-זמן בעצמם ולהתקיף עם שעון זריקות של 35 שניות, בדרום אין הפתעות, לא לטובה אמנם, אבל גם לא לרעה. רוט וסניד כבר ביקרו בפיינל פור בצוותא עם שתי קבוצות שונות, ווטסון וטולברט התרגלו להצלחות בשנתיים האחרונות וגם סיילס כאמור הגיע מרחק נגיעה אשתקד וביחד עם ינסו לעשות עוד ריצה יפה בליגה ואולי גם בגביע.
החוליה הכי חלשה בשרשרת
פרט לשני הזרים הצעירים בקסטר וסטריקלנד (ההתחלה הזאת מוכרת לכם מאיפשהו?), אין לאריאל בית-הלחמי אף שחקן ברוטציה הבכירה שיהיה עדיין בעשור השלישי לחייו בשנה הקרובה. טולברט כבר 35, ווטסון 34, סניד וסוכר 33 וגם סיילס יחגוג העונה 30. בגיל 27, מורן רוט נחשב לצעיר שבחבורה.
אלעד הופמן הראה ניצוצות כבר בעונה שעברה, לפריצה של טל דן אנחנו מחכים כבר זמן רב, דרור דווידי התאמן אצל בית-הלחמי עוד בימי הגבעה וגם דודו שמריז האשקלוני הוא אופציה לתגלית העונה. רק במידה ואחד מהם לפחות יהפוך לשחקן לגיטימי עוד העונה, אשקלון תוכל לרוץ לצמרת הגבוהה, כי עם כל הכבוד לאנרגיות של מורן רוט, אפילו אם ישחק 40 דקות בערב, לא תמיד ווטסון וסוכר יוכלו למלא את יתר ה-40 בקלות וביעילות.
איש המפתח
קצת קשה לזכור את זה היום, אבל עומאר סניד היה השחקן המצטיין של הסיבוב הראשון אשתקד. אח"כ הגיעה פציעה, מות אביו שגרם לו להרהר בקול רם על פרישה וסיבוב שני חלש. סניד עוד הבריק בפלייאוף מול נהריה, אבל בהפסדים של ירושלים בחצאי הגמר לחיפה, איכזב ובגדול, לא פחות מטימי באוארס שספג את רוב הביקורת.
בכל אחת מהקבוצות בהן שיחק סניד בארץ - וברוב הקבוצות בהן שיחק מעבר לים - הוא הגיע להצלחות. עם כולן הגיע לפלייאוף פרט לקדנציה השנייה שלו בראשל"צ, אז הגיע רק בסיבוב השלישי והוביל אותה למסע הישרדות מרשים.
מגוון היכולות של סניד הופך אותו לאחד השחקנים הכי יעילים בליגה גם בגילו. ועם זאת, שבוע אחרי שחגג 33 והתקרב עוד קצת לפרישה, אין ספק שהעליות והירידות - שפעם היו זרות לו כמעט לחלוטין - רק יילכו ויחריפו. בקסטר מסתמן כרכש נהדר ויכולות הקלאץ' של טולברט כבר מוכרות לכולנו, אבל עושה רושם שרק סניד הוותיק והטוב יכריע לאן תלך העונה הזאת של אשקלון.
התקווה הלבנה
טל דן כבר אוטוטו בן 23, אבל אנחנו עדיין מחכים לפריצה שלו. בפעם השנייה בקריירה, הוא ירד אשתקד לליגה הלאומית וסיפק מספרים של שחקן זר בנס ציונה, אותה הוביל לפלייאוף העליון. בפעם הקודמת שהוא ניסה לחזור לליגת העל, הוא מיעט לקבל דקות בראשל"צ וחזר כאמור לליגת המשנה.
עם הנתונים שלו, נדמה שהשחקן עם השם הכי קצר בליגה היה צריך להפוך למחליף ראשון-שני מהספסל כבר מזמן, אם לא יותר. כבר כתיכוניסט ראינו אותו קולע 14 נקודות ברבע אחד נגד מכבי ת"א תחת גיא גודס. אז מה עוצר אותו בינתיים חוץ מהזדמנויות מועטות מדי? אולי מאזן עגום של 6 מ-39 לשלוש בעונה שעברה בלאומית יכול לתת הסבר ראשוני.
השאלות הבוערות
1. בהיעדר תחרות אמיתית מבית לניקי פאלי, אולי אפשר לקחת את ג'ימי בקסטר ושיאו האישי המרהיב (2.25 מ') לתת לו פייט באליפות ישראל בקפיצה לגובה?
2. מה יגיד עומאר שאריף סניד על שמו המונטנגרי של עומאר קוק שקיבל תוספת זהה כשם אמצעי בדרכון המקומי שלו?
3. איך יגיב מרשאל סטריקלנד לעובדה שגם בגיל 26, שלוש שנים אחרי היציאה מהקולג', הוא עדיין יקבל יחס של רוקי מהזרים המבוגרים של אשקלון?
נתונים היסטוריים
מתחילים עונה 8 בליגה
עונה ראשונה בליגה: 00/01
שחקנים בעונה הראשונה: אורי כהן מינץ, אסף דותן, ארז מרקוביץ', רועי ברקוביץ', ג'ייסון רואו, ג'דרנקו סמויבר, טוני הולי
178 משחקים
79 נצחונות
99 הפסדים
אחוז הצלחה: 44%
מקום שיא (ליגה סדירה): 3 (04/05)
עונות בפלייאוף העליון: 6 עונות. מאזן: 9 ניצחונות - 16 הפסדים
תארים: גביע ווינר (06)
טבלת מלך הסלים של הקבוצה
1. קורי קאר 771 נקודות
2. סטיב בארט ג'וניור 706 נקודות
3. ריקארדו מארש 522 נקודות
4. בריאן טולברט 521 נקודות
5. מרכוס האטן 520 נקודות
כתבות אחרונות באתר
|
|