|
חגיגות היובל
אורי סביר
,26/11/2004
בשבוע שעבר ראינו למה מסוגלת מכבי כשרק שחקן וחצי מופיעים למשחק. אז הערב ראינו כמה כשרון, עומק ויכולת יש לצהובים כשלא רק פארקר מגיע למשחק.
פזארו הפסידה את המשחק כבר ברבע הראשון. אמנם שוב מכבי הציגה הגנת פרימטר גרועה במיוחד, ואיפשרה לאורחים לקלוע 12 מ15 הראשונות שלהן מעבר לקשת, אבל אם סיינה או סקיפר של שנה שעברה מסוגלות לגרור את מכבי למשחק צמוד בבית כשהן מתבססות על קליעות מבחוץ, סקאבוליני בהחלט לא מסוגלת. אין לה מספיק כלים, ראינו כמה היא נחלשה כשהתחילה להשתמש בספסל, ובסופו של דבר, בהרכב הזה, היא פשוט לא מספיק מוכשרת. היא נגררה לקצב המהיר בתחילת המשחק, ו25 הנקודות שלה בתום הרבע היו אשליה. לא לחינם לקח לה שני רבעים פחות כמה שניות כדי לשכפל את הכמות הזאת. את מכבי, כבר אמרנו שבוע שעבר, לא תנצח דרך ההתקפה, ובטח לא בחוץ.
יותר מפזארו הגדולה של פעם, נראתה הערב קבוצת המטבחים מאיטליה כמו וירטוס בולוניה של העונה שעברה: שחקן אחד – צ'ארלס סמית' – שמסוגל ליצור לעצמו מצב, ועוד ארבעה אחרים שצריכים שייצרו להם. בלי דג'ורדג'ביץ' הותיק ורכז זר שמאוד חסר לה הערב, וכל עוד ראניקו לא מראה אספקטים אחרים של כדורסל מלבד קליעה מבחוץ, אין לפזארו אף אחד שיכול לחצוב מים מהסלע ולסדר מצבים לחבריו. בולוניה של סמית', למי ששכח, שיחקה בליגה השניה.
לא ברור מה חשב לעצמו מלילו כשבפיגור מוקדם של שתי נקודות בלבד באמצע הרבע הראשון, כבר הזעיק פסק זמן. ברבע השני הוא השתמש בטיים אאוט השני שלו כדי לעצור ריצת 10-0, אבל אחריה, ובסגל קצר מבדר"כ, כבר לא היה לו איך לבלום את השטף. נגד מכבי הדורסת בהיכל, עדיף מר מלילו, שתשמור את פסקי הזמן שלך כדי לשנות מומנטומים. בשלישי, אחרי המחצית כבר, כל שנותר לו להגיד לשחקניו הוא מתי האימון הבא.
אחרי קווצ'ים הגנתיים רגעיים ולא ארוכים מדי במשחקים הקודמים, הראתה הערב מכבי כמה דורסנית היא כשההגנה שלה באה לעבוד כבר ברבע השני. הצהובים שמרו לחץ אגרסיבי מאוד, שבהיעדר בעל בית אורח הבהיל את פזארו מאוד והוביל אותה למלכודת של הפצצה מבחוץ. הריבאונדים הארוכים הפכו תוך שניות לסלי מומנטום בצד השני, כשוויצ'יץ' ובאסטון מראים איזה כח יש לקבוצה שגם הגבוהים שלה רצים מצוין למתפרצת. קרדיט גדול גם לבורשטיין, שעשה עבודה נהדרת על סמית'.
בכלל, נראה שהשלשה של וויצ'יץ' – בשעה טובה - מאוד שיחררה אותו. אחרי משחק הנפל בליון, הוא חזר הערב להיות ציר מרכזי בהתקפה של מכבי, ויכולת המסירה הנהדרת שלו סידרה לבאסטון מצבים שפשוט אי אפשר להחטיא מהם. משחק הגבוהים בין וויצ'יץ' החכם והותיק לבין באסטון המסיים הנהדר הוא אחד הכלים הכי קטלניים של מכבי, וכמה גבוהים באירופה אתם מכירים שמסיימים משחק עם תשעה אסיסטים ואפס איבודים. אני מכיר אחד, והוא כבר בן 40 עם ברכיים כואבות מאוד.
מדהים איך דריק שארפ חי מהתלהבות. עזבו את זה שלולא השלשה ההיא מול ז'לגיריס, יכול להיות שהוא כבר לא לובש צהוב העונה. בשבוע שעבר הוא בקושי הורגש על המגרש עד סוף הרבע השלישי, אבל שלוש שלשות גדולות שלו, והופ, הבחור בחמישייה משחק אחרי זה ומתלהב כאילו הוא בן 25.
אל תזלזלו בפזארו. עם רכז זר, דג'ורדג'ביץ' וחיבור של עוד חודשיים, היא תעשה למכבי חיים קשים מאוד באיטליה. ולמרות זאת, מכבי הרוויחה הערב עוד דקות משחק וביטחון לקומאטוס, תומאס, גרין והלפרין. עצוב לראות אמנם את שלף, אבל עדיף שלא יעלה ב40 הפרש. ולגבי יסיקביצ'יוס, מה כבר אפשר להגיד. אם גרשון יכול להרשות לעצמו להסתדר בלעדיו, זה אומר הכל.
כתבות אחרונות באתר
|
|