ארבע על ארבע
אורי סביר ,03/04/2009

הלילות הארוכים של מרץ עשו את שלהם והפריוויו שלנו לפיינל פור שייערך במוצ"ש במישיגן מתחיל בשיעור האבטלה במדינה, ממשיך במייקל מור ומג'יק ג'ונסון, מתעכב מעט על היריב האפשרי והמפתיע של נבחרת ישראל ביורובאסקט 2009 ונגמר בהצעה מהפכנית שתזכה בוודאי לגיחוך.

1. המשבר הכלכלי אמנם לא הצליח לפגוע במארץ' מאדנס שנשאר רווחי ואף מיקסם את עצמו שוב דרך שידורי האינטרנט גם השנה, אבל ספק אם הנתון הזה יעודד את תושבי מישיגן. האגרוף הכואב שספג ענף הרכב בארה"ב הכה גלים בכל העולם אמנם, אבל במדינה שמהווה את ביתם של מפעלי ג'נרל מוטורס, פורד, קרייזלר ואחרים הוא הורגש באופן מיידי בבטן הרכה.

שיעור האבטלה במישיגן מזנק מחודש לחודש כמעט כמו חשבון הבנק של ג'ון קליפארי אחרי החתימה עם קנטאקי ובשנה האחרונה טיפס בקרוב ל-5%, כשנכון לפברואר האחרון, אחד מכל תשעה אזרחים יושב בבית שלא בטובתו. עם כל הכבוד לתכניות הכלכליות של ברק אובאמה, גם הוא לא יכול להבטיח לתושבי המקום הידועים כאנשי צווארון כחול, שהרע כבר מאחוריהם.

על רקע הדיכאון הכללי בעיר הבוכנות ופרבריה, קשה שלא להתחבר להצלחה המדהימה של מישיגן סטייט, שמעטים האמינו ביכולתה להעפיל לפיינל פור אחרי עונה שידעה אינספור עליות ומורדות. פרט לעובדה שה"ספארטאנס" יזכו לשחק בבית באירוע השיא של העונה, אין ספק שרבבות הצופים שינהרו לפיינל פור ויזרימו מיליוני דולרים לעסקים המקומיים יתרמו רבות בסוף השבוע הקרוב למצב הפיננסי במדינה.

ה"פורד פילד", בו יצטופפו למעלה מ-70,000 צופים בשני משחקי חצי הגמר ביום שבת ובמשחק האליפות יומיים לאחר מכן, לא בדיוק יאפשר יתרון ביתיות למישיגן סטייט. עם זאת, בעונה בה הדטרויט ליונס - בעליה הרגילים של המגרש - הצליחה לבזות את עצמה כאשר הייתה העונה לקבוצת ה-NFL הראשונה שמסיימת בלי אף ניצחון והפיסטונס עסוקים בעיקר בגעגועים לצ'ונסי בילאפס ופליטות הפה של אלן אייברסון, אין ספק שהספרטנים של טום איזו יכולים לשפר את מצב הרוח הספורטיבי מקצה לקצה.

בפעם הקודמת שמישיגן סטייט זכתה באליפות (2000), היא עשתה את זה עם חבורת "הפלינט-סטונס" המוכשרת בראשות מאטין קליבס, שהגיעה מהעיר פלינט מוכת האבטלה, הזכורה לכם אולי מסרטיו של מייקל מור, יליד העיר. מאז רשמה האוניברסיטה יותר פיינל פורים מכל אחת אחרת בארה"ב וקואץ' איזו הוא היחיד שיכול להתגאות בכך שכל סיניור שעבר ב-14 שנותיו באיסט לנסינג הגיע לפחות לחצי הגמר.

בסוף השבוע, בלי הרבה לחץ אבל עם המון אמונה ומוראל גבוה, שרק יעצים אחרי שמג'יק ג'ונסון יעלה לקבל סטנדינג אוביישן, 30 שנים אחרי שהוביל את האוניברסיטה לאליפות הראשונה שלה בגמר הזכור מול אינדיאנה סטייט של לארי בירד, החבורה של איזו תעלה עם רעל בעיניים בידיעה שמדינה שלמה עומדת מאחוריה. בכרתים ור"ג זה אמנם לא עבד, אבל במרץ המשוגע הכל יכול לקרות, אפילו מול יריבה טובה בהרבה כמו קונטיקט.

2. המאמן שממול, ג'ים קלהון, ידע כבר ימים יפים בהרבה. בגיל 66, הוא מתמודד כבר מספר שנים עם בעיות בריאות, שגרמו לו בין היתר להחמיץ את משחק פתיחת הטורניר השנה. מול המאבק בסרטן, חקירת ה-NCAA על עבירות גיוס שביצעה יוקון לכאורה נראית כמו משחק ילדים, אך עדיין עלולה להביא איתה עונשים קשים מאוד ולבטח מדירה שינה מלא מעט עיניים כיום בהארטפורד.

לפני הטורניר, חשבו רבים - ואני ביניהם - שה"האסקיז" זכו מן ההפקר בדירוג מס' 1 בבראקט שלהם, שהגיע דווקא לממפיס. ואז התחילו המשחקים. יוקון הראתה שהיא השאירה מאחור את הפסד שש ההארכות המטורף לסיראקיוז ואת הסוויפ המביך לפיטסבורג, התגברה על הפציעה של ג'רום דייסון וחזרה לשחק כדורסל מדהים. קמבה ווקר וסטנלי רובינסון שידרגו את משחקם, ג'ף אדריאן המשיך לעשות את כל הדברים הקטנים והמשמעותיים ואיי.ג'יי פרייס השכיל לקלוע ולנהל את המשחק גם יחד.

מאחורי כולם, האיש הדומיננטי ביותר בקבוצה הוא כמובן האשים ת'אביט, הענק הטנזני, שאת הנוכחות ההגנתית שלו פשוט אי-אפשר לכמת במספרים. 10.9 ריבאונדים ו-4.3 חסימות למשחק מהווים סטטיסטיקה פנטסטית אמנם, אבל לא סופרים את מספר הפעמים ששחקן יריב משנה את הזריקה שלו בגלל ת'אביט או מתחרט באמצע החדירה ומחפש מילוט מתוך ניסיון להימלט מהגג הצפוי להיבנות על ראשו.

בהתקפה אי-אפשר להגיד שהבחור לא השתפר, אבל האקים אולוג'וואן הוא יהיה רק ביום בו חזירים יעופו, ולא רק בתחומי מזרע. למען האמת, כרגע גם ההשוואה לדיקמבה מוטומבו עושה לו חסד לא קטן. שאלת 64,000 הדולרים היא כמה גדולה תהיה ההשפעה של ת'אביט בשני משחקיו האחרונים לפני היציאה לדראפט. נגד מישיגן סטייט מצפה לו מפגש עם גוראן סוטון, שהוא בעצם הברומטר של איזו על המגרש. פרט לעובדה שמדובר בבחור גדול וחזק, לסנטר האירופאי יד פנטסטית מבחוץ (42% עונתי), שאם ע"י שבירת האיזורית מההיי-פוסט או ע"י הרחקת ת'אביט מהסל, יכול לצמצם את האפקטיביות של ת'אביט. אגב, לידיעת הקורא צביקה שרף, סוטון עשוי להיכלל בתכניות של מאמן קרואטיה יסמין רפשה ליורובאסקט 2009.

כולנו זוכרים את האכזבות הגדולות בימי נדב הנפלד ודורון שפר, אך מאז שקלהון טעם את הפיינל פור לראשונה, הוא מעולם לא הפסיד משחק באירוע. ב-1999 הוא הניף את הגביע הראשון, ב-2004 הכפיל את המספר, ועכשיו, בעבור חמש שנים נוספות, אין לו כוונה להסתפק בהשתתפות. אחרת איך תסבירו את העובדה שה"האסקיז" ויתרו על טקס גזירת הרשתות המסורתי בחגיגות ההעפלה לפיינל פור?

3. בפעם האחרונה שצפון קרוליינה ביקרה ב"פורד פילד", אי-שם בתחילת דצמבר האחרון, היא הביסה את מישיגן סטייט 63:98 ועלתה למאזן של שמונה ניצחונות מתחילת העונה, כולם בהפרש של 15 נקודות ומעלה. הפרשנים לא התעסקו אז בשאלה אם ה"טאר הילס" הם המועמדים הבכירים לזכות באליפות, כיוון שעל כך הייתה תמימות דעים. השאלה היחידה הייתה האם בכוחם להיות הראשונים שעושים עונה מושלמת מאז אינדיאנה של בובי נייט.

חודש אח"כ התחילו משחקי הקונפרנס ושני הפסדים לא צפויים לווייק פורסט ובוסטון קולג' החזירו את חניכיו של רוי וויליאמס לקרקע. מאז הפסידה צפון קרוליינה רק עוד פעמיים: במרילנד אחרי הארכה ולפלורידה סטייט בחצי גמר ה-ACC (73:70), במשחק בו חסרו את טיי לוסון הפצוע. שאלת הבוהן של לוסון העיבה על ההכנות לטורניר מחד, אבל מאידך הביאה לשיפור גדול בינתיים ביכולתו של וויין אלינגטון שנאלץ לקחת הרבה יותר אחריות בקו האחורי.

לוסון נח במשחק הראשון של הטורניר (טיול קליל מול ראדפורד החלשה), אך מאז שובו, הוא מציג כדורסל פשוט מופלא, בעיקר במחציות השניות של המשחקים. בשלושת משחקיו הוא מסר 20 אסיסטים מול 2 איבודים בלבד (שהעלו את היחס העונתי שלו ל-3.54!), ושובו הביא לשיפור ניכר ביכולתם של דני גרין ודיון תומפסון החשובים מאוד למערך. הטענה העיקרית נגד צפון קרוליינה לאורך העונה הייתה שהיא לא משחקת הגנה של אלופה, אבל כל מי שראה אותה מוחקת את אוקלהומה של בלייק גריפין מבין שגם זה כבר לא ממש מדויק.

על הנייר, צפון קרוליינה היא הקבוצה הכי טובה מבין הארבע, אבל לדעת רבים, היא הייתה כזאת גם בפיינל פור אשתקד. טיילר הנסבורו, שמסיים קריירת מכללות נדירה בדרך לעתיד לא ברור כמקצוען, כבר השיג כמעט כל תואר אישי שיש ל-ACC וה-NCAA להציע. עכשיו הוא רוצה את התואר הקבוצתי. בשבילו הוא חזר לעונה נוספת, ואם הוא יצליח לשים עליו את ידיו, גם אחרוני הציניקנים יתקשו שלא להתרגש עבור הלוחם הנהדר הזה.

4. הנקודה הרביעית והאחרונה נשמרה לווילאנובה, אבל את הדבר הכי חשוב שהיה להגיד עליה כבר כתב ערן סורוקה ב-NRG וגם עשה זאת יותר טוב כמובן. חוץ מזה שאני קצת כועס עליה כי היא הדיחה את פיטסבורג שהפכה במהלך הטורניר לפייבוריטית האישית שלי.

אז במקום לכתוב על הוויילדקאטס, הרשו לי לזרוק רעיון מטורף לאוויר. בין חמישי לשישי בלילה נערך גמר טורניר ה-NIT, טורניר הניחומים לכל המאוכזבות שלא הצליחו להיכנס לריקוד הגדול. ESPN אמנם משדר את המשחקים בשידור חי והחל מחצי הגמר עובר הטורניר למדיסון סקוור גארדן, אך פרט לאוהדי הכדורסל המקומיים שרק מודים לאל הטוב שמרחיק את הניקס מהעיר לרגל האירוע ולו למספר ימי חסד, קשה להגיד שמישהו מתרגש. כאשר דרום קרוליינה של טרה קלי זכתה בטורניר שנתיים ברציפות, היא קיבלה את הכינוי המזלזל "הקבוצה ה-65 בטיבה במדינה".

האמת צריכה להיאמר - משנה לשנה הבחירות של הוועדה המשבצת נעשות קשות יותר ויותר. ב-2009, היא נאלצה להשאיר מחוץ לבראקט מספר מכללות מצוינות, שבסיטואציה אחרת היו יכולות לצלוח 2-3 משחקים בטורניר. אוניברסיטות מפוארות כמו קנטאקי ונוטר דיים או אינדיבידואלים כישרוניים כסטפן קארי ופטי מילס השתתפו השנה בטורניר וכמובן נלחמו על כל פוזשן, אבל משהו היה חסר. אז מה דעתכם, אתם שם בהנהלת ה-NCAA - המשוטטים באופן קבוע בכתבות הארצית והנערות ב' של "ספסל" - להוסיף תגמול נחמד בדמות כרטיס לסוויט 16 לזוכה בטורניר?

במצב הנוכחי, מדובר כמובן בהצעה היפותטית לחלוטין, אך עם כמה שינויים טכניים בלוח הזמנים, היא בהחלט אפשרית ועלולה לתקן עוולות בלתי-נמנעות לעיתים של הוועדה. אם ב-NBA השמרני בודקים בליגת הפיתוח את מודל הפלייאוף המרתק שבו קבוצות מסוימות יכולות לבחור את יריבתן בסיבוב הראשון, אז למה לא לשבור את הכלים גם במכללות? אנחנו בעד. ובדיוק כמו במקרה של פיטסבורג, ספק אם זה יוביל למשהו.






כתבות אחרונות באתר
Print



ארכיון טורים
בחזרה לסיקסטיזיורובאסקט 2013 - סיכום סטטיסטיבין ייאוש לתקווהמ"הרוקח" ועד גדיניההמקום בו חוסר הגינות והיעדר לגיטימיות נפגשיםמד מןהסנסציה בדרבי במספריםיוגב כבר לא צוחק מהסימפסוניםמוקדמות היורובאסקט - סיכום סטטיסטיסלובניה עוד רחוקהיותם ולא נשלםהופ, הופ, 2:210 דברים שלא תזכרו מהפלייאוףשחקו, המפתחות בפניםפשוט מושלמתסורי, ארבידאסלגביע חוקים (וסימונים) משלוהברירה הטבעיתלי-אור לגוייםאפוקליפסה אתמולתש"ע על יורובאסקט 2009עם הפנים לוויילד קארדס2001, אודיסאה באנקרהמבט פנימי על קרואטיהנבחרת יוון - הדור הבאמאשקלון לתיכריתבגבעת שמואל ייסדתי את הכדורסל הלובישבוע לקלאסיקו של המכביהזהו הזמן, זה היום, זה הרגעחוסר ניסיון? אצלנו זה יתרוןשווה לבוא מוקדםמגמר היורוליג לליגה השנייה תוך 5 שניםימים רבים הפכו ללילותהזורעים בדמעה, ברינה ירקודו"קארי" - סרט אימהקנטאקי, פרייד?על כל שאלה תשובה"הזבוב האטומי" התעייףהאיש שהיה שםחצי שנה למוקדמות היורובאסקט - תמונת מצבפירוק והרכבההדברים שיעשו לנו את העונההאנשים שיכולים לעשות את הפיינל פורהצל שלי ואני יצאנו לדרךאיפה היריבה השניה?קר שם בחוץהירו לערב אחדבני ישראלמצפון נפתחה הרעהעוד מחזה של תיאטרון האבסורד5X5: מכבי נגד ירושלים, טייק 1הכתובת הייתה על הקירהנבחרת בראי הנתוניםמונדובאסקט זה לא קללהלא על השמיר לבדוגיוס נעים?רצו יורוליג, קיבלו מכללותאבודים בתרגוםמריח עוד תואר"זה אני שהחמצתי"התגנבות יחידיםההגנה הכי טובה היא התקפהנו מור דורון שפר אין דה מכללותהערב של סלייHouse of Funסולטני הסיבובאסים גם בארץבראש של הג'ינג'יLive and Let Playשמונה הערות לסדרהיום המכריעגדל בעוד שנהלרוץ, לרוץ, לרוץלאט ובזהירותלא לאבד את הראשדור של כוכביםנבחרת חלםנמאס לנוהכי טובים באירופההיורוליג גומר מהר מדיעשר הערות לקראת הפלייאוףטור השחרור!זר ומיותרבצורת טורקיתלאפי בהוקרה - הצעה לשינויאפקט הניצחון של מכביבקלות מרשימהלהשאיר את ריקילכל זמןחגיגות היובלפארקר ועוד ארבעהחדשות טובות, חדשות רעותמלכוד 12אבחנות ראשוניותנגמרה ליגת הקיץתור נבחרת חרוששיפוט מהירהמנהיגים נשארו בביתהחרבות בביתהתגנבויות יחידיםביזיון, לא אסוןאתונה מטאטהלחץ מצד האמריקאיםמלחמות העולמותמותר להתחיל לחלוםתבכי בשבילי ארגנטינה



© כל הזכויות שמורות
cker();