איתמר יצחקי ממשיך במסע שלו אחר חיפוש הנקודות העיקריות לשיפור לכדורסל הישראלי ולכדורסלן הישראלי. הבא בתור הוא לסייע רן ששון, מנהלה המקצועי של הפועל אוסישקין ת"א ומאמן קבוצת הנוער הבכירה. ריבוי מסגרות, ריבוי זרים, תחרותיות מיותרת בגילאים הצעירים, הוצאת חדוות המשחק וכמות על חשבון איכות.
-- איתמר יצחקי --ספר לי קצת על דינמיקת העבודה במחלקת הנוער של הפועל ת"א, גם כמאמן וגם כמנהל:
"הדבר הראשון שאני רוצה לומר הוא שכל הקרדיט לגביי מחלקת הנוער מגיע לידידה רפפורט, רמי כהן, ראובן סלטר וישי משה, שבלעדיהם אני לא יודע אם הפרויקט הזה שנקרא הפועל אוסישקין ת"א היה קורה בכלל, בטח ובטח לא מחלקת נוער ברמה שיש עכשיו. זה כיף גדול באופן אישי לעבוד עם בני נוער, זה מה שאני עושה כל חיי. הפועל ת"א זה מקום די חדש יחסית, זה מקום שקיים שבע שנים בצורה החדשה של הפועל אוסישקין. בשבע שנים זו הצלחה מאוד גדולה להגיע למקום שאליו הגענו. היום המחלקה עומדת על 17 קבוצות ליגה, מכיתה ה' ועד נוער לאומית וכמובן בית ספר לכדורסל. יש לנו אקדמיה שזה דבר ענק ואני מאחל לכל מועדון שתהיה לו אקדמיה"
ספר לי קצת על המעטפת של הפועל ת"א.
"המעטפת היא מאוד נרחבת הן בקבוצות והן באקדמיה. האקדמיה נמצאת בכפר הירוק, השחקנים בה גרים בפנימייה ולומדים בבית הספר אשר אקדמאית נחשב לטוב בארץ, השחקנים מקבלים ליווי ספציפי על מנת להצליח לשלב בין הלימודים לכדורסל. יש למחלקה ולאקדמיה מאמן כושר ברמה מאוד גבוהה, גיא גפני שעובד באקדמיה באופן ספציפי ועוד פעם בשבוע עם קבוצות מגילאי ז' ומעלה ועבודה אישית עם השחקנים בעלי הפוטנציאל והקבוצות. בנוסף הוא גם נותן למאמנים דגשים פיזיים לעבודה עם הקבוצות. יש למחלקה גם פסיכולוגית ספורט, צופית, שעובדת באופן צמוד גם עם המאמנים וגם עם קבוצות וגם עם שחקנים באופן ממוקד.
האקדמיה אצלנו מתחילה בכיתה ט'. מי שמנהל את האקדמיה הוא נתי כהן, איש עם הרבה ניסיון במודל הזה של אקדמיה ויש לו קו מחשבה ודרך מאוד ברורה איך אקדמיה צריכה להתנהל. המעטפת כוללת את גיא גפני, שעבד ברמות הגבוהות ביותר ומומחה בפיתוח שחקנים. הוא כל הזמן אומר שחלון ההזדמנויות הטוב ביותר לפיתוח שחקנים הוא בין גילאי 18-14 ולכן אנחנו פועלים בהתאם לזה. שחקני האקדמיה מקבלים שלוש יחידות אימון כדורסל עם נתי כמובן ועם מאמנים מהמחלקה, כאשר היחס למאמן פר שחקנים הוא 1-4 – מאמן על כל ארבעה שחקנים, בלי קשר לאימוני הערב בקבוצות ועוד יחידת פילאטיס. הילדים נמצאים במעקב של רקפת אריאלי שהיא תזונאית ספורט מהמעלה הראשונה ורופא ספורט צמוד. בתור מישהו שראה את הילדים ביום שהם הגיעו לאקדמיה ואיך הם התקדמו מבחינה פיזית ומקצועית עד היום – השיפור הוא מדהים. זה משדרג כמובן את הילדים וזה משדרג גם את הקבוצות.
הדרך שלנו לדעתי זו הדרך טובה לתת לשחקנים את הכלים על מנת שיממשו את מירב הפוטנציאל שלהם הן בהתקדמות המקצועית של כל הקבוצות שלנו, הן בקידום של כל ילד וילד. אנחנו מאמינים בדרך ופיתוח שחקנים, גם על חשבון תוצאות בטווח המיידי. בנוסף יש עוד יחידת מצוינות בשבוע לשחקנים הצעירים יותר שעדיין לא נמצאים באקדמיה בגילאי ח' בעיקר."
רן ששון התחיל את דרכו כמאמן במחלקת הנוער של הפועל ירושלים. לאחר כעשור במחלקה הוא עבר לאמן בהפועל ת"א. יורם חרוש, שהיה המנהל המקצועי בהפועל ת"א זיהה את הפוטנציאל העצום שלו כמאמן. אחרי שאימן את קבוצת הנוער ארצית של המועדון והגיע איתה לחצי גמר גביע האיגוד הוא קיבל את הניהול המקצועי של המחלקה, יחד עם קבוצת הנוער לאומית.
מה האני מאמין שלך כמנהל מקצועי וכמאמן?
"קודם כל מחלקת נוער היא מקום חינוכי וערכי. סטטיסטית רוב השחקנים במחלקת הנוער לא יהיו שחקנים מקצוענים לכן החוויה שהם חווים במחלקת הנוער צריכה להיות חוויה טובה עבורם. אני רוצה שכשהילדים יגדלו ויסתכלו על תקופה זו בחייהם הם יעלו חיוך, שזה יהיה מקום שבו הם קיבלו כלים לחיים ודבר זה ישרת אותם בעתיד במה שיבחרו. יותר חשוב מאשר שיצאו שחקנים טובים, חשוב שבוגרי מחלקת הנוער יהיו אנשים טובים. אחת המטרות שלנו היא להוריד עד לאפס כמעט את רמת התחרותיות, הלחץ והטירוף שקיים בגילאים הצעירים בעיקר בקבוצות הקטסל והילדים. אני נמצא בהמון משחקים בגילאים אלו ולפעמים נחרד ממה שאני רואה, על ילדים שבקושי יכולים לכדרר מופעל לחץ לנצח מצד הסביבה וזה דבר שאני לא יכול לקבל.
אחד הדברים החשובים אצלנו זה אהבת המשחק מגיל צעיר. כשאני מסתכל על קבוצות קטסל – אני רוצה לראות קבוצות מלאות כי זה מדד להנאה של הילדים, לרוב. אני רוצה לראות שהיחס והשפה אליהם מגיעים עם רוגע, חיוך והבנה. מאוד חשוב לנו לא ליצור 'כוכבים', בכל גיל, בטח ובטח בגילאים הצעירים. זו העבודה שלי מול המאמנים, שיאמינו שהם לא נמדדים לפי תוצאות. אותי מעניינת ההנאה של הילדים וההתקדמות האישית והמקצועית-קבוצתית.
כמובן שאנו רוצים שכמה שיותר שחקנים שלנו יגיעו לנבחרות ישראל ובשנים האחרונות שחקנים שלנו בהחלט מגיעים לשם ותורמים וכרגע יש לנו נציגים בכל הנבחרות – קדטים, נוער ועתודה. כמובן שאנו רוצים שבכל שנתון יצאו שחקנים שיוכלו להתפתח כשחקנים בוגרים וגם באספקט הזה ישנה גאווה ששחקנים בוגרי מחלקת הנוער מתחילים להשתלב ב2 הליגות הבכירות."
צוף בן משה בנבחרת העתודה
כמה אימונים ומשחקים אתה כמנהל מקצועי רואה בשבוע?
"השאיפה היא כמובן להיות נוכח כמה שיותר ולתת לכל מאמן ולכל קבוצה את הליווי המרבי. אני נמצא באימונים ובמשחקים וזו עבודה מלאה – ליווי של המאמנים, דגשים, עבודה אישית מול המאמן. העבודה שלי והדרך שאני מאמין בה היא פחות בפורומים גדולים ויותר בארבע עיניים. דינמיקה בין-אישית, העובדה שאני מאמן את הנוער מצריכה חשיבה ותכנון נכון של הלו"ז על מנת שהפיקוח והעזרה יהיו בצורה הטובה ביותר."
עד כמה הורים מעורבים היום ואיך זה משפיע?
"חשוב שההורים יהיו מעורבים אך לא מתערבים. זה גורם חשוב בהצלחה של ילד בגילאים הצעירים, גם ברמה הפרקטית – הגעה לאימונים, ליווי, תזונה. חשוב שהם לא יתערבו ויתנו למאמן לעשות את העבודה שלו, אני אומר להורים לא פעם שכמו שהם לא רוצים שיבואו למקום העבודה שלהם ויצעקו או יגידו להם מה לעשות כך גם שלא יעשו זאת למאמן."
"אין ספק שריבוי הזרים משפיע. מסגרת ביניים לגילאים הצעירים תשפר את האיכויות של השחקן הישראלי"
בתור מנהל מקצועי ומאמן נוער לאומית, מגיעים אליך שחקנים שהם רגע לפני הסוף שלהם כשחקני כדורסל או לפני הצורך לעשות את הקפיצה הגדולה לפני כדורסל בוגרים. מה אתה מרגיש שחסר להם בשביל לעשות את הפריצה הזאת, שכל כך הרבה שחקני נוער טובים ומוכשרים לא הצליחו לעשות?
"לדעתי המעבר מנוער לבוגרים הוא קשה בצורה בלתי רגילה בגלל מספר פרמטרים – הדבר הראשון הוא שמ-מצב ש-שחקן שיחק עם השנתון שלו או מקסימום שני שנתונים מעליו, פתאום הוא נמצא בסיטואציה שהוא מתחרה מול שחקנים בוגרים שגדולים ממנו בכמה שנים ואין ספק שזה אתגר מאוד גדול גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטאלית. מחלקת נוער היא מעין חממה וכאשר שחקן צעיר יוצא אל העולם האמתי הוא נתקל בקשיים. אחד האספקטים החשובים אצלנו הוא לנסות להכין את השחקנים לאתגר העומד בפניהם. עוד נתון הוא כמובן השירות הצבאי שהשחקנים בגיל זה צריכים להתמודד גם איתו. מדברים על זה לא מעט ואני בהחלט מסכים שאם הייתה מסגרת לשחקנים שסיימו גיל נוער זה היה מאוד עוזר, תקרא לזה איך שאתה רוצה – ליגת מילואים, קבוצות בת על מנת לסייע לשחקנים שנמצאים בתקופה זו בחייהם. אין ספק שגם ריבוי הזרים לא מסייע להתפתחות השחקן הישראלי הצעיר אבל זו אמורה להיות בעיה בשלב מאוחר יותר. שחקנים שמסיימים גיל נוער ורוצים להתקדם קדימה צריכים לפקוד קודם כל את הליגה השנייה והשלישית ואז משם להתקדם. אין קיצורי דרך."
כן, אבל אם אתה באמת משווה את השחקנים של היום לשחקנים שהיו לפני 25-20 שנה, השחקנים של היום הרבה פחות שלמים, למעט יוצאי דופן. לאחד חסרה קליעה, השני לא יודע לסיים בשמאל, השלישי לא שומר. מה השתנה?
"קודם כל זו הכללה גורפת. השחקנים הצעירים היום הם הרבה יותר אתלטיים, הרבה יותר חזקים, העבודה הפיזית ונפח האימונים איתם היא אחרת ממה שנעשה לפני 20 שנה. יש עוד נושא שצריך לעלות על סדר היום והוא ששחקן מאוד מוכשר שמתפתח במחלקה ומגיע לכיתה י', יש מאמנים ואגודות שרוצים שהוא יעשה הכול. כאשר הוא מגיע לרמה הבאה הוא פשוט עושה הכול ברמה בינונית.
לפעמים כדאי להתמקצע בדבר אחד או שניים, זה באמת דבר שיעזור לשחקנים הצעירים מאוד בכדורסל בוגרים. לדוגמא אם אתה קלעי – תהיה קלעי הכי טוב שאתה יכול להיות. אני כמובן לא אומר להזניח את הדברים האחרים שהם מאוד חשובים, אבל אם אני מחלק את זה לאחוזים, אז זה 20-80 או 30-70 לטובת ההתמקצעות וההתמקדות במה שאתה טוב. חשוב להדגיש שהתמקצעות זו לדעתי צריכה להגיע בגיל הנוער ולא לפני."
אוקיי. אז אתה טוען שיש יותר מדי זרים ומצד שני אתה אומר שביחס למה שיש לנו, בוא נגדל שחקנים חד-גוניים. אתה בעצם יוצר מצב שתמיד יצטרכו כאן זרים והתלות בהם תלך ותגדל וגם הפער בין השחקן הישראלי לשחקן הזר ילך ויגדל.
"הפער לא ילך ויגדל. ישראלי שינסה לעשות את מה שהזרים עושים, לא יעמוד בקצב כי הזרים כמעט תמיד יעשו את אותן פעולות טוב יותר ממנו. אין מה לעשות, המאפיינים הגנטיים והיכולות האתלטיות שלנו שונות, צריך להכיר בזה ולהתמודד עם זה. מי שחי בהכחשה, בסוף ייצא עם סיפור מאוד יפה למה הוא לא יצא שחקן, אבל סיפורים לא עוזרים לאף אחד.
כמובן שגם כאן, יש דברים שכל שחקן צעיר צריך – קשיחות מנטאלית, אופי, יכולת ורצון לעבוד קשה לאורך זמן, התמדה, חייבים לשמור. שחקן ישראלי, מוכשר ככל שיהיה אבל לא מסוגל לשמור, מקטין את הסיכוי שלו לשחק בעשרות אחוזים. כמובן שלא אסרס שחקן עם יכולות אבל אנסה לעזור לו לראות מה הוא צריך על מנת להצליח בשלב הבא."
מה מאמן צריך להיות או לעשות כדי לאמן בהפועל ת"א?
"קודם כל, להיות אדם טוב, ערכי ואמין. מבחינתי זה יותר חשוב מכמה הוא יודע ללמד כדורסל. מאמן צריך להיות אדם שלוקח את זה כמקצוע ולא כעבודה מהצד, אחרת הפגיעה בילדים ישירה. כמובן שצריך להיות אדם בעל כריזמה, לדעת לעמוד מול קבוצה, מול שחקנים. לא כל מי שיודע כדורסל ברמה גבוהה יכול להיות מאמן. את המאמנים הצעירים אני מלווה בצורה צמודה עם יותר דגשים, מה דרך ההתקדמות, מה אנחנו רוצים בכל שכבת גיל. כמובן שמאמן צריך ללמוד כל הזמן ולהתקדם עם הזמן, זו גם דרישה אצלנו. לראות אימונים, לראות משחקים ולהשתלם. ככה לומדים.
"לפרויקט הזה, שכולו נתינה לקהילה, יש השלכות מדהימות. יש שלושה ילדים מהפרויקט הזה שהעברנו לאקדמיה ופשוט הצלנו להם את החיים. אני מתרגש לראות את זה כל יום מחדש."
ספר קצת על פרויקט ילדי העובדים הזרים שאתם מקיימים.
"בשנים האחרונות הפועל ת"א, מתוך מעורבות של תרומה לקהילה, נכנסה לבי"ס ביאליק-רוגוזין, שהוא ביה"ס של ילדי העובדים הזרים. יש שם מקרים סוציאליים מאוד קשים. נותנים להם ללא עלות אופציה גם לשחק אצלנו וגם שם יש לנו קבוצות בי"ס לכדורסל וקטסל. החבר'ה המוכשרים יותר בגילאים הגדולים יותר משתלבים בקבוצות הבכירות שלנו. יש אפילו מקרה מיוחד ויפה של שלושה ילדים מרקע מאוד קשה, שנמצאים אצלנו באקדמיה ובפנימייה וזה באמת שינה להם את החיים. זה הכניס את כולנו לפרופורציות שהכדורסל אמנם חשוב אבל כאן, במקרה הזה עשינו שינוי מאד גדול בחייהם והסיפוק הוא מדהים. האיש שבלעדיו כל הפרויקט הזה קיים הוא ליאור בן שי שמתייחס לכל ילד שם כאילו זה היה בנו."
בוא נדבר קצת על קבוצת הנוער. לאחרונה עליתם לגמר הגביע, הולך להיות שם דרבי לוהט. איזה משחק נזכה לראות שם?
"הולך להיות פיקנטי, מעניין, הרבה קהל, אמוציות. זה אני יכול להתחייב שיהיה. לגבי מה שיקרה על המגרש – אין לדעת. יש עוד זמן עד המשחק והמטרה היא להגיע בכושר הטוב ביותר שניתן להגיע, מכבי קבוצה מצוינת, הפסידה רק פעם אחת ונחשבת בצדק לקבוצה הטובה בארץ אבל אני בטוח שגם לנו יש מה להציע."
יש לכם ארבעה שחקני בוגרים (דור וכנר, נועם חסון, צוף בן משה ויונתן רבינוביץ'). איך זה משפיע?
"תרשה לי לענות אחרת על השאלה, כי הם מקבלים מספיק פוקוס. אני רוצה לדבר על הגיבורים השקטים – הקבוצה שלנו מונה 14 שחקנים בעונה מאוד עמוסה וקשה, עם לחצים שיש עליהם בחיים האישיים כמתבגרים. קשה להיות שחקן נוער, בטח ובטח אם אתה לא בטוח שיש לך אופק בעתיד. הם מקבלים פחות ועדיין מתמידים ולא מתלוננים. הכוח של הקבוצה שלנו זה לא רק ארבעת השחקנים שמתאמנים הבוגרים, אלא גם שאר השחקנים וכמובן שי עוזר המאמן.
אם בכל זאת להתייחס אליהם טיפה, אז אני חושב שבזכות הקשר המצוין עם הבוגרים כולם מרוויחים – גם הבוגרים, גם הקבוצה שלנו וגם הילדים שזוכים להיחשף קצת לרמה הבאה. אני נמצא בקשר רצוף וטוב מאוד עם מאמני הבוגרים גם עם עודד קטש כשאימן וגם עכשיו עם שרון אברהמי לגביי בניית הלו"ז וחלוקת עומסים של השחקנים הצעירים."
מה דעתך על השיטה החדשה-ישנה בליגה לנוער?
"מצד אחד היא מאוד מעניינת ומרתקת. יש משחקים טובים, יש מאבקים על מיקומים וזה כיף. מצד שני יש עומס מאוד גדול על הילדים. לדוגמה, במחוז מרכז שהוא מחוז מאוד קשה, עצם העלייה לבית העליון שאבה מכל הקבוצות המון אנרגיות ואם תסתכל, כל הקבוצות שהיו במחוז ועלו התקשו ליצור מומנטום טוב עד לאחרונה. כאן אני חייב לתת קרדיט גם לשחקנים שתמיד מגיעים לעבוד קשה ולהתקדם. הביחד שלנו, יחד עם היחסים בין המאמנים לשחקנים ובין השחקנים עצמם יוצר מקום שכיף להגיע אליו וככה אנחנו גם משתפרים. הייתי שמח שתהיה יותר חשיפה לליגת הנוער, כמו שידורי הליגה לנוער בכדורגל ומגזין הנוער. יש כדורסל איכותי בנוער, חשוב לחשוף את הילדים האלה שעובדים קשה."
רן ששון בעוד חמש שנים?
"מנהל מקצועי במחלקת הנוער של הפועל ת"א"
הישראלי הגדול ביותר ששיחק כאן?
"עדי גורדון ועודד קטש. קלאסיקה."
הזר הגדול ביותר?
"אנתוני פארקר"
מודל לחיקוי
"לא מאמין שצריך לחקות אנשים אבל אני מאד מאמין בהשקפת החיים של עדי גורדון ויש לי איתו לא מעט שיחות בנוגע לכך"
ומאמן?
"דניאל ששר, למדתי ממנו המון."
קבוצת הנוער לאומית