רגע לפני שמגיעים לקיץ ומתחילה תקופת הנבחרות, אוהד גרייבסקי בפרוייקט בעקבות נבחרת העתודה. הרגע רגעים יפים סיפקו לנו השחקנים הצעירים בשנים האחרונות, אבל האם הם ידעו למנף את הקריירה שלהם קדימה? כתבה ראשונה בסדרה.
-- אוהד גרייבסקי --לפני כמעט עשור אודי הירש עשה כתבה לשם המשחק ז"ל על נבחרת העתודה ההיא של שנת 2000, של טל בורשטיין, יניב גרין, אפיק ניסים, ארז כץ אורי יצחקי ואחרים. הוא ניתח את השנים שלאחר האליפות, לאן כל שחקן ושחקן הגיע, איפה הם טעו, מי הצליחו וכו.
בשנה שעברה כתבתי לאחר האליפות, שהשחקנים של העתודה של דרוקר, שלקחה מקום שביעי באליפות אירופה, צריכים להתחיל לחשוב איך הם ממנפים את עצמם, בעיקר בדקות המשחק, ולא נקברים על הספסל, כמו רבים וטובים מאותה נבחרת מפורסמת (דוגמת שחר גורדון, איציק אוחנון, אורי יצחקי ואחרים). כמעט שנה לאחר האליפות הנהדרת של העתודה של נאור שרון, איגור קולשוב, רפי מנקו, אדם אריאל ואחרים, זה הזמן להסתכל על השנה שעברה על שחקני הנבחרת ההיא, בציר שנת 2014.
רפי מנקו ואיתי שגב קיבלו דקות משחק משמעותיות בגלבוע/גליל, והאתגר שלהם בעונה הבאה יהיה למצוא את הקבוצה שתמשיך לתת להם את הקרדיט- בעיקר כי בדקות המשחק שהם קיבלו, נראה שיש עוד המון על מה לעבוד עד שהם יגיעו לרמת המשחק מהם מצפים, בעיקר אצל שגב שמלבד יכולת אתלטית לא הראה העונה אספקטים אחרים במשחק שלו. חואקין שוכמן, הצלע השלישית של צעירי העתודה בגלבוע, לא הרבה לשחק בליגת העל, אך במסגרת חוק הכרטיס הכפול הוא נהנה מקרדיט רב בהפועל עפולה.
נאור שרון ותומר גינת ויתרו על ליגת העל, אבל בקבוצות שלהם (אליצור יבנה ועירוני קריית אתא) הם זכו לדקות משחק משמעותיות, והיוו פקטור חשוב בסגל של קבצותיהם (גינת אף זכה להיות השחקן הצעיר המצטיין של העונה של האתר). גולן גוט ורום גפן נרקבו על הספסל בהפועל תל אביב, אך זכו לדקות משחק משמעותיות במסגרת הכרטיס הכפול אצל עירוני רעננה והפועל כפר-סבא. גורלו של יונתן מור, חברם לקבוצה של גפן וגוט, לא שפר עליו, והוא נאלץ לשבת על הספסל אצל קטש, כאשר הוא אינו נהנה מחוק הכרטיס הכפול. איגור קולושוב, אולי השחקן המוכשר ביותר בסגל של הנבחרת, לא שיחק העונה בגלל חוקי המכללות, אשר מחייבים שנת הקפאה עם מעבר ממכללה אחת לאחרת. בשנה הבאה הוא אמור להיות חלק חשוב מסגל קבוצת המכללות שלו. עידן זמלמנסון, אשר נתלות בו תקוות רבות, במיוחד לאור הנתונים הפיזים שלו, שיחק העונה בשלושה מועדונים שונים (בני הרצליה, מכבי תל אביב, עירוני רמת גן), ובאף אחד מהמועדונים לא זכה לקבל דקות משחק משמעותיות. אדם אריאל, הג'וקר של הנבחרת בכמה וכמה משחקים, סבל מעונה רבת תהפוכות. בעונה שכללה פציעה שהשביתה אותו מכמה משחקים, אריאל עבר עונה שכללה משחקים רבים ללא נקודות, חוסר ביטחון במשחק, אך מאידך כמה וכמה משחקים של ספרות כפולות, והמון התלהבות על המגרש. אריאל הוא השחקן הטוב ביותר שיצא לירושלים מהנוער בשנים האחרונות. אם הוא רוצה להתקדם הוא יהיה חייב למצוא את המקום שיתן לו את הבמה להתפתח בצורה הטובה ביותר שיש.
החדשות הטובות הן, שלא מעט שחקנים ניצלו את הכרטיס הכפול, על מנת לזכות בדקות משחק, ולהישאר בסגל של קבוצה בליגת העל, וחלק מהשחקנים זכו לקרדיט משמעותי בליגה. אצל שחקנים דוגמת שרון וגינת, אשר ויתרו על ליגת העל, לטובת בצבירת ניסיון ודקות משחק משמעותיות, ראים שיפור ניכר בלא מעט אספקטים במשחק. ועם זאת, כמה וכמה שחקנים (זלמנסון ומור לדוגמא) לא זכו כמעט העונה לראות פרקט, ובחלק מהמקרים, מדובר בשחקנים שנתלות בהם לא מעט תקוות, דוגמת זלמנסון.
חסרה לי היד המכוונת. חסרה לי העובדה שבאיגוד ובצוות המקצועי לא נותנים הכוונה או ניסיון להכווין את השחקנים. האם היה ניסיון לדבר עם אריאל שיוותר לשנה על ירושלים, ולו בגלל העומס שיש בקבוצה בעמדות שהוא משחק בהם? האם היה ניסיון לשלוח את זלמנסון לשנה לקבוצה בחו"ל בליגות דוגמת האקס יוגוסלביות, שם יודעים לטפל בשחקנים גבוהים? בשורה התחתונה, האגף המקצועי של האיגוד חייב להיות יותר דומיננטי בבחירות של השחקנים בגילאים האלו.
עוד מוקדם לנסות להבין לאן נושבת הרוח מבחינת רוב השחקנים. יש כאן שיפור בבחירה של קבוצות, והכרטיס הכפול עזר לתת לחלקם דקות משחק. אבל רוב השחקנים של הנבחרת ההיא, שממנה אני מעריך שיצאו שלושה שחקנים לבוגרת בעתיד, חייבים להמשיך לרדוף אחריי דקות המשחק שלהם.
ומילה על שון דאוסן. מגיע לבן אדם צל"ש. הוא יכל היה בסוף השנה להיות סחורה חמה מאוד, ושמו כבר נקשר לירושלים ומכבי תל אביב. הוא בחר להאריך את החוזה שלו בראשון לציון, ובכך לזכות בדקות משחק רבות, שרוב בני גילו בארץ היו מתים לקבל. מעבר לכך, העובדה שהוא משחק בראשון, קבוצה עם יומרות של צמרת, אבל ללא הלחץ ואירופה של ירושלים ותל אביב, נותנת לו עוד שנה לפחות לעבוד על דברים שחסרים לו במשחק (קליעה, היכולת הפיזית, הגנה ובעיקר קבלת ההחלטות שלו, שמתבטאת כיום בלא מעט איבודים). שנה בה יעבוד על האספקטים החסרים במשחק שלו, לצד אותה יכולת טובה שהראה העונה, תתן לו את היכולת להגיע לא רק לירושלים ותל אביב כעוד שחקן רוטציה, אלא את היכולת להגיע לקבוצות באירופה כשחקן מוביל ואיכותי. ולדעתי האישית, גם מעבר לים. רק שימשיך ככה. מבחינתי, משחקני העונה לכל דבר ודבר.
גינת. פריצת העונה בלאומית