ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

פולניה חסרת חשק
ספסל ,23/01/2008

אורי סביר מוריד את הכובע בפני ירושלים שבפעם השלישית העונה התעלתה מעל הצרות ונמנעה מהפסד שסוגר דלת, נותן זווית אופטימית יותר לדירוג הנמוך בהגרלה, אבל גם מזכיר שההעפלה הייתה כרוכה בהרבה מזל.

הסברה הרווחת היא שהפועל ירושלים לא נהנתה מיותר מדי מזל העונה. עם הפציעה של ג'יימי ארנולד - השחקן המצטיין ביול"ב מבחינה סטטיסטית - קשה להתווכח, אבל לפחות ההגרלה האירה לה פנים, והוכיחה שסדר משחקים הוא לא עניין להקל בו ראש, כמו שילמדו בקרוב אנשי הענף המתחרה במוקדמות המונדיאל. טורוב זגורזלץ' של הסיבוב הקודם היא אחת הקבוצות הכי מאומנות ומלוכדות שראיתי הרבה זמן, בעוד זאת של אתמול התקשתה להשתכנע שיש לה עבור מה לשחק.

סאשו פיליפובסקי ממש לא יסיים את הקריירה שלו בפולין, אבל צביקה שרף הוא עדיין לא, וזאת אחת הסיבות שהקבוצה שלו הפכה לשטיח אתמול. אצל הרס"ר זה לא היה קורה. עוד לפני המשחק התברר שירושלים לא ממש בראש מעייניהם, ואם לשים את היד על הלב, גם בליגה הם מתקשים לאחרונה, עם ניצחון יחיד משלושת המשחקים האחרונים, גם הוא בהארכה.

לו לפולנים עוד היה עבור מה לשחק - הרי את מקומם בדרג הראשון הם כבר הבטיחו מזמן, ולמיקום הפנימי בו אין חשיבות כי הביתיות רלוונטית רק לשני השלבים הקרובים - זה היה נראה אחרת, אבל עדיין אין להקל ראש בהישג של ירושלים. בשורה התחתונה, הקבוצה של דן שמיר ידעה להתעלות עד כה בשלושת המשחקים החשובים לה ביותר למרות סגל חסר, ובעוד שבוע וחצי יעמדו בפניה שניים נוספים כאלה בגביע, או אולי רק אחד נוכח יכולתה הנוכחית.

האופטימיסטים יגידו שגם השנה יש לאדומים לב גדול שעוזר להם להתגבר על משברים ברגעי האמת, אבל במבט אחורה לשלב כולו, אי אפשר להשתחרר מההרגשה שגם למזל היה חלק לא קטן בהעפלה. בסה"כ, ירושלים ניצחה פעמיים על חודה של נקודה, אירחה את קאזאן בדיוק בשיא המשבר שלה ואת זגורזלץ' אחרי השיא שלה. אין לי ספק שגם דן שמיר לא שוכח, שאם קורי ברואר היה קולע אפילו 1 מ-4 זריקות העונשין שלו בסיום המשחק במלחה, כל העסק היה נראה אחרת.

אסור להתרגש מהגרלה קשה כזאת או אחרת בגלל הדירוג הנמוך. הרי אם ירושלים הייתה מדורגת בדרגים 2-3, בכל מקרה בדרך לטורינו היא הייתה צריכה לעבור קבוצה מהדרג הבכיר, ועל כן צריכים בבירה להסתכל על זה כאילו בסך הכל הוחלף סדר המשחקים: קודם צריך לעבור את החזקה, ואם זה יקרה, ההגרלה בשמינית הגמר תהיה קלה יותר. כמו הגישה שעדיף לשחק נגד מכבי בחצי גמר, אם תרצו להקביל את זה לארץ.

עם זאת, כדי להמשיך להתקדם במפעל, האדומים חייבים חיזוק, ומהר. ראמל קארי הוכיח בשני המשחקים האחרונים שעדיף שהוא יפתח בחמישייה, כי ככה מרוויחה הקבוצה גם אותו וגם את גיא פניני שעולה נהדר מהספסל. ארז מרקוביץ' שוב היה מצוין, כמו נגד בני השרון, אבל חשוב לזכור שבהיעדר דרובניאק הפיזי, המצ' אפים שלו היו או חסרי התמצאות (נאנה) או חסרי יכולת (ליובוטינה). נגד גבוהים אחרים הוא לא יקלע 25 נקודות בכזאת קלות, אבל ההצגות שלו בהחלט צריכות להחזיר אותו לרוטציה גם כשיגיע סנטר זר.

כמוהו גם דרור חג'ג', שהתחבר מצוין לאנרגיות של מלחה. רכז וסנטר הנבחרת מצויינים בבית, אבל בחוץ יהיה קשה לנצח איתם. שמיר חייב למצוא בדחיפות רכז זר בעדיפות ראשונה, אחרת חג'ג' ובאוורס יישחקו הרבה לפני מרץ. עושה משחק טהור כמו אנדרס רודריגז, ולא פיור שוטר כמו דייויד לוגאן, יכול לעשות פלאים לקבוצה הזאת. אד קוטה אמנם חתם לאחרונה בפולין, אבל בטוח שיש עוד כמה אופציות, וגם אם שמיר מעוניין לחרוג מתבנית הרכז של בליילוק, אין צורך להקצין וללכת על עוד גארד כמו אנתוני רוברסון. ממילא אין לו מקום ברוטציה.

אי אפשר בלי להתלהב עוד קצת מצורת בניית הקבוצה של פיליפובסקי. בקיץ שעבר הוא הביא איתו לפולין שלושה שחקנים שעברו תחתיו בלובליאנה, ובראשם רודריגז שמאז לא שיחק באירופה, ומלבד השלד שנשאר לעונה נוספת, את יתר ארבעת שחקני החיזוק הביא בזוגות. היתרון לא מסתכם רק בכך שההיכרות המוקדמת מהווה קטליזטור להתאקלמותם, כי כנראה שזה לא הספיק לסלובני. הוא גם דאג שהם יגיעו מהליגה הפולנית. סתם חומר למחשבה, בליגה שמחליפה זרים כמו גרביים.