ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

טפירו. הצטיין בשני הניצחונות הקודמים על לטביה

היום המכריע
אורי סביר ,16/09/2005

בשלוש האליפויות האחרונות ידעה ישראל שהמשחק החשוב ביותר הוא השלישי. הפעם, הנבחרת מתחילה מהמשחק שיקבע את ההמשך, אבל היא אליו מגיעה עם יתרונות רבים.

בסוף המילניום שעבר שינו את שיטת אליפות אירופה. מבתים של שש נבחרות, ירדו לבתים מוקדמים של ארבע בלבד, כשהשניה והשלישית מכל בית עולה להצלבה. בשלוש האליפויות שעברו מאז, תמיד הפסידה ישראל את שני המשחקים הראשונים ליריבות עדיפות, אבל בזאת אחר זאת ניצחה את מקדוניה, אוקראיינה ולטביה ביום האחרון של השלב הראשון ותפסה מקום בהצלבה.

הפעם, המצב שונה. המשחק הקריטי של ישראל נגד היריבה ממנה היא לא נופלת מגיע דווקא ביום הפתיחה, ורק אח"כ יבואו משחקים קשים עד קשים מאוד נגד ספרד וסרביה ומונטנגרו, מועמדות קבועות לתואר.

והאמת? יצא טוב. לישראל יש את כל הסיבות לחשוב שהיא במצב יותר טוב מלטביה למשחק היום. קודם כל, היא באה כשבאמתחתה שישה משחקים רשמיים הקיץ, ועם כל הכבוד לניצחונות המרשימים שעשו הלטבים בהכנה, אין דין משחק אימון כדין משחק רשמי. המומנטום של ישראל נראה טוב מאוד, וחייבים להמשיך אותו.

שנית, היתרון הגדול של ישראל מגיע מהתיידדות עודפת של שני משחקים עם הסלים הקשים בנוביסאד. אם במשחק הראשון נגד צ'כיה החטיאה ישראל 16 זריקות עונשין ודייקה בסה"כ רק ב64% מזעזע, נגד הונגריה כבר השתפרה הנבחרת ועלתה ל72%, עדיין גרוע, אבל בהחלט יותר סביר ואפשר לצפות לשיפור נוסף הערב.

לטביה היא נבחרת שקמה ונופלת על הקליעה שלה מבחוץ. יום גדול שלה מעבר לקשת כמעט הדהים את ליטא בפתיחת האליפות הקודמת, יום גרוע מדאון-טאון לא נתן לה שום סיכוי בתבוסה לישראל רק יומיים לאחר מכן. לעומת זאת, אפילו בלי איינראס בגצקיס בעל ידית הזהב שפרש, קלעה לטביה 9 שלשות באחוזים גבוהים בטבעות הלא-קלות במטרו-ווסט וכמעט ולא החטיאה מהקו, כך שלא מומלץ לבנות על הצילינדרים שיעשו לנו את העבודה.

נגד הונגריה וצ'כיה, הצליחה ישראל לסבך את כוכבי היריבה, וולש ודויד בבעיית עבירות מוקדמת, ונהנתה מכך בהמשך, כשהמנוחה הגדולה שקיבלו ברבע השני וההפסקה עיכבה אותם והוציאה אותם מהקצב. הלטבים אמנם מוכשרים ועמוקים, אבל לשטלמהארס הותיק, הלב והמנוע של הנבחרת, פשוט אין תחליף. ישראל הגיעה לקו 42 פעמים בממוצע למשחק בשני המשחקים האחרונים, ומשכה 33 עבירות בשני המשחקים. המשך המגמה הזאת היום יקל מאוד על המשימה, במיוחד מכיוון שראינו שהנבחרת מתקשה לייצר נקודות במשחק עומד.

ניצחון היום יבטיח את מקומה של ישראל בהצלבה ב90% (קשה להאמין שספרד או סרביה יפלו מול הלטבים) ויאפשר לה ראש שקט יותר נגד שתי הפייבוריטיות הגדולות. סיטואציה הרבה יותר נוחה כדי לעשות סנסציה כאשר אין מה להפסיד. אבל בשביל זה, חייבים לנצח היום.

קצת אופטימיות
ולסיום, שתי סיבות לאופטימיות. איך לא, הרי אם אחרי הכישלון המהדהד בקיץ שעבר היינו אופטימים, למה לא עכשיו.

הראשונה, מאזנה של ישראל במשחק השלישי באליפות (ולצורך העניין, נספור כמובן גם את צ'כיה והונגריה). מאז ההפסד ללטביה ביום האחרון של הבתים לפני 12 שנה, עומד מאזנה של ישראל ביום השלישי של אליפות אירופה על 5 ניצחונות בלי אף הפסד. בסה"כ, עומד מאזנה של ישראל ביום מס' 3 בטורניר על 13 ניצחונות מ21 משחקים - כמעט 62%! בין היתר, גברה ישראל ביום הזה על יוגוסלביה באליפות בטורינו, ולפני עשור הביסה את אלופת אירופה היוצאת גרמניה.

עוד סיבה טובה היא שגם לאליפות שעברה נכנסה ישראל ברגע האחרון עם הכרטיס האחרון, ואז זה נגמר עם הישג שיא בשני העשורים האחרונים. אותו דבר קרה לנבחרת הנוער של יוני ניר וניב ברקוביץ', שהעפילה לאליפות אירופה בזכות הפרש סלים ובחסדיו של משחק מקביל לשלה, ובטורניר עצמו טרפה את כל הקלפים עם מקום ראשון בבית המוקדם כנגד כל הסיכויים.

ולפנטזיונרים האמיתיים: לפני 13 שנה קיבלה דנמרק זימון ברגע האחרון ליורו 92 במקום יוגוסלביה. הלאודרופים אספו את החברים מחופשות הקיץ שלהם ולקחו תואר אירופי סנסציוני. רגע, צביקה שרף לא ויתר על איזה שיט שהיה אמור לעשות?