|
טור השחרור!
אורי סביר
,22/03/2005
"ספסל" מחתימה מתאזרח חדש: חייל ספסל פושט מדים אחרי שלוש שנים, ומתפנה לומר כמה תודות חיוניות. וכן, מר בלאט, הוא ישמח למלא את משבצת המתאזרח בנבחרת בקיץ, אפילו על חשבון מחנה האימונים באן.בי.איי. שהוצע לו לא מכבר.
מחר לפני שלוש שנים נטשתי את "טלבאסקט" המיתולוגי, כמה רגעים לפני התפרקותו ועוד כמה לפני שהמשכורת האחרונה שולמה, ועזבתי את ביצת הכדורסל הישראלי והמגרשים לטובת המדים. מקץ כמה חודשים, בשבוע שמירות חם במיוחד בבקעה, הבנתי שפלייאוף שלם עבר לא רק מבלי שצפיתי ולו במשחק בודד, אלא גם בלי שידעתי בכלל מה קרה שם. אז עלה לראשונה הרעיון של כתיבת טור.
כמה חודשים לאחר מכן, בשבוע השמירות הבא שהיה לא פחות חם, הגיע הרעיון אל הדף בצורת הטור הראשון, שעסק בהכנה הראויה והיסודית של קרית אתא בפגרה, שבאה לידי ביטוי בניצחון על ירושלים הלא מאורגנת של קואץ' אדלשטיין. ולמי ישלח הטור, אם לא לבית הכדורסל הישראלי, "ספסל", על אף שעד אותו היום היה בגדר מתחרה לטלבאסקט ישראל. אז אותו טור דווקא לא פורסם, אבל מאז ובמשך כל סופ"ש כמעט, פורסם הטור בעריכת שלומי פרי, שגם הגה לו את שמו ועיצב לו את הלוגו (למרות שבמקור היה אמור להיקרא "פק"ל כדורסל").
אז את אליפות העולם ההיסטורית באינדיאנפוליס פיספסתי בשלמותה בגלל הקפצה, את אליפות אירופה הצלחתי לראות בקושי רב ואחרי מאמצים כבירים, את השלשה של שארפ מול ז'לגיריס וגמר גביע יול"ב ראיתי בטלוויזיה עייפה במיוחד בכיסופים, ולפעמים רק ביום חמישי הייתי מברר את התוצאות של משחקי הליגה מיום א', אבל בזכות הטור נשארתי קרוב לכדורסל, וחשוב לא פחות, הוא נשאר קרוב אליי. שישי אחרי שישי היה נכתב הטור, כאשר לא פעם ולא פעמיים היו נכתבים שניים מראש, כדי שאחד מהם כמובן יתפרסם בשבת שאני סוגר (וזה המקום להתנצל בפני גיא גודס ותומר שטיינהאור, שטור הפרישה שלהם לא פורסם כי שכחתי להזכיר לשלומי).
עשרות פעמים הצענו כאן איך הכדורסל שלנו יראה טוב יותר, אימצנו לחיקנו כאהודי המערכת את קלי מקארתי, אריק קמפבל ולי מת'יוז, נפרדנו ממוטי דניאל ועודד קטש ולהבדיל גם מדרט בויד ודני קסטן זיכרם לברכה, היללנו ושיבחנו והשתדלנו לקטול רק כשבאמת חייבים, חגגנו את ההצלחות של הנבחרת באליפות הקודמת וביכינו את הכישלון בקיץ האחרון ובסך הכל, בעיקר נהנינו, וזאת כמובן ההזדמנות להתנצל אם שלא במזיד פגענו במישהו. ועכשיו באמת הגיע הזמן לעבור לתודות המתבקשות.
לחבורת המרמור המשעשעת של גדוד השבוזים בראשות ה"לורד" פינגווין והבולדוג (ועל ספיחותיה ירדן ונועה), למסגרת זיק שהייתה בית – ובעיקר חדר – חם בשנה האחרונה ולעודד שבמחזור האחרון יצר איתי חדר מפלצות שהוציא את החיים והחשק מכל מי שאיננו מרץ 2 (זאת אמרת, כל אחד מלבדנו).
למאמני הליגה שהשתדלו להחליף גרביים אחד עם השני בכל הקשור לחיזוק, ולא גרמו לי לעבוד קשה מדי כדי להכיר את כל הזרים והבוסמנים בליגה. לערוץ 5 שעד העונה האחרונה היה משדר כל יום שישי ב21:00 שידור חוזר של משחק הליגה מיום א', וכך היה משאיר אותי חזק בעניינים. לאודי כהנים, ערן סלע, אמיר דורון, יניב פכטר, ערן סורוקה וכל מי שהצקתי לו בתקופה הזאת עם נתונים לא רלוונטיים בשביל טורים, או כל מיני הטרדות לבקשת עדכונים שכבר לפני כמה ימים הפכו להיות לא עדכניים.
לאמא התומכת ומתקנת העברית, הארכיון המודפס הגדול והרחב ביותר של "ספסל" לדורותיו ולאבא, שפעם בכמה זמן זורק איזה פנינה או הארה על שחקן כזה או אחר, גם אם אין לו כל כוונה לזכור את שמו. וכמובן לשלישיית המופלאות: תמר, איריס ובמיוחד נעה, שחיכתה והתאפקה עד יום השחרור. מזל טוב והחלמה מהירה.
למירב, על השנים היפות והסבלנות הגדולה, גם אם לפעמים התקשתה להבין איך חוזרים פעם בשבועיים לשישבת ועדיין מקדישים כל כך הרבה זמן לכדורסל בכלל ולאתר בפרט, וכמובן להילה המדהימה, שהייתה שייכת במקור כמה שורות צפונה מכאן בתודות, אבל עכשיו עשתה את הטעות ותמשיך להישאר בדרום למשך זמן לא קצר.
לכל משפחת "ספסל" הנהדרת, יעוז, שגיא, רפי הסמ"ח וכל העושה במלאכה, ובמיוחד לאורלי וליאור, שהולכות איתי אחורה עד ימי טלבאסקט, וסבלו בשקט כל הטרדה, בקשה, אי-הבנת המערכת החדשה ומה לא בימים הראשונים של ספסל החדש ועד עכשיו. תודה ענקית, בלעדיכן ספסל וטלבאסקט לא היו נראים אותו דבר, ובאמת שהפכתם לכולנו (חוץ מלכן) את החיים לקלים ופשוטים הרבה יותר.
ותודה אחרונה ועצומה לאחד והיחיד, שלומי. על כל פעם שטרטרתי אותך כדי שתבדוק לי מה היו אחוזי העונשין של נוריס קולמן בעונה הראשונה שלו, נגד מי עשה רועי ניצן את הבכורה שלו וכל השטויות האחרות שגזלו ממך זמן איכות עם שרית וניב. תודה שנתת את הבמה, הערת, תיקנת וכיוונת, ומקווה שהוקרת התודה שלי תתבטא בכך שההקלה שתהיה לך מעכשיו בעריכת האתר תהיה כמו זו שהייתה לי אחרי זיכוי הנשק.
כתבות אחרונות באתר
|
|