|
הברירה הטבעית
אורי סביר
,15/10/2010
את מה שלא עשו העסקנים, עשתה האבולוציה: עם עשר קבוצות בלבד, זרים איכותיים וקהל שהגיע למגרשים בעקבות הנבחרת, יש פתאום תקווה לעונה טובה מקודמותיה. רק שלא נגלה בסופה שהמספר הריאלי הוא שמונה קבוצות.
אם אתם מחפשים מבט ריאלי על הליגה, הגעתם למקום הלא נכון. כאן מתאמצים חזק כדי לא לראות, לשמוע ולהריח את הצחנה שעולה מסביב לשולחנות הירוקים של הכדורסל הישראלי. על כל ילד שבא לראות את עומרי כספי בהדר יוסף או בנוקיה הקיץ, תמצאו שלושה עסקנים שמחליפים כיסאות מדי פעם, אבל משום מה שומרים על תפקידם והורסים כל חלקה טובה או רעה בענף.
למזלנו, "הברירה הטבעית" היא לא רק שם של להקה והאבולוציה התגברה הקיץ על העסקנים והביאה לצמצום מתבקש במספר הקבוצות בליגת העל. להזכירכם, העונה האחרונה בה ראינו כאן כדורסל אמיתי ותחרותי הייתה עונת 07/08 - האחרונה בה שיחקו רק 10 קבוצות - שהנתון הכי מרשים שלה היה טמון בכך שהפסד הבית הבודד של האלופה (חולון) הגיע מול היורדת (גלבוע/עפולה).
הצטמקות הליגה אינה מבטיחה לבדה רמה גבוהה יותר, אבל נותנת בהחלט סיבות לאופטימיות. פרט אולי לבני השרון, שהצליחה בכל אספקט פרט לגיבוש קהל קבוע, כל הקבוצות מביאות איתן בסיס אוהדים סביר ומעלה, כאשר ההצלחות של ברק נתניה וגלבוע/גליל "המשפחתיות" בעונה שעברה אמור לעזור לקבוצות נוספות להבין את החשיבות של גורמי זיהוי עם הקהילה וטיפוח שחקנים מקומיים.
אחרי שבעונה שעברה רשמנו שפל של שתי נציגות בלבד באירופה, העונה מחצית מהקבוצות משתתפות במפעל כלשהו וגם זה אמור לתרום מאוד לליגה בפרט ולכדורסל הישראלי בכלל. בקבוצות הבינו את החשיבות של שני משחקים בשבוע, וכבר השבוע ראינו איך מכבי חיפה (בניצחון שלא זכה למספיק תהודה וקרדיט) מקבלת דחיפה מוראלית משמעותית לפתיחת העונה.
הקמפיין המוצלח של הנבחרת בקיץ עומעם מעט בגלל ההחלטה המטומטמת של פיב"א להגדיל את היורובאסקט מהיום לאתמול, אבל הוא הזכיר לנו שיש בארץ קהל רעב לכדורסל איכותי, שרק צריך לדעת איך להביא אותו למגרשים. בשנים קודמות ראינו איך קיץ טוב של הנבחרת היווה רמז מטרים לעונה טובה בליגה, ואפשר רק לקוות שכך יהיה גם העונה.
חזרתם של וויל סולומון ולי ניילון תכניס הרבה צבע לליגה, כמו גם הגעתו של סופוקליס סחורצאניטיס, שאמנם לא שיחק בארץ עד העונה, אבל היה אחד הזרים הכי זכורים שביקרו כאן עם קבוצות זרות בזכות מימדי גופו החריגים. טקאצ'נקו של שנות ה-2000, אם תרצו. עם כל הכבוד לישראלים, שתמיד היו ותמיד יהיו הבסיס של הליגה, בלי זרים איכותיים אין כאן אופק. כל הזמן אנחנו שומעים ומדברים על הימים של מגי, ת'רדקיל, קנדי ואחרים, אז הנה: סולומון וניילון אמנם אחרי שיאם, אבל עדיין לא גמרו את הסוס.
אז מה נאחל לליגה? שהמאמנים ירצו להשאיר את הישראלים על המגרש גם ללא החוק הרוסי; שילדים כמו עמית שמחון יקבלו צ'אנס גם בזמן אמת ולא רק כשחצי קבוצה פצועה; שהאולמות הקיימים יתמלאו ושההבטחות לאולמות חדשים יתמלאו גם הן; שנראה ליגה תחרותית גם בינואר ולא רק במאי; ושהענף יגיע לקהל הרחב גם בימים השמחים שלו ולא רק בכל מיני פרשות ושערוריות.
אה כן, ושלליגה יהיה ספונסר. עונת משחקים מוצלחת לכולם.
כתבות אחרונות באתר
|
|