ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

האנשים שיכולים לעשות את הפיינל פור
אורי סביר ,27/05/2007

דריק שארפ וניקולה וויצ'יץ' הביאו למכבי תארים רבים, אבל בחודשים האחרונים הם ממש לא בעניינים; טימי באוורס הוא איש המפתח של האדומים, אבל הוראס ג'נקינס לא החליט אם הוא עוזר או הורס; הישראלים של בני השרון כבר הוכיחו שהם יכולים לעשות את ההבדל, אבל לא תמיד זה קורה; ויוגב אוחיון מראה לנו לאחרונה דברים שעדיין לא ראינו ממנו בבוגרים.

מכבי ת"א - דריק שארפ וניקולה וויצ'יץ'
דבר מוזר קרה השנה לדריק שארפ. בעוד ביורוליג הוא נתן את עונתו הטובה ביותר במדים הצהובים שעולה במספריה אפילו על עונת הסופרוליג, בליגת העל הוא היה בינוני מאוד, ואחרי שתי עונות עם ממוצע קליעה דו-ספרתי, הסתפק ב7.5 נקודות בלבד למשחק.

לאחרונה, עושה רושם שהגיל מתחיל לתת אותותיו בגארד הותיק, שעבר עונה ארוכה ולא פשוטה כלל. אם עד אפריל העמיד שארפ 9.8 נק' ב-48% מעבר לקשת, מאז הוא פשוט לא פוגע. הוא נוטה להסתבך בעבירות, תורם פחות משש נק' למשחק והאחוזים פשוט רעים: פחות מ-35% גם לשתיים וגם לשלוש. אפילו מהקו הוא ירד מ90%. מאז ההדחה מאירופה, שארפ קלע רק במשחק אחד מתוך עשרה בספרות כפולות, כאשר בארבעה משחקים הוא מסתפק בשלוש או פחות!

האמת היא, שכבר במשחק ההפסד במלחה אי-שם בסוף מרץ, ראינו חריקות מהקפטן הצהוב, שהחטיא את כל ארבעת ניסיונותיו מעבר לקשת ואיבד כדור קריטי בעבירת תוקף במאני-טיים. בלי שלשות הקלאץ' הכל-כך מוכרות שלו, יהיה למכבי הרבה יותר קשה.

ואם אצל שארפ מדובר בדבר חדש עבורנו, אצל ניקולה וויצ'יץ' הירידה עם בוא האביב צפויה ומגיעה כמו שעון כל עונה, כשהברכיים והגב הכואב בטח לא משפרות את המצב. ב-13 המשחקים הראשונים העונה בליגה, וויצ'יץ' רשם 16.6 נק', 6.6 ריב' ו4.0 אס' למשחק, עם אחוזים יוצאי-דופן מכל הטווחים. אלא שמאז הסנטר הקרואטי בקושי משחק (נח בשלושה משחקים וירד בעשר דקות בממוצע למשחק), ורושם רק 6.2 נק', 3.8 ריב' ו2.3 אס', ושימו לב לירידה באחוזים: מ95% מהקו ל57% בלבד, מ68% לשתיים ל49%!

בשנים הקודמות, ידע וויצ'יץ' לאסוף את עצמו למשחקים החשובים בליגה: 34 נק' מול הפועל ת"א במשחק הראשון בגמר לפני שנתיים, 20 בגמר בשנה שעברה באחוזים פנטסטיים. ברגעים הקשים שלה העונה, מכבי הלכה אליו בלי בושה פעם אחר פעם בקלאץ', ובדר"כ הוא גם הושיע אותה. אלא שכמו שהוא נראה בחודשים האחרונים, ונוכח העובדה שכבר למדנו כמה קשה לו לשחק פעמיים תוך 48 שעות, לא בטוח שיהיו בו את האנרגיות הדרושות כדי להיכנס לנעלי המשיח פעם אחרונה העונה.

הפועל ירושלים - הוראס ג'נקינס וטימי באוורס
הימור גדול מאוד עשה דן שמיר בהבאתו של הוראס ג'נקינס באמצע העונה לקבוצה שכבר רצה והתחברה. במשחקו הראשון כיכב הגארד בניצחון על מכבי ת"א, אח"כ היה מצוין גם מול אשקלון, אלא שמאז הסיפור די עגום. בשלושה מתוך ששת המשחקים האחרונים של העונה, ג'נקינס לא קלע אף נקודה, נראה אדיש ולא מחובר, וספק אם שמיר עדיין מאמין שהוא יכול לתרום לו בשני המשחקים האחרונים של העונה.

את היכולת הפנומנלית של ג'נקינס כולנו מכירים, אבל לא פחות מכך גם את חוש ההרס העצמי המפותח שלו. בגמר הפלייאוף בשנה שעברה הוא חירב לירושלים את המשחק, וברור לכל שיש לו מוטיבציה מיוחדת לעשות תיקון מול מכבי. אם הוא יגיע במצב רוח הנכון, ילך לסל במקום להפציץ מבחוץ ובעיקר ינסה להשתלב במקום להפריע, הוא עשוי להיות האס המנצח. אם לא, עוד יתגעגעו הקיץ בבירה לאד קוטה.

טימי באוורס הוא איש המפתח בירושלים לפי הנתונים. האיש שהגיע מהגבעה עשה שידרוג גדול, נתן פייט גדול ולמרות נומכו עשה מאמץ ענק והשתלב בעמדה מס' 3 מול סמול פורוורדים אירופאים מרשימים כמו קלי מקארתי. בניצחונות הגארד האדום תורם 16.4 נק' באחוזים מצויינים, משחק עם ביטחון ומאיים מעבר לקשת. בהפסדים לעומת זאת, הוא לא מגיע אפילו לשמונה נקודות בממוצע, מאבד יותר, חוטף פחות והופך להיות אנמי לחלוטין בהתקפה.

נגד בני השרון וקוקי בלצ'ר, הוא הופך למפתח אפילו גדול יותר. בהפסד בהרצליה הוא הסתפק בשלוש נקודות וחמישה איבודים, אבל בשני הסיבובים הבאים ובגמר הגביע הוא היה המצטיין במגרש, כולל סל ניצחון בסיבוב השלישי שהבטיח את המקום השני. כל פעם שבאוורס קלע השנה שלשה בליגה, ירושלים ניצחה. אם הוא שוב יבצע את תרגילי הודיני שלו על הפארקט, שמיר בצרות.

הישראלים של בני השרון
לאף אחד אין ספק מי עשה את בחירת הזרים הכי טובה בקיץ. לא לחינם אפי בירנבוים מגיע לקו הסיום של העונה עם אותם זרים ששיחקו במחזור הראשון. אלא שבעידן החוק הרוסי, זרים זה לא מספיק, ובלי ישראלים אתה לא שווה הרבה, כפי שכבר למדנו בגביע.

בניצחונות העונה תרמו הישראלים של בני השרון 31.7 נקודות למשחק, כאשר משה מזרחי וארז כץ מחברים יחד כמעט שלוש שלשות ביניהם ב43% דיוק. בהפסדים לעומת זאת, תרמו הכחולים-לבנים של הקבוצה המאוחדת 23.3 נקודות בלבד, כאשר כץ ומזרחי עומדים על 1.4 שלשות בלבד ב26% בלבד! אם שניהם לא יתעלו כמו בחצי הגביע, וגם חנוכי וגרינמן לא יתעלו לכבוד המעמד בשני צידי המגרש (כלומר, כל אחד בצד החלש שלו), אזי גם ערב נדיר של ניילון ושותפיו הזרים עלול ללכת לאיבוד.

גליל עליון - יוגב אוחיון
עונה לא פשוטה עברה על יוגב אוחיון. הוא דווקא פתח אותה לא רע, אבל הפגין חוסר יציבות וסבל בעיקר מכך שקבוצות למדו לזהות את עקב האכילס שלו ונתנו לו לו"ז גדול במיוחד, מתוך מחשבה שמרחוק הוא לא יעניש אותם. ואכן, מתוך עשרים השלשות הראשונות שזרק בנו של הנגר מקרית שמונה, רק אחת מצאה את הרשת.

אוחיון נראה סובל, ולא תמיד הצדיק את הקרדיט שעודד קטש נתן לו. אלא שבארבעת המחזורים האחרונים, ראינו יוגב אחר על המגרש. בשלושה משחקים רצופים הוא שיפר כל פעם מחדש את שיא העונה שלו, כשלשיא הוא הגיע עם 18 נקודות מול בני השרון וכמובן כאשר השווה את שיא הקריירה עם 24 נק', 8 אס' ואפס איבודים בניצחון הגדול בנהריה שהעניק לקבוצה את הכרטיס לפיינל פור.

מתוך 12 השלשות האחרונות שהוא השליך, שמונה נכנסו פנימה. יוגב משחק עם ביטחון, לא מתבייש לקחת אחריות שצריך ולשם שינוי לפעמים מבין שהישועה לא תבין מחבריו והולך כמו סקורר לסל. אם יוגב יוכל למשוך את המומנטום הזה גם לתוך הפיינל פור, כדאי למכבי ת"א להיזהר.