ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

זר ומיותר
אורי סביר ,04/03/2005

חוק המיסוי החדש שאמור לעבור על הזר הרביעי ומעלה, וביטול הגבלת הזרים ביול"ב מחייבות את האיגוד והמנהלת לעשות חושבים ולבצע כמה שינויים הכרחיים בחוקי הזרים והבוסמנים של ליגת העל. לאורי סביר נמאס מבוסמנים מיותרים וזרים שמתחלפים כל שבועיים.

השבוע אושר בקריאה טרומית חוק שמבטל הקלות ממס על הזר השלישי ומעלה שהיו קיימות עד היום, ובחודש שעבר התבשרנו על כך שהנהלת יול"ב, מפעילת היורוליג, החליטה החל מהעונה הבאה לבטל את הגבלת הזרים במפעליה. את השפעת החוק הראשון תכתיב מנהלת הליגה לדעתי, אבל השני עשוי להיות המסמר האחרון בארון של הכדורסל האירופי, שלדעתי היה נראה טוב בכמה שנות אור היום לולא היה קיים בעולם האדון בוסמן. בערך כמו שהפרצוף שלו נראה היום, לעומת איך שהוא היה נראה אם אחד מאיתנו היה פוגש אותו לחיסול חשבונות.

אז איך אפשר להילחם ולמעשה לעקוף שני החוקים הללו? הכל תלוי במנהלת ובאיגוד לדעתי. כל מדינה יכולה לקבוע לעצמה את חוקי הזרים בליגה שלה, ועל כן חייבת להתקבל החלטה להורדת מספר הזרים בחזרה לשלושה מכל נתינות שהיא, בוסמן או זר, במקום שלושה זרים ובוסמן, כמו היום. מספיק מבט אחד בקבוצה כמו א.א.ק אתונה כדי להבין שהיא המודל הנכון, והייתי אומר זאת גם אם זיזיס היה מחטיא אתמול את השלשה המנצחת מול פילזן.

לפני פחות מעשור סחבו ויקטור אלכסנדר ו-ווילי אנדרסון את א.א.ק לגמר גביע אירופה, שהייתה אז שותפה פעילה ביותר במרדף ותיקי האן.בי.איי והכסף הגדול של יוון באותה תקופה. הכדורסל היווני של היום עלוב וחלש ערך כמעט כמו הסיכוי שנתנו לנבחרת הכדורגל של המדינה לזכות ביורו האחרון. בניגוד לגדולות, ובעיקר אולימפיאקוס, שנחלשו מאוד, בנתה עצמה א.א.ק סביב לוחמים מקומיים, שנותנים הכל על המגרש בפטריוטיות גדולה כמו שראינו פעמיים העונה במפגשים צמודים עם מכבי. זה לא שלא.א.ק אין זרים ובוסמנים, אלא שהעדיפות שם – בדיוק כמו השארתו התמוהה של גלאנדה המקומי אמש ברבע האחרון על פני קקיוזיס – היא לשחקנים המקומיים, כפי שהיה ניתן לראות בבירור בדקות ההכרעה ביד אליהו לפני כחודש וחצי, אפילו אם הם חוטבי עצים כמו בורוסיס ורחוקים מלהיות מוכשרים כמו יניב גרין, לדוגמא. ולא צריך ללכת כ"כ רחוק, רק ביום ה' שעבר ראינו את אולקר מתבססת על קו קדמי פותח של טונצ'רי וארדוגאן.

בארץ לצערי, ההעדפה היא הפוכה ולעיתים המאמנים מנסים בכח להצדיק את הבאת הבוסמנים שלהם על פני הישראלים המתוסכלים. אחרי שאפילו גליל ה"ישראלית" הצטיידה בבוסמן, התייאשתי לחלוטין. יו"ר האיגוד, ירמי אולמרט, אמר שחוק המיסוי יפגע בעיקר בקבוצות הקטנות, ועל כן, הוא יכול למנוע זאת. פשוט תוריד את הזר המיותר, ואף אחד לא ישלם עליו יותר מיסים. לקבלת הדיווידנדים פנה לאוריאל מרקו, עדי פרג, עודד שעשוע ושות'.

סוף להחלפות
בתור פריק של כדורסל ישראלי, פעם לא היה זר בליגה שלא הייתי יודע מאיזה קולג' הגיע, עם מי שיחק שם וכמה פעמים במשחק הלך לקו. היום, לולא הייתי מכין את דפי השחקנים בספסל, לא הייתי מספיק להתעדכן אפילו במי עבר לאן. אז, לפני ממש לא יותר מדי שנים, היה מותר להחליף כל זר פעם אחת בלבד, ואף אחד לא התלונן.

היום, אפשר להחליף כמעט אינספור פעמים, וכך נוחתת עלינו רכבת אווירית בלתי תיאמן, ובמיוחד בקבוצות הקטנות, שמחליפות זרים כמו גרביים. פלא שאף אחד לא בא לראות אותם משחקים? אם טסת לחו"ל – או חס וחלילה הלכת למילואים - בין משחק בית אחד לאחר, יכול להיות שהקבוצה שלך כבר הספיקה להחליף את הזר שהתלהבת ממנו במשחק הקודם, וזה עוד לפני שהספקת ללמוד אפילו את שמו. אז בבקשה מכם, החבר'ה שם באיגוד, תגבילו את החלפת הזרים כמו פעם, כי פשוט נמאס. או זה, או שתתנצלו אישית בפני אותם אוהדים שעדיין הולכים למגרשים. עצוב, אבל כבר לא ברור מה יותר פשוט.