עם נבחרת מאוד בינונית (אבל לוחמת), מאמן העתודה מוביל את שחקניו מרחק נגיעה משמונה הגדולות בדרג א'. והקרדיט בעיקר עליו. ומילות פרידה מדני קליין. אוהד גרייבסקי מסכם את שלב הבתים של אליפו אירופה עד גיל 20.
-- אוהד גרייבסקי --כותב שורות אלו כתב בחילת האליפות על כך שאם שמיר ירד דרג יש להקל עימו. העובדה שלא מעט נבחרות יורדות דרג, והשילוב של נבחרת לא הכי כשרונית שיש הם סיבה מספיק טובה לא לראות בשמיר כמקור כל הבעיות, כי יש לנו תמיד את הנטייה להסתכל על המאמן כאשם עיקרי. וכמו שכך, יש לתת לשמיר קרדיט עצום על ההעפלה ל12 האחרונות של היבשת, עם סיכוי ממשי לשחזר את ההישג של דרוקר משנה שעברה.
אני לא אומר שהנבחרת היא בינונית מתוך ניסיון לקטול. עובדתית, אין כאן שחקנים ברמה של דאוסן, מנקו, אריאל וקולשוב, שהובילו בשנים עברו את העתודה, ויש לבו בעיה של מחסור בשחקני פנים (אבל ממתי אין לנו בעיה של שחקנים גבוהים), שלא לדבר על הרגל מגונה של הנבחרת לתת לנבחרות לחזור למשחק אחריי פתיחת הפרשים גדולים.
אז מה כן יש לנו? כן יש כאן סגל לוחם, שחקנים כמו נאור שרון ואור לאומי שלוקחים אחריות, יש שחקנים שנשפכים כל ערב על הפרקט (ע"ע נטע סגל), יש גבוהים שמחפים על משחק התקפה לוקה בחסר בהגנה מצויינת (במיוחד סורקין ושגב) וגארדים שמבינים את זה ומפתמים אותם בנקודות, ויש נבחרת שרצה. פשוט רצה מהר, כולל הגבוהים שלנו, וזה היתרון הכי חשוב שלה.
ובתוך כל זה, קואץ' שמיר הצליח לגבש נבחרת לוחמת, שעושה הכל בשביל הניצחון. וכן, יש לה גם קצת מזל כמו המשחקים מול לטביה ויוון. ושמיר לקח את הנבחרת הזאת, והוביל אותה לשלב השני של האליפות, עם מרחק נגיעה משמונה האחרונות. ולדעתי, רוב הקרדיט מגיע לו. הכנה נכונה לאליפות, סגל שהשיטה מותאמת אליו ולא להפך, חסרונות שהופכים ליתרונות (כמו הגבוהים שרצים מהר וקולעים טוב מהעונשין). יש כאן טביעת אצבע של מאמן שמבין כדורסל ברמות מאוד גבוהות (האיש בכל זאת עבד בהפועל ירושלים צסק"א ומכבי תל אביב כן?).
אל תתנו לעובדה שהיציעים ריקים להטעות אותכם. סקאוטים בכל חור, מאמנים מכל העולם, ושידורים ישירים מלא מעט ארצות, ותוסיפו לזה את ערוץ היוטיוב של פיב"א (רעיון אדיר). לא פחות ממה שרואים את הנבחרת, רואים גם את המאמנים. וכשקבוצות יסתכלו לכיוון של שמיר, הטלפון הראשון לא יהיה לדורון הרציקוביץ', אלא לאטורה מסינה.
וכמו שכל העולם ואשתו רואה את יכולת האימון של שמיר, ואת היכולת ההתקפית של לאומי ושרון, רואים את בעיית הגבוהים שלנו. שוב אנחנו עם אותה בעיה שמגיעים לנבחרות הלאומיות עם גבוהים בעלי משחק פנים לוקה בחסר. אם רוצים לעשות את קפיצת המדרגה הגבוהה ברמת הנבחרות זה משהו שחייבים לעבוד עליו. כי זלמנסון, שגב, סורקין ואחרים, אחד מהם יגיע לבוגרת. וכשזה יקרה, הוא חייב להיות מוכן הגנתית והתקפית להתמודד עם הקצפת של היבשת. כרגע מצבינו טוב, אבל תחשבו מה קורה עם פישר או רוטבארט, שניהם עם עונה מצויינת, לא כשירים לאליפות? יש מישהו כיום בין הגבוהים הישראלים שאתם מקפיצים כיום לסגל?