מכבי תל-אביב צריכה להתבייש בהתנהלות שלה, כמעט בכל מובן אפשרי, אולי למעט השיווק (אחרת לך תסביר איך שנה אחרי שנה יש שם עשרת אלפים מנויים סולד-אאוט). ולמה זה כל כך בוער בי עכשיו? כי אני אישית לא זוכר לינץ' כל כך חמור, בוטה, דוחה ומגעיל במאמן, שהוא קודם כל בן אדם. אוסיף ואומר שלדעתי מדובר במאמן מצוין, אבל זה בכלל לא משנה את העובדה שפשוט עינו את הבן אדם, תוך ניצול ציני ומגעיל של האופי הנוח שלו. נכון, אתם לא טועים, מדובר בגיא גודס, איש מקצוע מהשורה הראשונה שאני לשמחתי זכיתי לעבוד לצידו, אבל שוב, זה באמת לא משנה.

מרוב מנהלים, אין איש אחד שקם וניהל את הקרקס הזה – המקצועי והתקשורתי שנקרא מכבי תל-אביב. המאמן לא התאים לכם? (שוב, אפשר להתווכח על זה, אבל זו לא הנקודה) תהיו גברים, תהיו מספיק אמיצים ואמתיים ותגידו לו להתראות, כדי שיוכל להמשיך הלאה בחיים. אתם רוצים אותו? צאו בהודעה לתקשורת (שרוב האנשים בהנהלת מכבי תל-אביב בקשר סמוי-רצוף איתה) ותגידו – זה המאמן, אנחנו תומכים בו ומאמינים בו. אבל ברגע שלא עשו את זה והעלו את האיש על המוקד כל שני וחמישי, האיש סבל, והקהל סבל. פשוט נמאס. אז בסופו של דבר עשו את זה, הודיעו לגודס שהוא הולך ("החלטה שנלקחה בלב כבד", נו באמת), לא לפני שעבר את הגיהינום הזה. לא מקנא בו, אף אחד אחר לא קינא בו. ועכשיו? מכבי לא במצב טוב יותר. ערב המשחק הגורלי שלה נגד דרושפאקה, אף מאמן לא הסכים לבוא ולהציל את הספינה הטובעת הזאת. כי זה מה שמכבי תל-אביב כדורסל הפכה להיות, ספינה טובעת. מקצועית ולא פחות חשוב - מוסרית.

אבל, אתם שוב ניצלתם את האופי הנוח של האיש ואת זה שהוא לא ישבור את הכלים ופשוט שיחקתם איתו – אתה המאמן רק עד יום חמישי, אז כבר מישהו יסכים לתחנונים שלנו ויבוא לאמן במקומך. אני רוצה לראות שלפיני גרשון, אדלשטיין או צביקה שרף היו עושים כזה דבר. כאמור בושה.

אהרל'ה ויסברג כתב מצוין:

"פיטורים הם דבר כואב, וזה לא משנה אם אתה עובד סוציאלי, רואה חשבון, מסעדן או מאמן כדורסל. כולם, בסופו של דבר, הם בני אדם שזקוקים לפרנסה על מנת לכלכל את עצמם ואת בני משפחתם. וגם אם הפיטורים בלתי נמנעים, מן הראוי לבצע אותם בצורה אנושית ומכובדת - ובוודאי שלא להמתין שהמאמן עצמו יתפטר מיוזמתו ויוותר על השכר ועל הפיצויים המובטחים לו, וגם על התקווה הקלושה שמן הסתם מקננת בו, שלפיה הוא עוד ינצח במשחקים הבאים ויציל את הג'וב שלו.

אם מכבי החליטה שהיא אינה מאמינה בגודס ואינה חפצה עוד בשירותיו, עליה להימנע לפחות מעינוי הדין שהוא נאלץ לעבור. במשחק מול מכבי אשדוד/באר טוביה יכול אחד מעוזריו לעמוד על הקווים. ואם הצהובים לא יצליחו לסגור עם מאמן חדש עד למשחק הגורלי ביום חמישי מול דרושפאקה? כנראה שאין דוגמה טובה יותר כדי להמחיש עד כמה גודס הוא הבעיה הקטנה במה שקורה במועדון."


ונטיגו קאמינגס, טרה סימונס, דרור חג'ג', ארון מגי, יניב גרין, רביב לימונד, רודני וויט, ג'ייסון וויליאמס, אלטון בראון, אסטבן באטיסטה, מרכוס פייזר, צ'ארלס גיינס, גל מקל, מאצ'יי לאמפה, אנדרו ויזנייבסקי, ג'ף פוט, אלישי כדיר, מילאן מצ'באן, תיאו פאפאלוקאס, דמונד מאלט, ג'ון שאייר, דיוויד לוגאן, ניק קיינר מדלי, דארקו פלאניניץ', גיורגי שרמנדיני, מלקולם תומאס, ג'ייק כהן, יובל נעימי, טייריס רייס 4/3 עונה, ג'ו אינגלס, אנדריאה ז'יז'יץ', נייט לינהארט, אלכס מאריץ'.

33 שחקנים, כמעט 3 קבוצות שלמות. מי מהם שרד כאן לאורך כל העונה, מי עף באמצע, מי בא באמצע והלך לפני הסוף. כל האופציות קיימות וכנראה שכשאתה מכבי תל-אביב גם כל האמצעים כשרים. 33 שחקנים. הוכחה נוספת לכך שגודס הוא הבעיה האחרונה של מכבי תל-אביב, מבלי למנות את הבעיות האמתיות, כי זה כבר נושא אחר.

הנושא שצריך לבעור לכולם כאן ולהדליק לכל קברניטי הענף נורה אדומה הוא כמובן מעמד המאמן. המאמן היום הוא שכיר חרב (לרוב עם תנאים מבישים, בטח ובטח בגיל נוער), שהיום כאן ואחרי שני הפסדים יכול למצוא את עצמו בבית. ואז, כולם מתפלאים שבגיל קט-סל מחפשים ניצחונות ולא דרך, שבכיתה ח' כבר חוסמים, בכיתה ט' כבר מזייפים הגנה אזורית כדי לנצח ולאורך כל הזמן – אין קליעה ואין חכמת משחק. אלו רק סימפטומים עצובים ומעציבים לתופעה מבישה עוד יותר. כי ככה זה כשהחרב על צוואר המאמן כבר מתחילת העונה. תוצאות, כאן ועכשיו. שום חשיבות לדרך, שום כבוד לתהליך. אבל כנראה שזה מה שנהיינו – תוצאות, כאן ועכשיו וכל השאר פשוט לא משנה.

ועוד אנקדוטה קצרה. צביקה שרף. לא זכור לי שמותר לדבר עם אדם תחת חוזה. אבל שוב, כנראה שכשאתה מכבי תל-אביב, כשיו"ר מכבי ת"א הוא גם מ"מ איגוד הכדורסל, הכול כשר, הכול מותר, הכול תקין למען המטרה. אז מה אם אנשים יפגעו, אז מה אם אנשים יאבדו את הפרנסה שלהם. העיקר ש"המותג ינצח". דרך אף פעם לא הייתה למכבי תל-אביב, עכשיו גם תוצאות. גם שרף עצמו, אם וכאשר דיברו איתו, לא חף מאשמה. האיש, לוחם הצדק, צריך לפרסם אף הוא הודעה כאן ועכשיו – אני תחת חוזה, אני לא עוזב קבוצה לטובת קבוצה אחרת והכי חשוב – לא תוקע לקולגה ומי שהיה עוזר מאמן שלי במשך כמה שנים סכין בגב.