בואו ניקח כדוגמא את יותם הלפרין. או טל בורשטיין. או עודד קטש אם בא לכם. אפשר גם את יניב גרין. אני מניח שהנקודה הועברה. לכל אחד מהחברה האלו יש משהו משותף: השחיקה. כן חברים. החברה האלו, הקצפת של הכדורסל הישראלי, בגיל 28/29 כבר היו שחוקים וגמורים. בגיל בהם הם אמורים להיות בשיא הקריירה שלהם, הגוף כבר מתחיל לראות את הסוף.

הסבר קצר: ילד עם כישרון כדורסל, כזה שבגיל 14-15 סימנו אותו, מתחיל לעבור דרך ייסורים. כולם ירצו "לסחוט את הפרה החולבת". המאמן בתיכון, מחלקת הנוער, הנבחרות הצעירות של ישראל ועוד. בגיל 15 ועד הבוגרים, ילד יכול לשחק שלוש או ארבע פעמים בשבוע, להתאמן פעם ביום, ללא כל התחשבות בגוף שלו. מאמנים רוצים ניצחונות. לא מעניין אותם לפעמים שהילד צריך לנוח, לעבוד על יכולת פיזית ואתלטית, לעלות קצת בשר על הגוף ולעבוד על יסודות. הם צריכים ארון גביעים בשביל להתקדם הלאה.

אז מה יוצא לנו? שחקני נוער שמגיעים לבוגרים לא בשלים, דורות שלמים שהולכים לפח כי אין להם זמן לעבוד על מה שחשוב באמת, ופספוס אדיר של שחקנים. כל ילד עם גובה של שני מטר הולך ומשחק מתחת לסל, כי ככה אי אפשר לעצור אותו, אבל שהוא מגיע לבוגרים הוא מבין שאין לו מה לחפש שם, כי הוא לא יודע לעשות שום דבר אחר. מאמנים בגילאי קט סל וילדים מלמדים קבוצות הגנות מתקדמות ותרגילים של איבקוביץ', במקום ללמד הגנה בסיסית ויכולת אינדיווידואלית. ככה מלמדים בסרביה וליטא. וככה הם בטופ של הכדורסל. וזה לא שיש להם יותר כסף מלנו. ההפך. הם פשוט משקיעים אותו בדור העתיד.

ובתוך כל זה, מצליחים לצאת כאן שחקנים. זה לא שלא עובדים כאן נכון. ההפך, יש כאן למאמנים ידע עצום. וזאת אחת הסיבות שלמרות הכול יוצאים מכאן שחקנים. חלקם ברמה גבוהה מאוד. אבל שהם מגיעים לבוגרים, הם נתקלים בקיר של 5 זרים ועוד ישראלים מובילים שמונעים מהם להמשיך להתקדם. לא מעט כוכבי ליגות הנוער ישבו זמן רב על הספסל, בקצה שלו, מה שמנע מהם להמשיך לפתח את עצמם.

אז מה עושים?

יש המון מה לתקן בשביל לשנות את המצב. אני חושב שהדבר הראשון שצריך לעשות זה להגביל ילדים בכמות המסגרות שהם יכולים להיות בהם. ילד יצטרך לבחור: או ליגות תיכונים, או ליגות לנוער של מועדונים. או או. ילד שיתאמן במקום זה 6 פעמים בשבוע, כמו בספרד, יצא כדורסלן טוב יותר, מאומן יותר, מוכן יותר. נכון, זאת כנראה מכה לא קטנה לליגת העל לתיכונים, ולמפעלי התיכונים, אבל צריך לחשוב על סדריי עדיפויות: מה חשוב יותר, ארון גביעים, או העתיד בבוגרים? משום מה יש לי את ההרגשה שאם יתחילו להגביל במסגרות (אני לא יודע אחת לכמה זמן הנבחרות הצעירות מתכנסות בווינגייט, אבל את הזמן שם אני מניח שיהיה אפשר להקדיש לאימוני כוח ואתלטיקה ולא רק לאימוני הנבחרות עצמם) אנחנו נתחיל לראות כאן שינוי. כי שמתאמנים יותר, עובדים יותר על דברים שצריך לשפר, שנים אחר כך הופכים להיות טובים יותר. זאת דעתי.


הניצחון זה לא הכל

עוד דבר אחד, צריך שינוי בגישה. ילד בגיל 15 לא צריך ארון גביעים של פדרר. הוא צריך להיות מוכן לבוגרים. זה מחדל שמאמנים מלמדים ילדים מאצ'-אפ זון ותרגילים של איבנוביץ' רק בשביל לנצח עוד משחק. זה נראה נהדר, והחברה יספרו בבית שהם היו לואיס סקולה ליום אחד. לא מקדם לשום מקום. אגב, מעניין מה איבקוביץ' ואיבנוביץ' היו אומרים על זה...

שינוי?

בשבוע שעבר נקלעתי לשיחה עם שחקן בליגת העל על כמות הזרים בקבוצות בעונה שעברה. אחרי בדיקה, מסתבר שהיו כמה וכמה קבוצות שעברו ל4 זרים. לדעתי, קבוצות בעונה שערבה עברו לארבעה זרים, אבל שמרו את האופציה לחמישה, ולכן לא ראיתי יותר מדי שחקנים מקומיים חדשים בקבוצות. אבל השנה, ואני זהיר בדבריי, ישנו ריח של שינוי. משיחה עם אנשי הפועל תל אביב הסתבר לי שהכיוון הוא ארבעה זרים. יותר מזה. הם רואים בשחקן כמו תמיר בלאט מישהו ששווה להשקיע בו, פוטנציאל עתידי ושחקן מוכשר מאוד, שיקבל השנה דקות משחק כשחקן ברוטציה של קטש.

אותו דבר גם בראשון לציון. נתקבלה החלטה ללכת על ארבעה זרים, ולתת צ'אנס אמיתי לשחקנים כמו גולן גוט ועידן זלמנסון, בנוסף לשון דאוסון, עליו היו הצעות מרחיקות לכת, בעיקר מהפועל ירושלים, אשר הציעה על התכשיט הצעיר הרים וגבעות. בתגובה שקיבלתי מראשון לציון נאמר "בנוגע לעניין הזרים, מכבי ראשון לציון החליטה השנה ללכת על אסטרטגיה שונה מבחינת בניית הסגל, סביר להניח שעד תחילת עונת המשחקים יצטרף זר רביעי לקבוצה והסגל יושלם במלואו. בנושא הצעירים, כבר שנים שהמועדון שם לו למטרה קידום שחקנים צעירים, בפרט שחקנים שגדלו במחלקת הנוער של המועדון כגון: שון דאוסון, אור סולומון ועוד שחקנים צעירים ומוכשרים. גם העונה שחקנים צעירים בעלי פוטנציאל ורעב להצליח יהוו חלק מסגל הקבוצה הבוגרת: עידן זלמנסון (שיחק במועדון עד גיל נערים) וגולן גוט. המועדון בטוח ואמון שהשניים יתרמו למועדון. לסוגיית שון דאוסון במהלך הקיץ הייתה התעניינות רבה מצד קבוצות הליגה, כאשר הפועל ירושלים פנתה עם הצעה קונקרטית. המועדון סירב להצעה זו, כיוון הדבר אינו רלוונטי. דאוסון גדל כאמור במחלקת הנוער של המחלקה ויפתח זו השנה החמישית את עונתו בכתום, הוא חלק משמעותי בקבוצה הבוגרת והקהל מחובר אליו."

עוד? תום מעיין חתם לשנתיים בהרצליה, וכרגע אני לא רואה יותר מדי שחקנים על העמדה שלו. טישמן בקרית גת אמור להיות שחקן רוטציה, וכך גם בן אלטיט, ובחולון אלון ספיר ממשיך לקבל קרדיט מאלעד חסין. ריח של שינוי? לא ברור עדיין. נקווה.