|
הצל שלי ואני יצאנו לדרך
אורי סביר
,02/04/2007
במוצאי החג (19:15, ערוץ 1) תצא מכבי ת"א לאחת מהמשימות הקשות ביותר שלה בשנים האחרונות, כאשר תשחק במוסקבה במשחק הראשון של סדרת רבע הגמר נגד צסק"א. רונה קינן מנסה לעזור לנו לפתור את חידת הצהובים: האם באמת יש להם סיכוי להפתיע או שמא הצל שלהם חוסם לנו את התמונה האמיתית?
"אני רואה את הצל שלך
ורק אח"כ אותך"
עונה שלמה מתנהלת מכבי ת"א בצל השושלת שהייתה לה בשנים האחרונות. הציפייה ממנה לשחזר את הישגי העבר מצד התקשורת והקהל, ובעיקר המסורת, הן שלקחו אותה עד כה והביאו אותה שוב לשמונה האחרונות, ביחד עם קצת מזל שהתבטא בדמות פציעות שחקנים יריבים והגרלה נוחה יחסית.
הרי ביכולת על הפארקט, קשה להגיד שמכבי טובה יותר העונה מפו אורטז או רומא שהיא עברה בטופ 16 (ויעידו התוצאות הצמודות מאוד), ובטח ובטח מבדאלונה ומלאגה לפניהן סיימה בשלב המוקדם. השאיפה המכביסטית המסורתית לא להפסיד ולהגיע כמה שיותר רחוק ולא משנה כמה קשה הסיטואציה, ביחד עם הדחיפה ואלמנט ההרתעה של היכל נוקיה, הם שהביאו אותה עד הלום. זה למעשה מה שמבדיל אותה אותה מיתר הקבוצות בארץ, ומבסס את מעמדה כמועדון פאר אירופאי כמו ברצלונה, ריאל מדריד וצסק"א ועוזר לה להתגבר על המכשולים והמהמורות שבדרך.
כל זה הספיק כאמור מול יריבות בינוניות, אבל מול יריבה חזקה באמת, כפי שניווכחנו מול טאו ויטוריה שהביסה את הצהובים ללא תנאי, הצל הגדול שעוד עושה השם מכבי ת"א רחוק מלהספיק. נגד מכונה משומנת ומפחידה כמו צסק"א, שגברה גם על קבוצה חזקה יותר של מכבי בעונה שעברה, לא רק הקבוצה הנוכחית של נבאן ספאחיה עלולה לחטוף מכה כואבת, אלא בעיקר אלמנט ההרתעה. שתי תבוסות כואבות, כמו שהנחיל לה אטורה מסינה עם קינדר בולוניה לפני שמונה שנים, יתנו עוד יותר דרור למחשבות ההפיכה של הפועל ירושלים ובני השרון, בדיוק כפי שקרה אז כאשר האדומים קיבלו רוח גבית ממפח הנפש של היריבה באירופה וזכו ביתרון הביתיות בפלייאוף.
"וכמו שכתוב בשיר
אין קץ לאין שובך"
ורק בקבוצה עם צל כמו של אלופת ישראל הנצחית, יכולים להגיע למפגש כזה באופטימיות זהירה. הקולות בארץ שטוענים שמכבי יכולה לעשות את זה הולכים ומתגברים ביחס הפוך לתוצאות שהיא משיגה, אבל תחשבו על זה רגע ממשקפיים שוויצריות: אם הייתם בוחנים את הקבוצות מבחינת רמתן ויכולתן עד כה, כמה מכם עדיין היו חושבים שלמכבי יש סיכוי?
שנים ארוכות בהן מכבי עלתה כאנדרדוג למשחקים דומים ורשמה ניצחונות מזהירים, גורמים לנו להשאיר לה צ'אנס בכל מצב, קשה ככל שיהיה, כי כמו שאמר פעם רודי טומג'אנוביץ': "לעולם אל תזלזל בלב של אלוף". גם אחרון הפסימיסטיים עדיין חולם בלילה על התפוצצות של כל חלקי הקבוצה דווקא ברגע האמת, כפי שעשתה בשנים האחרונות מול טאו ויטוריה, ז'לגיריס ואפילו בחצי הגמר של העונה שעברה. בעצם, גם בחצי הגמר החד-צדדי בגביע מול בני השרון, כל קבוצה אחרת הייתה חוטפת 20 הפרש ומעלה, בעוד מכבי מכח האינרציה סגרה ונגסה בהפרש ונעצרה רק בבאזר כשלחץ הדם של אפי בירנבוים כבר כמעט הגיע לרמות של ולימיר פראסוביץ'.
לא סתם הביאו השבוע לאימוני הקבוצה את כוכבי וירטון, כדי לוודא שאפילו ילד מהסלאמס של אילינוי, שנולד רק שש שנים לאחר מכן, יכיר את ההיסטוריה ויבין על מה לעזאזל העו"ד בחליפה מדבר כששמעון מזרחי ירביץ ציונות במחצית או לפני ההפסקה. האם בשחקנים של העונה יש את מה שצריך כדי לעשות התעלות כ"כ גדולה? בינתיים, מלבד קצת ניצוצות של גאווה בצמד המשחקים מול פנאתינאיקוס, עוד לא ראינו רמז מטרים שזה עלול לקרות. זה לא מונע מאיתנו להמשיך לחכות.
"את הקווים החסרים לדמותך השלמתי בעיפרון שקוף
אולי משהו יתבהר לכדי תמונה מתוך החסר"
אבל זה בדיוק הסיפור של מכבי ת"א השנה - האמונה הגדולה שבסוף הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. כשהביאו את נואל פליקס, מיד דאגו לצייר את הקווים המקבילים למייסיאו באסטון, וגם מי שהסתכל קרוב ולא ראה דבר לא מיהר לפסול על הסף, בזוכרו מהיכן הגיע נייט האפמן למשל לקבוצה. כשהביאו את גוראן ירטין, מיהר קואץ' ספאחיה להכריז שסוף-סוף יש לו רכז ראשון ולא מעט מאיתנו אכלו את זה עם כפית ונשבע לכם ששמענו השוואה לאריאל מקדונלד. כמו שהשניים נראים כרגע, הסיכוי שהם יעברו לNBA ופנאתינאיקוס בהתאמה כמו שני קודמיהם דומה לסיכוי של פליקס להשיג מילגה למעוטי יכולת. או לחילופין, עבודה נוספת בענף אליו הוא מתיימר להשתייך. אפילו רודני ביופורד להזכירכם השווה עצמו לאנתוני פארקר כשהגיע, אבל אצלו כבר למדנו זה נבע מאדים אחרים לגמרי.
"העיניים לא שוכחות מראות נשכחים
ושוכחות עוד פחות מה שהיה יכול להיות
החידה שהיא אתה נשארת תלויה באוויר"
אז ביום ג', כשמכבי תעלה על המגרש, רובנו נקרע בין מה שרוצה הלב לבין מה שחושב הראש. אבל במוצאי החג כבר נקבל תשובה ראשונה אם באמת ראינו צל הרים כהרים עד כה, או ששמא מכבי באמת עוד לא אמרה את המילה האחרונה העונה.
*וללא קשר, עשו לעצמכם טובה ומהרו לרכוש את הדיסק החדש של רונה קינן ממנו לקוחים הציטוטים שלמעלה. הרבה זמן כבר לא קרה משהו כ"כ טוב במוזיקה העברית.
כתבות אחרונות באתר
|
|