הפעם אני מגיע קצת יותר מוקדם מהרגיל. מתמקם למטה על הפרקט. הרבה זמן לא עשיתי את זה וכנראה גם שמנהלת האולם שכחה אותי, כיוון שהייתי צריך לעבור בידוק מקדים, עד קבלת השולחן המתקפל מעץ, אשר היווה את כל עמדת הסיקור שלי. בסופו של דבר, אני מתמקם ליד עמדת הסטטיסטיקה כאשר אני ממהר למלא את הבטרייה של המחשב הנייד שלי, שמא היא לא תספיק, כי הרי אני הגעתי למגרש בתחושה שתהיה במשחק הזה הארכה ואולי גם הפתעה.

מהפינה בה התיישבתי רואים בבירור את הפרקט, הספסלים והמזכירות. הקהל קצת פחות אם לומר את האמת כמעט שלא. אחרי שבסיבוב הראשון ישבתי למעלה, החלטתי הפעם לרדת למטה לראות מה קורה בספסלים.

הספסל של עפולה נראו דרוכים ומוכנים למשחק. השחקנים הראו זאת משריקת הפתיחה. למרות השליטה במשחק, הם לא הצליחו לברוח לגליל עליון. בצד הרחוק ממני בספסל של גליל עליון נראים בטוחים בעצמם. למרות ההפסד הכואב בשבוע שעבר בהארכה, שחקניו של זיו ברתנא מפגינים בטחון עצמי גבוה ומנסים להיכנס לקצב המשחק, כאשר הם כל פעם מתקרבים עפולה מצליחה להתרחק קצת.

המחצית מתקדמת ורועי פרל מאמן הפועל עפולה מתחיל להראות מודאג מקצב צבירת העבירות של קבוצתו. בלי זר ופחות תומר בר אבן כל עבירה מעבר לשתי העבירות מכניסה לכוננות את יתר שחקני הספסל בקבוצה מבירת העמק. אבל יש שם שחקן אחד שלא מפחד מההזדמנויות הניתנות לו. גל טסלר, שהגיע עם פרל ממגדל העמק, עולה, נלחם ועושה כאב ראש לגארדים של גליל עליון. בסוף המחצית הוא גם היה חלק מתרגיל הוצאת חוץ שסל שלו חתם את תוצאת המחצית. בתרגיל הזה היה בו את כל מה שאפיין אותו- חסמו לו כדי שהוא יילך לחסום לגבוה בצבע כדי שהוא יישאר בסופו של דבר חופשי מתחת לסל. הוא לא נבהל, ולהיפך, כאשר כולם זינקו לעברו הוא קלע את הסל בזריזות ובנחישות.

בתחילת המחצית השנייה שחקניו של זיו ברתנא עלו לפרקט והפכו את התוצאה. במבט מהצד זה נראה כמו השתוללות על הקווים של ברתנא, אך כשאתה מבחין מקרוב ושומע את הצעקות, אתה מבין עד כמה ההוראות שלו לשחקניו חשובות, כאשר הם בהגנה ובהתקפה. שפת הגוף שלו משדרת כל הזמן לשחקנים אופטימיות, בטחון עצמי ותחושת מסוגלות שהם יכולים לנצח. בינתיים על המגרש הם הפכו את התוצאה והובילו בהפרש של שמונה נקודות יתרון. אני מסתכל על רועי פרל, מאמן עפולה, והוא נראה מאד בטוח בעצמו. הוא לא היה קרוב אפילו לקחת פסק זמן. כביכול נתן לשחקניו לשחק דרך המשבר שלהם ולהתגבר עליו לבד. האווירה והמומנטום היו של גליל עליון, אך דווקא עכשיו ג'ילברטו קלאוול המשיך לעשות מה שהוא עושה מתחילת העונה ומתחילת המשחק וזה להיות שם בכל כדור אבוד, ריבאונד הגנה או לסחוט עבירה בצבע. לאט לאט ההפרש של גליל מתחיל להצטמצם.

במצב של שיוויון זיו ברתנא לוקח פסק זמן. הפעם ניתן היה להבחין בעצבנות המחלחלת בשני הספסלים. על המגרש מתפתח סוג של קרב שלשות כאשר מטלון וסימין בעפולה וקורנליוס וסבג בגליל עליון גורמים לתנודות בתוצאה, אך היתרון של עפולה נשמר. ממש לפני סיום רבע שבו כל קבוצה בנתה לעצמה ריצה, קורנליוס עם עוד שלשה עשר שניות לסיום הרבע, מקפיץ את הקהל והספסל, מצמצם בפעם המי יודע כמה. אבל אז שכולם היו בטוחים שהסתיים לו הרבע, טסלר לקח את הכדור בשנייה האחרונה, ודואג גם הוא להקפיץ את הספסל של עפולה. כאן בהחלט הייתי בטוח שצדקתי ושהמשחק יילך להארכה.

הספסל של עפולה ממש לא רוצה ללכת להארכה. ברבע הרביעי ראינו הרבה חילופים, אולי כדי לתת מנוחה אבל גם להישמר מעבירות. זיו בן צבי שהיו לו ארבע כאלו בילה דקות ארוכות על הספסל. אבל דווקא אז עפולה הצליחה להתעלות ולברוח עוד קצת לגליל עליון. גם שם היה טסלר עם שלוש נקודות מהקו כדי לתת להם יתרון תשע. בינתיים בספסל של גליל עליון, לא נכנעו. לא הורידו את הראש. שלוש דקות לסיום שתי שלשות רצופות של רון סבג צמצמו שוב את ההפרש לנקודה בלבד ושינו שוב את הצבע בלחיים של רועי פרל מאמן עפולה ועוזרו אורי שחם.

בסופו של המשחק, עפולה חוזרת לעמק עם ניצחון חוץ. אפשר היה להרגיש טוב מאד את ההבדל בין שני הספסלים. אצל עפולה את אנחת הרווחה כאשר הם עברו עוד משוכה קשה מאד כאשר הם מביטים על הליגה מלמעלה. מנגד הספסל של גליל עליון היה נראה שבור ומאוכזב מאד. די היה להביט בפנים של זיו ברתנא מאמן הגליל כדי להבין שקבוצתו לא אוהבת להישאר עם המחמאות בסיום משחק שכזה. אבל זהו כנראה סיפורה של גליל עליון העונה, כאשר חוסר היציבות מביא למשחקים גדולים וניצחונות גדולים, לעומת הפסדים כואבים בהפרש גבוה או לחלופין בהפרש קטנים וחלקם אפילו אחרי הארכה. כדי לברוח מהתחתית גליל תצטרך השנה זיכרון קצר. כזה שיוריד ממנה את המשחק הקודם מהגב כדי להגיע למשחק הקרוב ולנצח אותו כאילו רק עכשיו התחילה הליגה.