|
בקלות מרשימה
אורי סביר
,17/12/2004
לראשונה העונה ניצחה מכבי ת"א גם ביום התקפי ממש לא ענק בסטנדרטים שלה, אלא בזכות הגנה פשוט עצומה שניפצה את ברצלונה לרסיסים.
אי אפשר שלא להעריך את הצורה בה הגיעה מכבי ת"א למשחק הערב. גרשון וג'ינו החליטו שהם מחסלים את בודירוגה והוציאו אותו לחלוטין מהמשחק, ביקשו חדירות לצבע וקיבלו והימרו מצוין על דיון תומאס בחמישייה. תומאס, ביחד עם באסטון אליו עוד נחזור, הפגינו דומיננטיות מוחלטת בצבע משני צידי המגרש, ונהנו מהפרגון של הגארדים שחיפשו אותם פעם אחר פעם. בורשטיין פתח את המשחק מצוין, צבר ביטחון מרגע לרגע והראה כמה הוא חשוב למכבי כשהוא משחק באסרטיביות.
בעמדות 2-4 מעמידה ברצלונה את אחת השלישיות הכי מבטיחות ביבשת, כאשר נבארו, בודירוגה ופוצ'קה הם כל אחד כשלעצמו אחד מהטובים בעמדה שלו. אבל בעמדות החשובות של הרכז והסנטר, אין להם מה למכור. לא נבארו ולא אילייבסקי הם עושי משחק, ומכבי ידעה את זה. השלישייה של בארסה, לפחות הערב, לא הוכיחה שהיא מסוגלת לעשות נקודות במשחק עומד, והספרדים התפרקו מהר מאוד. הצהובים הפעילו לחץ אגרסיבי מאוד מהפתיחה, ואם באסטון שומר אוברפליי שני מטר מקו מחצית המגרש, זה אומר הכל.
המשחק נגמר כבר אחרי רבע. למעשה, כשמסתכלים על תוצאות הרבעים, רואים שמכבי תמיד מקדימה את האורחת בעשר דקות: 26 הנקודות שהיו לבארסה במחצית, היו למכבי אחרי רבע אחד, ל44 שהיה למכבי בהפסקה הגיעה היריבה רק ברבע השלישי ול61 היא רק התקרבה, לא יותר.
ברצלונה לא חיפשה בכלל את החדירה בהתחלה, הסתפקה בזריקות מבחוץ – שגם הם בדר"כ היו עם יד בפנים – ואיבדה כדורים בסיטונאות. מכבי עשתה סוויץ' בכל חסימה, ומה שלא עשו באסטון ותומאס בצבע כבר עשה אלמנט הפחד של יד אליהו שהוציא ליי-אפים מהטבעת. ככה זה כשאתה מנצח 44 הפרש בגמר היורוליג - החשש בעיני היריב כבר יגיע לבד.
בארסה נראתה גרוע מאוד, והרשתה למכבי לעשות סלים קלים בצבע כשהיא לא רק שלא מאיימת בחיפוי של הגבוהים, אלא גם לא מנסה לעצור את זה בפאולים. במצב הזה, באסטון נראה כמו שאקיל אוניל, כאשר כל כדור שהוא תופס בצבע מסתיים בדאנק מהדהד, מבלי סכנה שמישהו חס וחלילה ינסה להפריע.
המדהים בניצחון הערב היה שהוא הגיע מהשחקנים המשלימים בדרך כלל. שאראס לא הצליח לאפס את היד, מפארקר כבר ראינו ימים טובים בהרבה ו-וויצ'יץ' כאמור ישב בצד. גם מעבר לקשת ידעו במכבי תקופות מוצלחות יותר. אם לנוכח על הנתונים האלה מכבי עדיין מביסה בכזאת קלות מרשימה את יריבתה הגדולה ביותר בבית, מצבה מזהיר.
באסטון, לראשונה לדעתי, ייצר לעצמו כמה מצבים, ושלט ללא עוררין בהגנה. לא רק בחסימות וריבאונדים, אלא גם בשינוי זריקות, איום בדיפלקשן על כל מסירה ספרדית ובעיקר המון נחישות ורצון, שהפכו את המשחק הזה לאחד הטובים שראינו ממנו.
עבר קצת זמן מאז הפעם האחרונה שראינו כאן את בודירוגה, והאמת, היה די עצוב לראות אותו. כבר לא מסוגל ליצור לעצמו סלים, שלא לדבר על ליצור לחבריו, קליעה מבחוץ מעולם לא הייתה התכונה הבולטת שלו ולפחות הערב, כל מה שנשאר ממנו זה הכבוד מהשופטים והמבט הפסיכוטי בעיניו בעת זריקות העונשין.
כתבות אחרונות באתר
|
|