ספסל- הבית של הכדורסל הישראלי - אינפורמציה, סטטיסטיקה וחדשות יומיות על כל השחקנים, הקבוצות והליגות

הלפרין. הברומטר האמיתי

יותם ולא נשלם
אורי סביר ,19/08/2012

כשהנבחרת הייתה יכולה לסגור עניין, היא לא רצתה ובעיקר לא רצה מספיק. אחר כך כבר היה מאוחר מדי. אורי סביר מנתח את ההפסד המתסכל לאסטוניה ומסתכל קדימה להמשך הקמפיין, בתקווה לראות יותר משחק מעבר ואת יותם הלפרין של קייצים קודמים.

1. בואו נתחיל מהסוף: יש עוד מספיק זמן לתקן. עברנו רק 20% מהקמפיין ונבחרת ישראל כבר ידעה לצאת ממצבים קשים בהרבה. אבל אולי בעצם פה קבור הכלב: הניסים והנפלאות מול רומניה וצ'כיה במחזורי הסיום של המוקדמות, או ההעפלות מטורניר ההזדמנות האחרונה, נותנים אולי איזושהי הרגשה שבסוף תמיד הדברים יתחברו ויסתדרו. כנראה בגלל זה אף אחד בבית מכבי הערב לא האמין שנפסיד עד הבאזר האחרון.

המחצית השנייה הייתה אמנם מפגן הגנה קשה לצפייה, אבל את המשחק הפסדנו עוד לפני ההפסקה. דווקא ברגעים שישראל הובילה בביטחה ביתרון דו-ספרתי ואסטוניה עשתה הכל כדי להגדיל את הפער, סירבו הכחולים-לבנים לכבות את האורות עם התקפה שרובה אילתורים וירידה שערורייתית להגנה. טיט סוק, המאמן האורח, היה בהלם שחניכיו משחקים כל כך גרוע ועדיין לא מפגרים ב-25 נקודות. מכאן הדרך לקאמבק הייתה קצרה.

2. את הרעות החולות שניצלו האסטונים ראינו כבר בהכנה. למעשה, משחק הבית הראשון בקמפיין היה דומה מאוד למשחק האימון האחרון מול בלגיה, רק עם סיום שונה. גם שם, ובמידה פחותה גם בפודגוריצה, ישראל קיבלה מקדמה משמעותית שלא שיקפה את היכולת שהציגה, אבל לא ידעה מה לעשות איתה.

יוגב אוחיון הפך בתוך מספר חודשים לשחקן שחלמנו שיהיה עוד כשכידרר בעמק החולה, אבל התלות בו מוגזמת. יובל נעימי, שקיבל את הפירורים המעטים בעמדה מס' 1 (שש דקות), עלה גרוע מהספסל עם שתי זריקות לא לעניין (שאחת גם נכנסה) ועבירה מרגיזה של חוסר ריכוז שעלתה בשתי זריקות עונשין. אז אם האחרון רע והראשון חוטא באיבוד על כל אסיסט, מדוע לא לנסות את גל מקל? אוחיון מרשים מאוד בביטחון שלו והוכיח בחודשים האחרונים שהוא למד לעשות הרבה דברים חדשים, אבל פוסט-אפ אינו אחד מהם לצערי ולצערו. גם אם מאגסי בוגס או ארל בויקינס יקבלו השבוע אזרחות סלובקית או איסלנדית, עדיין אין סיבה להוריד את יוגב לאותיות - בטח לא בהתקפה מכריעה.

3. הדבר הכי בולט שחסר לנבחרת לעומת קמפיין המוקדמות הקודם הוא משחק המעבר. היום כמעט לא ראינו שימוש בלחץ, מה שעזר לאסטונים להגיע בנוחות מוגזמת להתקפה העומדת שלהם (בעיקר אחרי ההפסקה), אבל גם בלי חטיפות היה אפשר להשיג נקודות רבות במגרש הפתוח. סביר להניח שלא נראה עוד הרבה משחקים במוקדמות שבהם ניקח שלושת רבעי מהריבאונדים שיפלו מתחת לסל שלנו, אבל עם אאוטלט פאס כל כך איטי ויציאה מסורבלת פשוט אי אפשר לרוץ. כמעט בכל חמישייה יש לנו לפחות ארבעה מובילי כדור בפוטנציה, ועם המהירות והאתלטיות של הקו הקדמי שלנו אסור לוותר על המתפרצות שצריכות להיות הנשק העיקרי של הנבחרת.

4. כעת יוצאת הנבחרת למשחקי חוץ מול שתי הנבחרות הכי חלשות בבית, כאשר הפסד פשוט לא בא בחשבון. אריק שיבק חייב להגדיל את הרוטציה ולכפות סגנון משחק מהיר יותר, ועל הדרך להרוויח בחזרה את שחקני הספסל ויותם הלפרין, שחשוב לנבחרת לא פחות מכל הכוכבים האחרים, ואפילו יותר. עם כל ההערצה לכספי, ההתלהבות מהדאנקים של טיוס, סאגת המעבר של אוחיון וניסיון האן.בי.אי של אליהו, כמעט שכחנו שהקפטן הוא הברומטר של ישראל בשנים האחרונות. בלעדיו יהיה קשה מאוד, ואולי אפילו בלתי אפשרי, לצאת מהבור הזה.